גם אם הוא מלטף את הדמויות השנויות במחלוקת, ועושה הכל כדי לשמור על אוביקטיביות, הרי לקורא הסקרן ניתנת תמונת פאזל בה כל הסיפורים והעובדות שלכאורה ידועים (אך רק בחלקם) מתחברים ונארגים כאן לתמונה בהירה ומובנת. בכרך השני מתוך סידרה הנקראת "יובלות לישראל 70-75" ושהשלישי בהם כבר בדרך, הוא פורש בפני הקורא בצורה חכמה ומושכלת, לא מתנשאת, לא פילוסופית, ולא עמוסה מדי, את תמונת פני הדברים שרק כעת מתחברים לנו ונעשים מובנים כסיפור מתח דרמטי מהמעלה הראשונה.

ד"ר מילשטיין ידוע כהיסטוריון שאינו נרתע מלגלות את כל האמת ורק את האמת - בכך שהוא חושף את ילקוט הכזבים שהאכילו אותנו, מה שלא נעים למאוכזבים. ניפוץ המיתוסים - היה לסמלו המסחרי. אך בסידרה החדשה, שלה הוא מקדיש את כל עיתותיו ושתסכם באוביקטיביות גמורה את ההיסטוריה של טרום הקמת המדינה ועד לאחרונה, הוא אינו כותב את הספר כמו כל ספר היסטוריה יבש המתמקד בתאריכים של אירועים ושמות הנפשות הפועלות. בכתיבתו של מילשטיין הדמויות קמות וניצבות חיות לנגד עיני הקורא, כולל אנקדוטות פיקנטיות אישיות ולא ידועות. הוא אינו מספר אגדות, ומבסס כל משפט ומילה על תחקור אנשים שהיו באירועים או על ספרים שהוקדשו לעושים במלאכה.

מדינת ישראל היא המערכת החיסונית של עם ישראל. וכשם שאברהם אבינו קם ממולדתו ועשה כמיצוות האל ללכת ולכבוש את הארץ שהועיד לו, וכמו משה שהוליך את העם מהגולה למולדת אותה היה צריך לכבוש מחדש, כך המסקנה הנובעת מקריאת הספר ומציטוט מפי כל החכמים והגדולים היא: שללא אדמה אין עם ואין זהות. וללא כוח פיסי ושימוש במלחמה לצורך השגת המטרה - אין קיום לעם. הדוגמאות שהוא מביא, על התזות השונות של הציונים הראשונים, שחלקם האמינו שרק בדיפלומטיה ישיגו את המדינה שהרצל חזה (כמו חיים ויצמן, חובב ויקיר האנגלים) - הרי רק אלה שהלכו בדרכו של אחד העם וכדעתו של ז'בוטינסקי (אותה שם בפי שמשון בספרו הנפלא על הגיבור התנ"כי), וכשם שהיום כל הדיבורים והרצון הטוב למשאים ומתנים הוכיחו ששום שלום לא מושג בדיבורים, ובטח לא בנסיגות והתקפלות וויתור על שטחי המדינה - כך המסקנה מקריאת הספר מעניקה לנו לקחים נוספים בנושאי אסטרגיה של מלחמה, כיצד מתכוננים לה, וכיצד ליצור צבא, ועם אלו תובנות.

תוך התרקמות הצעדים שנקט הישוב היהודי בארץ ישראל כדי לזכות במדינה משלו, אנו מתוודעים לכל הדמויות והמצביאים שמשכו בחוטים אז, מי לטוב ומי לרע. אנו מתוודעים לשוני העצום בין הפלגים השונים שבין אנשי ההגנה לבין וותיקי הצבא הבריטי. מה היו פחדיו של בן-גוריון והטעויות שהוליכו אותו אליהן. וכיצד השכיל להשתלט על הנהגת הסוכנות היהודית ובהמשך על ראשות הממשלה ובזכות מי. כעת אנו מבינים מה היו הסיבות שגרמו לכשלונות שלנו בכל המלחמות, שנעוצים בחטא הקדמון של הכזבים, הסתרת האמת על הסיבה לכשלונות, והמשך הנחלת ההתנהלות של הפיקוד הצבאי שכולה בטעות לדורות הבאים, שעליה אנו משלמים את המחיר הכבד החל ממלחמת העצמאות, דרך כל המלחמות, יום הכיפורים ועד למלחמות לבנון וצוק איתן.

צעד-צעד מוליך אותנו ד"ר מילשטיין במהלך העניינים, כיצד התגלגלו למה שקרה, תוך הדגשת הגורם האנושי וסיפורם האישי של האחראים לסיבת התוצאות. עלילות גיבורים שלא ידענו עליהם וסיפורם המצמרר, כמו עקיבא פיינשטיין. מהפרק המוקדש לו לבדו אפשר ישר לכתוב תסריט וליצור סרט עלילתי.

הכרך המרתק הזה, הוא רק חלק מכל מה שתארתי. הוא מתמקד בתקופה מראשית הציונות ומייסדיה, הקמת ההסתדרות ומפא"י בהנהגת בן-גוריון, כיצד צלח לגבור על כל יריביו, כיצד טעה בהבנת המצב ב-1947 ועוד קודם, וכתוצאה מכך שטעה לחשוב שהמלחמה עוד רחוקה, לא דאג לצייד את הצבא בכלי נשק כבדים, טנקים ועוד; כל זאת - כתוצאה ממודיעין לקוי וחוסר הבנת הנתונים של מי שהעביר את המידע. (לא מזכיר לכם את הדיסאינפורמציה שקיבלה גולדה ערב יום הכיפורים?). הסיפורים אינם מתארים את האירועים במאסות. אלא מתוך הסיפורים האישיים של גיבורי התקופה. וכך עולה ומאירה מתוך הפרטים תמונה בהירה ומובנת. וזה ההבדל בין ספר היסטוריה שנכתב בצורה יבשה וחדגונית, לבין יצירה ספרותית זו, המתארת בצורה חיה, מדממת, על כל מיגוון הדעות שהיו כה חלוקות ביניהן, את המאבקים, איך, כמה וכיצד, וההיסטוריה מקבלת לפתע חיים תוססים, מרתקים, במיוחד שהם מה שגרמו לאפשרות קיומינו פה.

כך לוכדים את הקורא סיפורי בנית יחידות המודיעין והישגיהן, עוד בשנות השלטון הבריטי. כך גם הפרק על בנית הכוח האוירי של טרום המדינה שהפך בהמשך לחיל-האוויר - ממש מהפנט. וכך כל פרק הדן בנושא אחר, מרתק את הקורא כפי ששום ספר היסטוריה לא עשה זאת.יש לציין שהסופר השתדרג כאן בצורה מופלאה, ומשום כך מוענקת לקורא החוויה הכה מופלאה בקריאה. אולי האיזון שמצוי כאן מתוך הרצון להיות אוביקטיבי, לאומי, מבלי ליטות לצד זה או אחר - הוא שמעניק את השלמות לספר זה, עד שאין ספק שאין זה ספר לבעלי דעה פוליטית כזו או אחרת בלבד. זהו ספר לכל עם ישראל.

להכנס לפרטים מתוך הספר יהיה כמו לקטוע יד מגוף. חובה לקראו אותו מתחילתו, ואז, הכל מתרקם כמו יצירה אמנותית ליחידה מגובשת ומובנת. פתאום, הופך הקורא לידען ומתחיל לקבל את היכולת לקלוט את המסר, מדוע וכיצד צלחנו תקופה כה גורלית כזו בחיי עמנו. והכל ברוח חיובית, בלי לצבוע הכל בצבעי שחור או לבן. כל דמות זוכה לקבל אור מכל צידיה, הטובים והפחות. שמות שהיו לנו כסמל, אך לא ידענו רבות עליהם, קורמות עור וגידים באור שמילשטיין שופך עליהם והופכן לדמויות בשר ודם, על כל מה שמשתמע מכך.

הספר "איומים - ערבים בריטים ויהודים" נכתב תוך אישוש הסיפור על עובדות מוצקות שחלקן נחשפו רק לאחרונה. סדרת הספרים יובלות לישראל 70-75 היא המפעל הספרותי החשוב ביותר שנוצר על תקומת המדינה וקורותיה עד היום, דבר שלא נעשה עד עתה בצורה כה מעמיקה, רחבה ורצינית.