שבוע נערך בברלין כנס הצ'טבוט של
אנשים ומחשבים, Chatbot Summit. משתתפים רבים גדשו את אולם הדיונים, כדי לשמוע על ההתפתחויות האחרונות בעולם החדש והמרתק הזה, ולפגוש את נציגי החברות הגדולות והקטנות שעוסקות או מתעניינות בו. אחד המושבים בכנס עסק בשאלה:
מה יעשה הצ'טבוט לעולם התקשורת? הצ'טבוטים צוברים תאוצה באחרונה והם חלק משיח רחב יותר, על מקומם של רובוטים בעולם הפיזי, אילו תפקידים הם ימלאו בעולם העבודה והאם הם יחליפו בעלי תפקידים שונים או יעבדו איתם. משתתפי הפאנל, מנהלים מארגוני מדיה בעלי תפוצה רחבה בגרמניה ובמקומות נוספים, ניסו להשיב על השאלות כיצד גופי התוכן יושפעו ממהפכת הצ'טבוטים והאם הרובוטים מסוגלים להחליף את העיתונאי.
אף על-פי שעולם המדיה הוא לא האסוציאציה הראשונה כשחושבים על צ'טבוטים, הם נמצאים גם בו. כבר כיום, בוטים מבצעים פעולות שונות, שבעבר היו נחלתם הבלעדית של העיתונאים והעורכים. הם מסוגלים לכתוב פרופילים לכתבות בהתאם לנתונים שמוזנים אליהם, ויודעים לייצר פורמטים של אייטמים כמו דיווחי בורסה וספורט. רוב הקוראים לא יודעים שהטקסט נכתב על-ידי בוט. יישום נוסף שמוכר בתחום הבוטים הוא שיתוף אינטראקטיבי של הצופים באמצעות צ'טבוטים, במיוחד במשדרי ספורט.
המשתתפים בפאנל ציינו ששילוב הרובוטים בעבודת העיתונאים הוא תוצאה בין היתר של המשבר הגדול שבו מצויים גופי תוכן, שאחת הסיבות לו היא שצרכני התוכן הם מתוחכמים, ולמנהלי המדיה קשה לזהות את הטעם שלהם ולספק להם תכנים מעניינים. בעזרת הבוטים, הם מצליחים להגיע לרמת דיוק גבוהה יותר לגבי הציפיות של הצרכנים.
הסיבה השנייה היא המשבר הכלכלי שמאפיין את המדיה המסורתית והוותיקה יותר, לרבות אמצעי תקשורת שנוכחים גם בה וגם במדיה החדשה והאינטרנטית. הלחצים מטעם המפרסמים גדלים והולכים ובעלי כלי תקשורת שונים מעדיפים לאמץ בוטים.
הרמה הגבוהה של הבוטים מביאה אותם לכך שבתחומים מסוימים הם יכולים להיות בעלי מיומנויות כמעט זהות לעובד אנושי. בנוסף, עלות האחזקה שלהם זולה יותר מזו של עובד רגיל. ארגוני תקשורת רבים שרוצים להגדיל את היקף פעילותם וצריכים עוד משאבי כוח אדם, או כוח רובוטי, בודקים כיום את החלופה האלקטרונית.
אשר לשאלה המעניינת יותר - האם בעתיד הרובוט יוכל להחליף את העיתונאי באופן מוחלט - היו משתתפי הפאנל תמימי דעים סביב ההערכה שאנחנו עדיין לא שם. עם זאת, עלה מהפאנל שהבוטים שינו את דרכי העבודה של העיתונאים - וזה טבעי ואף מתבקש.
הרובוט לא יישא תעודת עיתונאי - אבל יכול לסייע לו
השבוע נערך - הפעם בארץ - גם כנס BI & Big Data, אף הוא של אנשים ומחשבים. גם בכנס זה הייתה התייחסות לשילוב של בוטים בעבודה העיתונאית. הנושא עלה
בהרצאה מרתקת שנשא ד"ר
נועם למלשטריך לטר, דיקן ומייסד בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה.
ד"ר למלשטריך לטר סבור שיש משימות שבהן הרובוטים לא יוכלו להחליף את העיתונאים, למשל בשדה הקרב. אך מה לגבי יתר המשימות העיתונאיות? כאן הוא העלה זווית מעניינת, שקשורה לאנליטיקה וליכולת למצות הרבה יותר מהמידע שיש בידינו. פה הרובוט יכול לסייע לעיתונאי באחד השלבים החשובים של עבודתו: איסוף המידע.
כלי איסוף המידע שעומדים כיום לרשות העיתונאים שונים בהרבה מאלה שעמדו לרשותם לפני 10-15 שנים. כלי ה-BI מסייעים להם לנתח טוב יותר את הנתונים, להבין טוב יותר מצבים ועל סמך זה לייצר סיפורים יותר מעמיקים ומדויקים. עידן המידע והרשת, עם אמצעים כגון
גוגל (Google),
פייסבוק (Facebook) ו-
ווטסאפ (WhatsApp), מקל מאוד על עבודת העיתונאי. עם זאת, במידה מסוימת האמצעים החדשים הופכים אותה לשטחית, משום שבהינתן העובדה שחלק ניכר מהמידע זמין ברשת, יורדת המוטיבציה של העיתונאים לחקור. אולם, טבעו של מידע זה הוא ברדידות שלו, בחוסר הירידה לפרטים מתבקשים.
ד"ר למלשטריך לטר אמר בכנס שהכלים האלה נועדו לעיתונאי "העצלן", זה שמעדיף את הכיסא במשרד על פני איסוף נתונים בשטח. כיום הוא יכול לעשות זאת בעזרת מערכות מבוססות בינה מלאכותית.
השורה התחתונה: אנחנו עדיין רחוקים מהיום שבו רובוט יישא תעודת עיתונאי ויתפקד ככתב או עורך לכל דבר. זאת, מפני שעיתונאי שאינו "עצלן" יודע לשאול שאלות, יש לו מחשבות ועמדות, הוא נושא איתו אג'נדה מסוימת והכי חשוב - הוא נושא את דגל השמירה על
חופש הביטוי והדמוקרטיה. בוטים נשלטים על-ידי בני אדם ואם הם ישמשו כעיתונאים, היכולת של התקשורת למלא את תפקידה כ-"רשות הרביעית" תתמסמס.
