מספרים על משה דיין שישב במזנון הכנסת, עם חברו, העיתונאי שייקה בן-פורת, כשלפתע נכנס יו"ר הבית יצחק שמיר. "אתה רואה את האיש הקטן הזה"? שאל דיין את שותפו לשולחן, "מקרוב הוא עוד יותר קטן".
בפרפראזה לאמירתו של דיין, אם תשאלו את העיתונאים והפרשנים שמסקרים את הפוליטיקה הישראלית, תשמעו מהם: "אתם רואים את המושחתים האלה? מקרוב הם עוד יותר מושחתים".
בכל סקרי האמינות שמתפרסמים מדי פעם, חברי הכנסת בישראל תופסים תמיד, תמיד, תמיד, את המקום האחרון. ההשתלטות המושקעת והברוטאלית על המקום הזה מוכיחה שמבחינתם מדובר במקום נחשק.
בסקר שעשתה ד"ר מינה צמח, וששודר בתוכניתה "שוברים כלים" (ערוץ הכנסת), עולה כי 87%(!!) מהציבור לא רואים בחברי הכנסת את הנציגים שלהם.
גירוש אלפי יהודים מביתם, תחת שלטון הליכוד, העמיק את חוסר האמון של האזרחים בפוליטיקאים. נבחרי הליכוד, ובמיוחד השרים שתמכו בגירוש ואלה שהתנגדו ולא התפטרו (עאלק "נלחמנו מבפנים"!), הוכיחו שהמוטו שמנחה את נבחרנו הוא: "קודם כל אני, אחר כך אני, ורק במקום השלישי, אני"!
יודגש, שלא כל נבחרנו ניתנים לקנייה. מוכרחים לציין לטובה את הח"כים עוזי לנדאו ומיכי רצון, שוויתרו על תיקים בממשלה למען עקרונותיהם. לא אשכח את תגובתו של ח"כ רצון שאמר: "אני גאה במכתב הפיטורין שקיבלתי בנסיבות האלה, ובכוונתי למסגר אותו, ולתלות אותו על הקיר במשרדי".
על שניהם ניתן להוסיף את אביגדור ליברמן, בני אלון, ואפי איתם. קחו ממופז את תיק הביטחון, ותגלו שהוא לא פחות ימני מהם. התקשורת לא שיבחה אותם, מפני שבמחוזותינו, עקרונות ראויים לכבוד אך ורק אם הם תואמים את עקרונותיהם של
מעצבי דעת הקהל.
נדמה לי שגם בין המפלגות לא כולן ניתנות לקנייה. חברי הכנסת של מרצ לעולם לא יבגדו באינטרס של הציבור הערבי בישראל - אפילו לא תמורת אתנן. כמוהם חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה. הם לא יבגדו באינטרס של הציבור החרדי. והכי נאמנים הם הח"כים הערבים, שלעולם לא יבגדו באינטרס של האויב הפלשתיני.
לעומתן, המפלגות הגדולות: הליכוד של שרון ואולמרט, והעבודה של פרס ופרץ, מנהלות תחרות עזה, לכל אורך הקדנציה, על התואר: "המפלגה המושחתת של המדינה". "שינוי" מביטה בקינאה בשתי הגדולות, ומכינה הפתעות.
"הוכח שעשרות אלפי טפסים מזויפים התגלו במפקד האחרון שלנו", מתפארים חברי העבודה בפני מתחריהם מהליכוד. "מה זה אלפי טפסים מזויפים, לעומת 'מדינה שמנוהלת על-ידי משפחת פשע', שהיא שלנו", מחזירים להם הליכודניקים.
"אנחנו מוכנים לתמוך בתקציב מהאופוזיציה בתנאי שנקבל מאות מיליוני שקלים", מתערבים בוויכוח אנשי שינוי.
"גם אתם בחגיגה"? שאל בתימהון ראש הממשלה את טומי לפיד.
"אתה חושב שאנחנו פראיירים"? השיב בתמיהה מנהיג שינוי.
"מה אני אגיד לך, טומי", אמר שרון, "אני זוכר שהנפת את דגל טוהר המידות".
"ראית שאני שותק לנוכח שתיקתם של שני בניך בחקירות משטרה", השיב טומי. "וראית שלא היתה לי בעיה ששיקרת לציבור כשאמרת שתכבד את תוצאות משאל המתפקדים, וראית שדחפתי למינויה של פרקליטת המדינה לשעבר, לשופטת בית המשפט העליון, למרות הכתמים בעברה. זה לא מספיק כדי שתבין שקיפלתי את הדגל הזה"?
פעם ראשונה בתולדות המדינה, מול עיניהם העצומות לרווחה של כלבי השמירה, פתח שרון ג'וניור "בזאר עקרונות". אשכרה עסק לכל דבר ועניין. ומאז שפתח את הבזאר הוא רואה ברכה פוליטית בעמלו. לא עוד עסקאות אפלות בחדרים חשוכים, אלא בזאר מואר באור נגוהות, שבו אפשר לקנות ולמכור עקרונות מכל הסוגים. בשונה מתקופות קודמות, עמרי מציע גם עקרונות להחלפה, עקרונות בדמי מפתח, עקרונות להשכרה, עקרונות בשיטת הטרייד-אין או הליסינג, ואפילו עקרונות במחיר מבצע. לא לדחוף, יש לכולם...
אמנם לבאסטה שלו אין רישיון עסק, אבל מי צריך רישיון כשבעל הבית הוא זה הממנה את נותני הרישיונות? אז היו חקירות משטרה, מה קרה? מדובר בנושאים שהשתיקה יפה להם, ואכן הוא שתק. אבל מרגע שכיבו את מצלמות הווידאו, הנחקר נפתח, והתחילו הדאחקות.
הקדנציה של שרון היא שיא השיאים של השחיתות. זאת לא רק תחושה סובייקטיבית, יש לזה היום אישור של הבנק העולמי. התנהלותה של משפחת שרון חלחלה למטה והוכיחה קורלציה מדאיגה בין שרי הליכוד, ח"כים שציפו לתפקיד בממשלה, וחברי מרכז. כולם מכרו את האידיאולוגיה שלהם תמורת שררה, עסקים, מכרזים, וג'ובים.
תקוותם של האזרחים שומרי החוק לראות את המערכות המופקדות על המלחמה בשחיתות נלחמות במושחתים התבררה כנאיבית. אלה הפקירו את משמרתם, עלו לטריבונה, כדי לראות את ההכנות, החזרות, וכשאלה הסתיימו - את הגדולה בהצגות...
