מי מפקח ועוקב אחר "רישום סירוב" בלשכות התעסוקה

קרוב משפחתי נ. שזה לא מכבר השתחרר משירות סדיר צבאי וסיים "עבודה מועדפת" מפרכת התייצב בלשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריו במטרה למצא עבודה, לקראת מימון לימודיו שיחלו בעוד פחות משנה. פקידת ההשמה בלשכה אמרה לו כי הוא זכאי לדמי אבטלה ורשמה אותו כזכאי לדמי אבטלה .כעבור כמה ימים נשלח נ. לראיון עבודה במפעל מסוים שהתקיים במשרדי לשכת התעסוקה . בראיון העבודה אמר נ. למראיינת נציגת המפעל, כבדרך אגב כי ייתכן שילמד פעמים בשבוע בשעות הערב לימודי פסיכומטרי אבל הביע הסכמתו לעבוד במפעל שעות רבות. גם במשמרת של 12 שעות.

כשהתייצב נ' כעבור מספר ימים בלשכת התעסוקה הודיעה לו פקידת ההשמה כי רשמה לו "רישום סירוב" שמשמעותו שלילת קצבת אבטלה לחודשים הבאים. הפקידה ביקשה ממנו לחתום על מסמך ונ. כדרך הצעירים חתם מיד מבלי שהבין משמעות המסמך . פקידת ההשמה לא מסרה לו העתק מהמסמך עליו חתם כפי שראוי לעשות למען שקיפות. נ. סיפר לי על הסירוב שנרשם לו. והמלצתי לו לגשת לפקידת ההשמה ולדרוש העתק מהמסמך שעליו חתם. ואכן למחרת היום הוא נגש לפקידת ההשמה בלשכת התעסוקה ורק אז קיבל העתק מהמסמך. במסמך ששמו הרשמי הוא " אישור רישום סירוב חתום" מנומקת הסיבה לסירוב בשבע מילים בלבד: "בראיון עבודה טען שמתחיל ללמוד יומיים בשבוע".(המסמך נשלח למערכת נ. אישר לי לפרסם אותו) אגב נ. שהוא בחור ערכי ובעל יושרה, אמר בראיון העבודה כי הוא מתחיל ללמוד יומיים בשבוע לימודי פסיכומטרי, בימים שני וחמישי בין השעות: 17:00ועד השעה 22:00. להבנתי הייתה כאן "יד קלה" ב"רישום סירוב" מצד פקידת ההשמה בלשכת התעסוקה ולא היה מקום בנסיבות המקרה הספציפי לרשום ל-נ. אישור "סירוב עבודה".

לעיתים קימת "יד קלה" ב"רישום סירוב"

וזאת לדעת, כיום כל פקיד או פקידת השמה ולו הזוטרים ביותר יכולים בהרף מקלדת לרשום "סירוב עבודה " לדורש עבודה ובכך לשלול ממנו את זכויותיו לקבל קצבאות מהבטוח הלאומי המגיעות לו בזכות ועל-פי דין וזכויות אחרות. בל נשכח גם, כי דורש עבודה משלם לביטוח הלאומי מדי חודש "דמי ביטוח לאומי" עבור מימון קצבאות אלו.

אין לשלול אפשרות כי פקידי ההשמה בלשכות התעסוקה מונחים גם אם לא בצורה רשמית, לגלות קשיחות ואף חוסר רגישות ואטימות כלפי דורשי עבודה המתייצבים בלשכות .אישורי סירוב עבודה מפחיתים את תשלומי הביטוח הלאומי לדורשי עבודה וחוסכים כסף לביטוח הלאומי, וכידוע קיים קשר הדוק ושיתוף פעולה ומידע בין הביטוח הלאומי ללשכת התעסוקה.

יש בהחלט מקרים שרישום סירוב עבודה לדורשי עבודה הוא מוצדק. אבל סביר להניח, כי יש מקרים רבים שלדורשי עבודה רבים "נרשם סירוב" שלא בצדק ובחוסר רגישות ואף באטימות, נגרם להם עוול ונשללות זכויותיהם לקבלת קצבאות שמגיעות להם כדין. אין זה סוד כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל בעשורים האחרונים חוסכת בקצבאות על החלשים באזרחיה שגם ככה הן נמוכות ולא מאפשרות חיים בכבוד ובאותה עת ומפזרת כספים למקורביה ומקושריה.

וכאן אני מבקש לעלות כמה שאלות הקשורות בנושא רישום סירוב לדורשי עבודה. האם יש רישום מעקב ופיקוח מסודר מצד הממשלה על רישום סירוב עבודה לדורשי עבודה בלשכות התעסוקה? כמה "סירובי עבודה" נרשמו בלשכות התעסוקה בכל אחת מהשנים האחרונות?

כידוע רשאי דורש עבודה שנרשם לו "סירוב עבודה" לערער על כך בוועדת ערר שמתכנסת במשרדי לשכות התעסוקה או בפני בית דין לעבודה .מעניין לדעת כמה מבין דורשי העבודה בלשכות התעסוקה שנרשם להם "סירוב עבודה" הגישו ערר על כך ולא פחות מעניין, כמה מבין מגישי ערער בנושא זה התקבל עירורם.

כידוע מחויבים פקידי ההשמה בלשכות על-פי נהלים לידע דורש עבודה שנרשם לו "סירוב עבודה" ולנמק בכתב את רישום הסירוב וחשוב לתת לו העתק מטופס "רישום סירוב" וכמו-כן לידע אותו כי הוא רשאי להגיש ערר על רישום הסירוב. האם מקפידים פקידי ההשמה לתת לדורשי עבודה העתק רישום ובו הסבר ונימוק כתוב לסירוב? לפחות במקרה הספציפי שהבאתי בתחילת המאמר לא ניתן לדורש העבודה העתק ממסמך עליו חתם. ורק כעבור כמה ימים לאחר שדרש העתק כזה קיבל. לדעתי ראוי לתת לדורש העבודה שנרשם לו אישור סירוב עבודה העתק מטופס האישור גם אם לא מבקש כי הוא לא תמיד מודע לכך כי מגיע לו העתק כזה. יש לציין כי אוכלוסיית המובטלים ומקבלי קצבאות הבטחת הכנסה מורכבת לא מעט מאוכלוסייה חלשה.