|   15:07:40
דלג
  דוד חרמץ  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
ההנהלה והוועד מסתירים מידע [צילום: יוסי וייס]

איתך בכל פֶגע. חברת החשמל

צדק חברתי נוסח חברת החשמל: משרד האוצר תבע כספים שניתנו שלא כדין לכלל עובדי חברת החשמל הנהלת החברה, ועד העובדים שלה וההסתדרות הכללית בנו מתווה שגרם לעובדים מן השורה להחזיר כספים, שיכסו גם את מה שקיבלו הבכירים דבר זה גרם למעשה חסר תקדים בחברה, בת כמעט 100 השנה: קבוצת עובדים התארגנה למרד נגד ההנהלה ו-ועד העובדים ויצאה למאבק משפטי חברת החשמל: "כל השאלות רלוונטיות לדוברות של הוועד - לא של ההנהלה"
12/07/2017  |   דוד חרמץ   |   תחקירים   |   תגובות
ראשי צדק עיוור בכנסת [צילום: באדיבות המצולמים]

לתחקיר זה שלושה מוקדים שונים: המוקד הראשון - סיפורה של חבורת עובדים, שלראשונה מאז יסוד חברת החשמל - לפני 94 שנה - מחליטה להתקומם נגד הנהלת הארגון ונגד ועד העובדים של הארגון; מארגנת עצומה אינטרנטית, אוספת מאות אלפי שקלים למאבק משפטי וגוררת את הנהלת החברה ו-ועד העובדים לזירות התגוששות חוץ ארגוניות. מאז, אותם אנשים, מטבע הדברים, מסומנים בארגון וניסיון של ח"כ שלי יחימוביץ' להעניק לבולט וללוחמני שביניהם, את שרשרת החסינות של מבקר המדינה - לא צלח עד כה.

המוקד השני: הסכם קיבוצי שחתמו האוצר, ההסתדרות, הנהלת חברת החשמל ו-ועד העובדים, לאחר שהתגלו חריגות שכר בארגון בסך מאות מיליוני שקלים. במסגרת הסכם זה, על-אף שכל העובדים נדרשו להחזיר כספים, עיקר נטל החזרי החובות נפל על העובדים הזוטרים. במילים אחרות: העובדים מן השורה נאלצו לשלם גם עבור הכספים הלא-חוקיים שקיבלו המנהלים הבכירים.

המוקד השלישי, אותו אנחנו חושפים בתחקיר זה: האוצר כלל לא מודע למהות ההסכם שנחתם; ושמרכיב משמעותי ממנו נוגד באופן מובהק את רצונו של הממונה על השכר. כתבנו 'חשיפה', למרות שמידע זה צף בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת ב-15 במאי 2017. אלא שהוא נותר מתחת לרדאר התקשורתי וכלל לא עלה לסדר היום הציבורי.

חריגות תשלומים שלא כדין
נחמן כהן [צילום: דוד חרמץ]

תחילתו של הסיפור ב-10 באוקטובר 2013. קובי אמסלם, אז הממונה על השכר במשרד האוצר, שלח מכתב לאלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל באותה עת, ולדוד (מיקו) צרפתי, יו"ר הוועד הארצי של עובדי חברת החשמל, אז כמו גם היום, ובו בישר להם כי לאחר בדיקה שנעשה התברר כי בוצעו "תשלומי שעות נוספות שלא על ביצוע בפועל". בנוסף, "תשלומי האש"ל והכלכלה, המשולמים לעובדי החברה גבוהים בעשרות אחוזים מתעריפי האש"ל והכלכלה הנהוגים בקרב עובדי המדינה".

עוד חריגות משמעותיות שנעשו בחברת החשמל לישראל (להלן חח"י), כפי שעולה ממכתבו של הממונה על השכר באוצר: "בחברה משולמת תוספת פיקודית בשיעורים החורגים מהשיעורים שאושרו במסגרת ההסכם הקיבוצי" (פרטים נוספים מפרק זה נפרט להלן; ד"ח).

חח"י מתנגדת למסקנות העולות ממכתבו של אמסלם והסיפור מגיע בינואר 2014 אל בית הדין לעבודה בחיפה. שנתיים וחצי מאוחר יותר, ב-30 במאי 2016 פוסקת השופטת מיכל נעים-דיבנר, כי היא מקבלת את קביעתו של אמסלם בדבר סדרת חריגות התשלומים שנעשו בחח"י שלא כדין.

הנהלת חח"י, ועד העובדים שלה וההסתדרות הכללית לא מקבלים את פסיקתה. גם המדינה מסתייגת מפועל יוצא של פסיקה זו, המתיר לעובדים לשבות בגין הדרישה מהם להחזר כספים. דבר המסביר מדוע ערערו על פסיקתה של השופטת כל הצדדים למחלוקת.

הדיון המשפטי הבא נערך ביוני 2016 באולמו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, שדִרבן את הצדדים להידיין ביניהם ולהגיע לפשרה. במסגרת הפשרה נסוגה המדינה מתביעתה הראשונית והסתפקה, בשורה התחתונה, בתביעה מחח"י להחזר של 153 מיליון שקלים בלבד (במקום סכום חריגה כולל, שהוערך ב-600 מיליון שקלים). המדינה גִלגלה את תפוח האדמה המחושמל הזה לפתחו של הארגון ואִפשרה להנהלת חח"י, הוועד וההסתדרות, לגבש בינם לבין עצמם את הנוסחה, בה ינוכו 153 מיליון השקלים מעובדי החברה.

ועד העובדים פנה אל משרדו של יוסי קוצ'יק, מומחה לשכר, שהיה בשנות ה-90 הממונה על השכר באוצר, וזה החל לנפק חלופות שונות לניכוי הכספים. בינתיים במטה של חח"י בחיפה מתחיל השטח לבעבע. בכנס של עובדים, בו השתתפו גם חברי הוועד, נמסר להם כי הולך להתגבש הסכם עם המדינה, במסגרתו יידרשו גם העובדים להחזיר כספים.

נחמן כהן - אחד העובדים שעתיד לקחת חלק מרכזי במאבק העובדים נגד הוועד והנהלת חברת החשמל – התפרץ, בזמן שחבר הוועד יעקב דוידה נשא שם את דבריו. "אם אתם הולכים לקחת מאיתנו, העובדים הפשוטים, כספים - נלך לבית משפט", איים כהן. שאר הנוכחים שמרו על שתיקה.

אבל השתיקה לא האריכה ימים. ביולי 2016 דלף לעובדים מסמך, שהוסתר מהם. היה זה דף סיכום ישיבה של חברי הנהלה, שהתקיימה באותו חודש בלשכת המשנה למנכ"ל חח"י, יצחק בלמס, ובו נרשמו, בין היתר, הסעיפים הבאים: "ההשבות ייעשו באופן קיבוצי בפריסה לשלוש שנים, בדרך הפחתת תשלום תוספת י"ג (לכל עובד ינוכה שלוש פעמים מחצית שכר י"ג)" (...) "מגיעות מחמאות על הנהגתם של אבי ניסנקורן ומיקו צרפתי, שהובילו מהלך חשוב".

הנתונים שדלפו בתוספת המחמאות שנתנה ההנהלה ליו"ר ההסתדרות וליו"ר הוועד של עובדי החברה, הדליקו נורות אדומות רבות בקרב עובדים בחח"י. שני עובדים – איתמר אטיאס וגיא צבי לויפר - פתחו כתובת מייל בשם 'צדק עיוור' ובמקביל פתחו עצומה, בה החלו להחתים עובדים נגד ההסכם. הם חששו, באותו שלב, להזדהות בשמותיהם. נחמן כהן, שאת ההתפרצות שלו בכנס עובדים הזכרנו קודם לכן, יצר איתם קשר והציע להם לאחד כוחות. הם נעתרו בשמחה. השלושה החליטו לממש את האיום שהתיז כהן נגד חבר הוועד דוידה: "נלך לבית המשפט!"

צדק עיוור
איתמר אטיאס [צילום: באדיבות המצולם]

לצורך הכנת תחקיר זה נפגשתי עם אטיאס בתחנת הרכבת 'חוף הכרמל' בחיפה; לא הרחק ממקום עבודתו. מעולם לא פגשתי אותו קודם לכן, והיה בלתי אפשרי באותו מקום הומה אדם להמר, מי הדמות העומדת מאחורי המרד נגד הוועד של חברת החשמל.

דמותו החיצונית מתעתעת: הוא נראה כמו ילד טוב חיפה. פניו נראות צעירות מ-38 שנות חייו. הן גם משורטטות בקווים עדינים הרבה יותר, ממה שראוי היה שתחרוץ בהן הנחישות הטוטאלית - מיד ניווכח בכך - המאפיינת את אישיותו.

בהמשך הוא שיתף אותי, שבמשך זמן רב הוא ארגן עם שותפיו את ההתקוממות נגד הוועד וההנהלה, בעודם מסתתרים מאחורי כתובת המייל 'צדק עיוור' - אותה הם עיטרו בדמותה מכוסת העיניים של תמיס, אלת הצדק מהמיתולוגיה היוונית - עד שעורכת הדין שלהם, דלית כסלו-ספקטור, עודדה את שלושת מנהיגי 'המרד' לצאת מארון החשמל ולהיחשף בשמותיהם ובדמויותיהם; וכל זאת לצורך צירופם לעתירה המשפטית אותה גיבשה. "בשבועות שהתייסרתי האם להיענות להצעתה איבדתי שמונה קילוגרם", הוא אומר.

מה כל כך מייסר בהחלטה הזו, אני מיתמם וזוכה מאטיאס למבט חשדני הבוחן, האם שאלה זו נובעת ממגבלה שכלית או מפרובוקציה עיתונאית. "אני פוחד מהנקמה של ההנהלה ושל ועד העובדים ויודע שבמוקדם או במאוחר היא תגיע", הוא עונה. "ואני אחראי לא רק לגורלי, אלא גם לגורל של משפחתי".

הוא נשוי, אב לשלושה ילדים קטנים, ועובד כבר שמונה שנים בארגון כהנדסאי מכשור ובקרה במדור התקנות מכשור. על מה התרעומת שלכם, שאלתי אותו. קיבלתם תוספות שכר מופלגות שלא כדין. המדינה צעדה לקראתכם קילומטרים רבים ובידיה שלט ועליו הסלוגן "בעל הבית השתגע". היא עשתה לכם הנחת ענק. חוב של 600 מיליון הפך ל-153. במקום לעשות מאמץ לשמור על איפוק ולא להשתולל משמחה, אתם מוחים, מארגנים עצומות ומגייסים כספים למאבק משפטי?!

"ראשית, בוא נרגיע קצת עם גודל ההנחה", הוא עונה כהרגלו בטון שקט ומונוטוני. "המספר הראשוני היה גורף, מוגזם, רב-שנים. לא היה שום סיכוי שאיזשהו בית דין לעבודה היה מאשר אותו.

"לגבי ההחזר שלנו – במקום שמקבלי ההחלטות יגידו: 'הצלחנו להפחית 75% מהחריגה הכוללת וכולם נדרשים להחזיר כעת חלק יחסי קטן, כלומר 25%, מחריגתם האישית', בחרו מקבלי ההחלטות - שחריגתם האישית גבוהה - ליצור עיוותים ותקרות בהסכם, כדי להפחית יותר לעצמם על חשבון העובדים הזוטרים. אין לנו בעיה שכל אחד יחזיר את החלק היחסי ממה שהוא קיבל כתוספת לא חוקית. אבל לא הייתה ואין לנו כוונה לממן מכיסי העובדים הפשוטים את התוספות החריגות של הדרג הניהולי. מי שקיבל הרבה יחזיר יותר, ולהפך. פשוט, הגיוני וצודק".

איך בדיוק מדף סיכום הישיבה שדלף אליכם הגעתם למסקנה שאתם תממנו את חריגות הבכירים?

"קח לשם המחשה רק את מרכיב התוספות הפיקודיות, שהוא רלוונטי למנהלים בלבד. במסמך סיכום הפגישה של ההנהלה שדלף אלינו כתוב שסגני מנהלי אגפים, לדוגמה, שקיבלו בשנות החריגה תוספת של 26% יקבלו מעתה 21.5%; זאת למרות שהממונה על השכר קבע שלא מגיעה להם כל תוספת כלל והשופטת מיכל נעים-דיבנר אישרה את קביעתו בפסיקתה. מי אתה חושב יממן את הפער הזה מכאן ואילך?!

"בנוסף, אם המנהלים היו נדרשים להשיב את מלוא החריגות הלא חוקיות שהם לקחו לעצמם בעבר, בסעיף התוספת הפיקודית בלבד, הם היו נדרשים להשיב 3.7 משכורות. ולגבי חריגות האש"ל שלהם היו נדרשים להשיב עוד 1.93 משכורות. בסה"כ 5.63 משכורות. איך בדיוק שלושה חצאי משכורות י"ג של המנהלים יממנו זאת? (כך לפי החלופה הראשונה – זו שדלפה באותה עת לעובדים; ד"ח) מכאן שמי שישלם את יתרת החריגות של 540 המנהלים הם 12,000 העובדים הפשוטים, שאינם בדרג הניהולי של החברה".

ובחזרה למאבק של 'צדק עיוור'. שלושת מנהיגי ה'מורדים' שלחו באמצעות כתובת המייל 'צדק עיוור', מיילים בתפוצת נאטו לכל העובדים, בהם הם יידעו אותם על הפשרה המתגבשת בחדרי חדרים, ולטענתם ללא שיתוף העובדים בכלל הפרטים. הם דחקו בחבריהם להיכנס לאתר 'עצומה' לקרוא את מטרות המאבק ולצרף את חתימותיהם.

שלוש מטרות הם נִסחו למאבקם. הראשונה: "עצירת התהליך ובחינת ההסכם מחדש, כדי להבטיח שאיש לא ישלם מעבר לחלק שלו בחריגות". השנייה: "שאיפה להיות חלק בלתי נפרד מהצוות המנסח והמחליט, וזאת בכדי לוודא ולפקח שההסכם אינו מטיב עם דרג מסוים ופוגע באחר באצטלה של נוסחאות סבוכות, שסופן הותרת עיקר הכספים אצל הנהנים העיקריים".

המטרה השלישית היא לא פחות מהכרזת מלחמה: "בדיקת אפשרות להטיל אחריות אישית על מקבלי ההחלטות ושומרי הסף, שביצעו את הטעויות, שעליהן אנו נדרשים לשלם".

בנוסף, הם הודיעו בעצומה, שבדעתם לצאת למאבק משפטי נגד ההסדר המתגבש וביקשו מכל מצטרף לעצומה לתרום לצורך כך 300 שקלים. אומנם מעל 2,200 עובדים חתמו על העצומה, אבל מרמיזה שקיבלתי מהם רק כמחציתם נענו לבקשה לשלם כספים. כך או כך, בקופתם הצטבר סכום כסף משמעותי ביותר, שדילג מעל רף רבע מיליון שקלים. השלושה גייסו את עו"ד דלית כסלו-ספקטור.

עו"ד ספקטור: "פניתי לבית הדין הארצי לעבודה שיעניק לנו סטאוס הנקרא 'ידיד'. זה סטאטוס משפטי לא שכיח, שאומר שיש להכיר בנו כצד לדיון, בשל ערך מוסף בידע שיש בידינו ושהוא רלוונטי לדיון המשפטי. אלא שנשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט יגאל פליטמן סירב. מצד שני הוא בהחלט היה קשוב להערות שלנו.

" דבר אחד מיידי יצר הרעש שעוררנו: הוא גרם לצדדים למו"מ לרדת מהנוסחה הראשונה שהם גיבשו. מהרגע שהיא דלפה צעקנו בקולי קולות נגד האבסורדיות שבה. בנוסף לדוגמה שהציג בפניך איתמר אטיאס, אתן לך עוד המחשה לגודל השערורייה: קהל שזיהינו כנפגע מיידי - הנשים שעובדות במשרות חלקיות. הן לא זוכות לקבל אש"ל, תוספות פיקודיות או כל סכום שהוגדר כחריגת שכר ועדיין, לפי אותה נוסחה ראשונית מעוותת, נדרשו להחזיר, בלי בושה, משכורת וחצי בשם ה'סולידריות' בחברת החשמל. לא ראיתי בכל הבדיקות שעשיתי, שהבכירים גילו סולידריות עם אותה קבוצה וחלקו איתה את התוספות שהם עצמם קִבלו במאות אלפי שקלים. מרגע שהנוסחה הזו דלפה והצבענו על העיוותים שבה, הם מיהרו לרדת ממנה. אני שמחה שלפחות את זה עצרנו, כבר בשלב הראשוני של המאבק".

ההנהלה והוועד מסתירים מידע
לינדה עפרוני [צילום: דוד חרמץ]

בין אם היה זה פועל יוצא מהמאבק של 'צדק עיוור' ובין אם לאו - הגורמים למו"מ בישלו מתווה חדש, שהבשיל ב-11 בדצמבר 2016.

"על-פי ההסכם החדש", אומר אטיאס, "יוחזרו 42% מסך הכספים שהעובד קיבל בפועל (חוקי+חריגה), וכל זאת במגבלה של עד שלוש משכורות למנהל ושתי משכורות לעובד. בנוסף, תוספת השכר - עליה חתמו בשנה שעברה האוצר וההסתדרות ושתגדיל את משכורות עובדי כלל המשק ב-7.75% – לא תהיה רלוונטית לעובדי חח"י. במסגרת ההסכם שבישלה הנהלת החברה עם ועד העובדים וההסתדרות, אנחנו נקבל רק 7.25%. לנו ינכו 0.5% - למשך כל תקופת עבודתנו בחברה ואף מכספי הפנסיה שלנו. רוב מוחלט של כספים מנוכים אלה יופנה למטרה אחת בלבד: להלבין את התוספות הפיקודיות של המנהלים שלנו. כי להזכירך רק המנהלים מקבלים את התוספת הפיקודית. חשוב להדגיש: ניכוי הכספים שלנו לא יממן את החריגות בתשלומי תוספות הפיקודיות של העבר, אלא את תשלומי העתיד של המנהלים - מרגע חתימת ההסכם ואילך. אותן חריגות עתידיות המופיעות בהסכם, הן, כזכור, גבוהות הרבה יותר ממה שתיחם הממונה על השכר; תיחום שקיבל, כזכור, את חותמת בית הדין לעבודה".

לא רק מנהיגי המורדים טוענים את הטענות הללו. ד"ר עו"ד לינדה עפרוני, בעלת ותק רב-שנים במאבקי עובדים בתחומי שכר, הגישה, לבקשת עו"ד כסלו-ספקטור, חוות דעת בה היא כתבה בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים כי "ניתן לראות שחלוקת נטל השבת הכספים אינה נכונה".

עפרוני נתלית באילן גבוה - יוסי קוצ'יק, שייעץ בעניין זה, כאמור, לוועד העובדים של חח"י. "מתוך ממצאי בדיקתו של מר יוסי קוצ'יק", כותבת עפרוני, "עולה כי חריגת המנהלים במרכיב האש"ל והכלכלה היא 75% בממוצע, מסך התשלומים שקיבלו, לעומת 36.8% בממוצע של שאר העובדים. עוד עולה מממצאי קוצ'יק, כי לאחר הפחתת החוב של המדינה, אחוזי ההחזר בגין אש"ל וכלכלה היו צריכים לרדת באופן משמעותי לסביבות 25%. בפועל נקבע בהסכם החזר של 42%. הכיצד?"

עפרוני שמה את אצבעה על מקור הבעיה: "מאחר שחריגות המנהלים בגין התוספת הפיקודית מסתכמת בממוצע של 3.7 משכורות ונקבע כי תקרת ההחזר שלהם תהיה בגובה של שלוש משכורות בלבד, נדרש מימון חלופי. מימון זה נמצא באופן יצירתי יוצא מגדר הרגיל. למרות שנאמר כי כל עובד יישא בעלות החריגות שלו, ולמרות שקוצ'יק מראה כי חריגות המנהלים בגין אש"ל ודמי כלכלה ותוספת פיקודית מגיעות ל-5.63 משכורות בממוצע, לעומת 1.2 משכורות בממוצע של שאר העובדים, נקבע בהסכם, באופן בלתי סביר, כי מנהל ישיב שלוש משכורות בלבד.

"המשמעות היא שכל שאר העובדים יממנו בפועל 2.63 משכורות מנהל. פירוש הדבר שהמנהלים כמעט ולא משיבים חריגות באש"ל ודמי כלכלה, כי עבור התוספת הפיקודית בלבד נדרשו לשלם 3.7 משכורות בממוצע. וכך יצא שהגדילו לכולם את אחוז ההשבה באש"ל וכלכלה ל-42%!"

בהמשך חוות דעתה מנתחת עפרוני את מרכיבי האש"ל של העובדים הפשוטים. לכל זמן ביממה יש תעריף אש"ל אחר וסך תשלומי האש"ל מהווים נתח לא קטן במשכורות של העובדים. עפרוני מצאה כי במקרים מסוימים "אחוז ההחזר בפועל מהחריגה המקורית - כתוצאה מחתימת ההסכם - עולה על 100%" (היות ש-42% לא מחושבים מהחריגה בלבד, אלא מסך כלל התשלומים – הן החוקיים והן החריגה הלא חוקית; ד"ח).

מהות ההסכם בקליפת אגוז על-פי דבריה של עפרוני: "העובדים הזוטרים מממנים את המנהלים. וכל זה בחסות ההסתדרות, ששכחה מה זה ייצוג הולם".

נחמן כהן, אחד משלושת ראשי המורדים, עובד בחברה משנת 81' ("למעשה עוד קודם לכן. למדתי בבית ספר מקצועי של חברת החשמל מגיל 14 ובמקביל עבדתי בחברה"). תפקידו - ממונה בטיחות בעבודה. עפרוני מביאה בחוות דעתה את המקרה שלו כטסט-קייס לאחד העיוותים שיצר ההסכם החדש.

כהן: "קיבלתי חיובי החזר של 19,248 שקלים במקום 1,800 שקלים. איך זה קרה? פשוט מאוד: 90 אחוזים מהמרכיבים שקיבלתי באש"ל הם הוצאות חוץ. הוצאות החוץ לא הוגדרו חריגה במכתב הממונה. אבל מחייבים אותי גם על זה!"
על עדותו זו של נחמן כהן מוסיף חברו איתמר אטיאס: "אתה צריך להבין שהיה פה מקרה יוצא דופן, בכך שהצלחנו להפריד בין מרכיבי האש"ל (שהיה בהם, כאמור, תשלום לא תקני) לבין מרכיב 'הוצאות חוץ' (שהוא תשלום לגיטימי במלואו). עשינו זאת ע"י עזרה מחברים במנגנון, שהביאו לנו את כל דפי הנוכחות שלו לכל תקופת ההחזר. אצל רוב העובדים אנחנו לא מסוגלים לבודד את שני המרכיבים".

למה?

"כי ההנהלה ו-ועד העובדים מסתירים מאיתנו מידע. איפה נשמע שדורשים מעובד להחזיר חריגות שכר ולא נותנים לו חישוב מפורט של סך חריגתו, כולל הסברים על אופן החישוב?!"

אבל ד"ר עפרוני, שקבעה בחוות דעתה שיש עיוות בחלוקת הנטל, מתבססת על נתונים של קוצ'יק, אותם הוא כתב לוועד העובדים שלכם. ובכן, הנה לך הוכחה שנתונים אלה אינם מוסתרים ואינם חסויים.

"הצחקת אותי", מגביה אטיאס לראשונה את קולו ופניו הופכים כעוסים. "הנתונים של קוצ'יק היו מאוד-מאוד חסויים ואיש מהעובדים ה'פשוטים' לא ראה אותם. לרוע מזלם של ההנהלה ו-ועד העובדים הם דלפו אלינו, דרך גורם מבפנים. אלמלא כך, לעולם לא היינו נחשפים לנתונים דרמטיים אלה".

יש לך הסבר למה הם מסתירים את הנתונים מכם?

"ברור. כדי שהם יוכלו לגבות 42% מכלל התשלומים שקיבלנו – גם החוקיים – וכל זאת במטרה אחת: לממן את חריגת הבכירים; שכן שלוש המשכורות שלוקחים מהם לא מכסות את כל החריגות שלהם".

בהקשר לנקודה זו אמר לי ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת: "זה שהנהלת הארגון והוועד מסרבים להעביר נתונים לעיון העובדים, נראה לי שערורייה שאין כדוגמתה".

קוריאה הצפונית יכולה ללמוד מחברת החשמל
גיא צבי לויפר [צילום: באדיבות המצולם]

שלושת מנהיגי המרד שונים מאוד בחיצוניותם. את דמותו של אטיאס כבר תיארנו. נחמן כהן (57) - היחיד מבין השלושה שרץ לבחירות הקרובות לוועד העובדים, שייערכו בספטמבר הקרוב - נראה וגם נשמע כמו מנהיג עובדים טבעי: תווי פניו חדים, כך גם טון דיבורו. ואם בזה לא די הוא מצהיר: "כן, אני טיפוס נון-קונפורמיסט. לא אחד שהולך בשקט בתלם".

גיא צבי לויפר, מהנדס, 35, שתול בערוגה שונה לחלוטין: שקט, שקול, מתנסח באיפוק ובמתינות. הוא חרדי, וחזותו החיצונית הנגזרת מעובדה זו גורמת לו להיראות די חריג בנוף של עובדי החברה.

"אני רוצה להגיד לך משהו לגבי ההתקוממות הזו שיצרנו", אומר לפתע נחמן כהן. "הגענו ל-2,200 חותמים בעצומה. אתה יכול להגיד: '2,200 מתוך 12,500. כולה 17%', אבל זה הישג עצום! אין לך מושג איזה פחד ואימה מטילים ההנהלה והוועד על עובדי הארגון. אנחנו לא קוריאה הצפונית; קוריאה הצפונית יכולה ללמוד מחברת החשמל מה זה להטיל אימה".

נראה לי שקצת עלית פאזה.

"שמע, אני דור שלישי בחברה. לא דור ג' בדירוג שכר – דור שלישי, אשכרה, פשוטו כמשמעו. סבא שלי, שאני נקרא על שמו, היה ממייסדי החברה. הוא היה מדור החלוצים - מהחבר'ה של פנחס רוטנברג, שהיה האב המייסד של החברה. אבא שלי עבד בחברה כל חייו ואני לומד-עובד בחברה החל מגיל 14. כך שיש לי פרספקטיבה של עשרות רבות של שנים לגבי חברת החשמל. תבין, בכל ארגון ההנהלה ו-ועד העובדים הם הפכים. אצלנו הם סימביוזה".

אולי הסימביוזה הזו פועלת יותר לטובת העובדים?

כהן צוחק. "אם זה כך אולי תסביר לי מדוע 18 מתוך 22 חברי הוועד הארצי הפכו להיות חלק מהדרג הניהולי? השיטה בחברת החשמל היא כזאת: ההנהלה מזהה את הסכנה לערעור ההגמוניה והשלווה, כלומר אנשי ועד חזקים, והיא אוספת אותם אליה – הופכת אותם לחלק מהדרג הניהולי. מרפדת אותם בתפקידים בכירים, בשכר הולם ובתנאים חלומיים – וזהו. מאותו רגע אין להם שום עניין ואכפתיות לייצג את האינטרסים של 'עמך' העובדים.

"הסימביוזה בין ההנהלה לוועד היא מוחלטת. אם תצא נגד הוועד - ההנהלה תעמוד להגנתו של הוועד, ואם תצא נגד ההנהלה - הוועד יעמוד להגנתה. יד רוחצת יד; יד שומרת על יד. בכל הפירמידה הזו, כל שכבה יודעת את מקומה. אם מישהו מנסה קצת להרים ראש - הוא חוטף".

לשאלתי מה זה 'חוטף', הוא עונה: "בשיטות שונות, באמצעים שונים. וגם בלחטוף מכות ממש. יום אחד ראה אותי בפרוזדור חבר ועד. בירכתי אותו לשלום והוא בתגובה התפרץ עליי ונתן לי ראסיה. 'אתה פוגע בחברה', הוא צעק עליי. היו לו עוד מקרי אלימות, עם עובדים אחרים, אבל ההנהלה והוועד הארצי לא עושים כלום.

"הם לוקחים ממני סמכויות כל הזמן. שעות ההדרכה שלי מקוצצות וכפועל יוצא גם השכר שלי. מעבירים אותי באופן שרירותי לאתרי עבודה אחרים, כדי להרחיק אותי מחבריי. בשלב מסוים שמעתי שיש כוונה להעביר אותי למתקן מבודד, שאינו מאויש שעות רבות במהלך היום, ממש כמו הגליה שעושים לאסירים פוליטיים. כאשר אני מצליח, במסגרת העבודה, לדבר עם עובדים אחרים, מנכים לי שעות מהמשכורת, בטענה שאני 'מסית אותם'. גם כשהוזמנו לוועדת הכלכלה של הכנסת הורידו לנו שעות משכורת בזמן אותה היעדרות בגלל 'עוון' זה".

בהמשך מספר כהן על עוד התנכלות ממנה, לדבריו, הוא סבל. "לפני הבחירות להסתדרות שלחתי לעובדים אחרים הודעת תמיכה בשלי יחימוביץ'", הוא אומר. "בתגובה חסמו לי את המייל שלי בעבודה. ואני אחראי על בטיחות. זה פשוט פגיעה בעבודה שלי. הטענה הייתה שמה שעשיתי היה 'פוליטיזציה בעבודה', דבר שכידוע הוא איסור מוחלט בחברת החשמל. למרות שמדובר על בחירות של עובדים, ולא בחירות לכנסת. מיקו צרפתי, יו"ר הוועד הארצי, שלח פעמיים ביום מסרי תמיכה בניסנקורן. לא שמעתי שניתקו גם לו את המייל".

ב-21 בפברואר האחרון, כשההתנכלויות לנחמן כהן התעצמו, פנתה ח"כ שלי יחימוביץ' למבקר המדינה, יוסף שפירא, שיעניק לכהן צו הגנה לחושפי שחיתויות; דבר שימנע אפשרות של פיטוריו, בשל פעילותו זו. במכתבה מציינת יחימוביץ', בין היתר, כי "בשנים האחרונות נחמן ומשפחתו מתמודדים עם שיקומו של בנם, י', שהוא הפצוע הקשה ביותר מבין לוחמי השייטת, שהוכה ונפצע קשה על אוניית מרמרה".

עד כה לא הגיב מבקר המדינה לבקשתה של יחימוביץ'.

ח"כ יחימוביץ', למה ביקשת צו הגנה ממבקר המדינה רק לכהן, ולא גם לחבריו למאבק אטיאס ולויפר?

"כי נחמן היה היחיד שביקש זאת ממני. לא בלי סיבה: ההתעמרות בו מצד ועד העובדים וההנהלה הייתה, ועודנה, גדולה לאין שיעור ממה שסבלו וסובלים חבריו למאבק".

למרות 'משטר האימה והדיקטטורה', אותו תיאר כהן ושמשפיע, כך לטענת מארגני המאבק, על נכונותם של מרבית עובדי חח"י לחתום על העצומה של 'צדק עיוור', לגיא צבי לויפר – האחראי מטעם 'הנהגת המרד' לקשר המיילים ולפלטפורמות החברתיות של הניו-מדיה - חשוב להדגיש שלמרות כל החשש למקום העבודה, "עזרו לנו עובדים רבים, גם כאלה שלא העזו לחתום על העצומה", כעדותו. "המיילים שלנו עברו כמו אש בשדה קוצים והדליקו המון עובדים בחברה, שעזרו בכל מה שהם יכולים. קיבלנו הדלפות מ'ברגים' גדולים במערכת, שנמצאים בצמתים משמעותיים, ומצד שני הייתה גם מנקה, שניקתה חדר ישיבות ומצאה שם מסמך שהיה נראה לה חשוב והיא סרקה והעבירה למייל של 'צדק עיוור'. היו כאלה שהשתתפו בישיבות, הקליטו והעבירו לנו קבצי קול. היה אפילו חבר ועד זוטר שהשתתף בישיבות, הצביע בעד החלטת הוועד הארצי ואח"כ הדליף לנו את תוכן הישיבה ואפילו יידע אותנו מתי קבעו שתהיה הישיבה הבאה. ממקור אחר קיבלנו, בדרך-לא-דרך, פרוטוקול של ישיבה אחרת. הופצצנו בעשרות רבות, אולי מאות, מיילים של דיווחים מהשטח. יכולת לחוש את התרוממות הרוח של המאבק, מביטויי העזרה הרבים כל כך. גם אם הייתה זו עזרה אנונימית, 'לשם שמים', רק בשל הפחד הגדול השולט בעובדי החברה".

סיפורו של רובין הוד אבל בהיפוך עלילה

ב-15 במאי השנה התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת, כדי לדון בהסכם שהתגבש בחח"י.

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, אמר בישיבה: "כל העובדים נהנים מכך שכולם מחזירים פחות ממה שנדרש, בפגיעה בשכר השוטף ובהחזרת הפרשים, וגם ביחס להחלטות הממונה על השכר ובית הדין לעבודה. טיבו של הסכם קיבוצי הוא חלוקה מאוזנת ומידתית בין כל האינטרסים וכך נעשה גם בהסכם זה".

אלא שחברי הוועדה, מהסיעות השונות של הבית, לא ממש זרמו עם רוח דברים אלה.

ח"כ יעקב פרי ('יש עתיד') אמר בדיון: "אני מתקשה להבין. את ההחזר של ה-150 מיליון ש״ח לא מחזירים באופן שוויוני ויחסי. לא כי אני נושא את דגל השוויון, אלא מבחינת היגיון כלכלי. איזה הצעות אופרטיביות יש על השולחן, על-מנת שהמצב הזה יתוקן? אם נעשה בימים אלה עוול, צריך לתקן אותו, ולא לחכות לבית המשפט."

המקרה הזה הזכיר לח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) את מה שקרה ברשות השידור. "העובדים שם שילמו את מחיר ההתנהלות של ההנהלה", אמר במהלך הישיבה. "אם לא יהיה בדק בית ואנשים לא ישלמו את מחיר החריגות ולא תהיה ענישה, התהליך הזה יחזור על עצמו. אני חושב שצריך להקים על זה ועדת חקירה."

גם ח"כ שרן השכל (ליכוד) לא קנתה את שיר ההלל השלם, ששר כמה דקות קודם לכן מנכ"ל חח"י. "אין שום קשר בין מה שנלקח לבין מה שהעובדים נדרשו להחזיר. הגיע הזמן שנעשה סדר", אמרה.

וח"כ שלי יחימוביץ' (המחנ"צ), כדרכה, מצאה את הדימוי הצבעוני והמסעיר מכולם: "העוול כאן כל-כך קיצוני, עד שזה נראה כמו מערבון".

אלא שבשל דימוי מאצ'ואיסטי מפתיע זה, פִספסה יחימוביץ' דימוי מדויק הרבה יותר – 'עד שזה נראה כמו חֶלם'.

למה חלם? בתחקיר זה אנחנו גם חושפים שמשרד האוצר - הגורם שזיהה את חריגת התשלומים ודרש את השבתם - כלל לא מודע למרכיב משמעותי בהסכם, שעומד אף בסתירה לעיקרון שגיבש פקיד בכיר באוצר ושקיבל את אִשרורו של בית הדין.

דבר זה ניתן ללמוד מחילופי דברים בין נציג האוצר בישיבה, סגן הממונה על השכר אפרים מלכין, ובין עו"ד דלית כסלו-ספקטור.

מלכין: "באים ובודקים כמה כל עובד חרג. אם אדוני חרג ב-100 שקלים, אומרים אתה מחזיר רק 40 שקלים ובכל מקרה יש תקרה לפי המשכורת האישית. אותו עובד עם שכר גבוה, התקרה שלו הרבה יותר גבוהה מעובד עם שכר נמוך. זאת הנוסחה. מאוד פשוטה".

כסלו-ספקטור: "מה שקורה זה שיש טעות בהבנה של ההסכם ושיש 42 אחוזים החזר, אבל לא מהחריגה, אלא מהכספים שהתקבלו בפועל!"

מלכין: "מהכספים שהתקבלו בפועל ביתר".

כסלו-ספקטור: "לא, לא. זה מה שקורה בפועל" (שלוקחים מכלל הכספים שקיבלו העובדים – לא רק אלה שניתנו ביתר, שלא כדין; ד"ח).

אולי מדובר רק באי ידיעה נקודתית של סגן הממונה על השכר הנוכחי, אפי מלכין? לא ממש.

בעת עריכת התחקיר יצרתי קשר עם הממונה על השכר לשעבר, קובי אמסלם שמכתבו - כזכור, משנת 2013 לחח"י שקבע כי בוצעו חריגות בשכר - היה החוליה הראשונה בסיפור ארוך זה.

התקשרתי אליו משום שבאותו מכתב שהוא כתב, שמתי לב למשפט שחזר פעמיים, במקומות שונים: "בכוונתי לדרוש מן העובדים להשיב סכומים ששולמו להם ביתר". במילים אחרות: לדרוש מהם שישיבו את הסכומים, שלא היה מגיע שישלמו להם.
אלא שד"ר עפרוני, כזכור, קבעה שבהסכם זה העובדים – להבדיל מהמנהלים - מחזירים כספים שנִתנו גם כדין, ולא רק ביתר. דבר הנוגד את עקרונות מכתבו של הממונה לשעבר אמסלם, עקרונות שקיבלו, כאמור, תוקף של פסק דין. האם אמסלם עצמו מודע לפער, שבין עקרונות מכתבו למה שנחתם בהסכם?

"לא דורשים שיחזירו כסף ששולם כדין", אמר לי אמסלם בשיחתנו הטלפונית. "דורשים שיחזירו מה ששולם שלא כדין".

אבל ד"ר עפרוני מוכיחה בחוות דעתה שההסכם מחייב את העובדים גם בהחזרת כספים ששולמו כדין.

"אני לא מכיר את זה, אז אני לא יכול להתייחס לזה".

זה נראה לך סביר, שיקרה דבר כזה?

"אני לא עושה ספקולציות על מספרים שאני לא מכיר".

ברמת התיאוריה זה נראה לך סביר, שייקחו כספים מעובדים שניתנו להם כדין?

"אני לא אומר על מה שאני לא מכיר אם זה סביר או לא. אני כן יודע שניהלתי עם ועד העובדים בזמנו מגעים להגיע להסדר, ובתנאים שהם רצו להגיע להסדר לא הסכמתי".

אלו תנאים?

"כל מיני דברים, זה לא משנה כרגע".

ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, אמר לי לפני מספר ימים: "אני בעניין הזה לגמרי עם קבוצת 'צדק עיוור'. לפי מה שעלה בישיבה שזימנתי, כולם יצאו מרוצים חוץ מהעובדים. יותר מזה: כולם חברו יחד נגד העובדים הפשוטים מן השורה. זה לא מקובל עליי ולכן בכוונתי לזמן עוד פגישה בשבועות הקרובים, כדי לנסות ולשנות את המצב".

עו"ד כסלו-ספקטור, מה המצב המשפטי של סיפור זה, נכון להיום?

"הנושא חזר לבית הדין לעבודה בחיפה והפעם מי שיושב על המדוכה הוא השופט אסף הראל. ההתמודדות הקשה ביותר היא עם החזית האחידה של חברת החשמל, ועד העובדים שלה וההסתדרות, העושים יד אחת בהסתרת מידע. בדיון האחרון שהתקיים בבית הדין בחיפה, ב-22 ביוני, נִצבו מולנו שמונה עורכי דין, שייצגו את ההנהלה, ועד העובדים וההסתדרות. אלה הסבירו בלהט מדוע כל החישובים שערכו - כיצד לקחת מהעובדים כספים - הם חסויים. הם טענו גם שהמניעים וההסברים של כל צד לא צריכים להתגלות וכי את העובד הפשוט צריכה לעניין רק התוצאה. לטעמי, אחדותה של הקבוצה שמניתי לעיל, זהות האינטרסים שלה וההתעקשות הבלתי מתפשרת שלא למסור כל מידע על תהליך קבלת ההחלטות - אלה לבדם מהווים עילה להתערבות שיפוטית-ביקורתית, על שהתרחש בחדרי חדרים. הרצון של בתי הדין לעבודה לשמור על ההגמוניה של ההסתדרות מובילה לחוסר ביקורת על פעולותיה, עד כדי מתן אפשרות לשחיתות המידות ופגיעה בעובדים".

את הסיפור הזה מתמצתת באוזנינו ד"ר לינדה עפרוני, בדימוי מסבר האוזן הבא: "מדובר כאן בעצם בסיפורו של רובין הוד, אבל בהיפוך עלילה: כאן, להבדיל מגרסת המקור, לוקחים כספים מהעובדים הפשוטים, כדי לממן, לפני הכל, את התוספות של הבכירים".

התגובות

- מחברת החשמל נמסר בתגובה: "קבוצת 'צדק עיוור' פרשה את טענותיה כנגד ההסכם הקיבוצי בהרחבה בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה. החברה, המכחישה את הטענות, הגישה את כתב הגנתה במסגרת התביעה. משמדובר בהליך משפטי תלוי ועומד בפני הערכאות, אין החברה רואה לנכון לנהל את הדיון בנושא באמצעי התקשורת. עם זאת יצוין, כי בקשה למתן צו מניעה שהגישה קבוצת 'צדק עיוור' כנגד כניסתו של ההסכם הקיבוצי לתוקף נדחתה על-ידי בית הדין לעבודה.

"בעקבות פנייתה של ח"כ יחימוביץ' למבקר המדינה, ולבקשתו, מסרה החברה תשובות מלאות בנוגע לטענות הנוגעות לתקופת הבחירות לראשות ההסתדרות ולמוסדותיה, ולמיטב ידיעתה לא נקבע על-ידי מבקר המדינה כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות החברה.

"ככל שטענות קבוצת 'צדק עיוור' מכוונות כלפי נציגות העובדים בחברת החשמל, הרי שהכתובת לקבלת התייחסות לטענות אלה היא נציגות העובדים, ולא הנהלת חברת החשמל".

- מיקו צרפתי, יו"ר ועד העובדים של חברת החשמל, לא הגיב לטענות כלפי ועד העובדים כפי שעולים מהכתבה.

- שלמה רז, דובר מבקר המדינה, בהתייחס לפנייתה של ח"כ יחימוביץ' להעניק צו חיסיון של חושף שחיתויות לנחמן כהן: "לאחר שהתקבלה תלונה כתובה פתחה נציבות תלונות הציבור בבירור התלונה, אשר טרם הסתיים".

- דוברות בתי המשפט בחרה שלא להגיב לפנייה שלנו להתייחס לטענתה של עו"ד דלית כסלו-ספקטור, שיצאה נגד בתי הדין לעבודה.

- גם דוברות ההסתדרות בחרה שלא להגיב לטענות, שעלו בכתבה זו כלפי ההסתדרות הכללית.

עורכת דין דלית ספקטור [צילום: גלעד הר-שלג]
תאריך:  12/07/2017   |   עודכן:  13/07/2017
דוד חרמץ
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
איתך בכל פֶגע. חברת החשמל
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ד"ר משה פרץ
12/07/17 12:28
2
פיוז
12/07/17 14:14
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עוזי נרקיס מפקד גוש-עציון לא תפקד; מגויסים חדשים נשלחו לגוש-עציון לא תפקדו; הכשרת מסלול נחיתה ביוזמת אריה טפר-עמית, וקשר אווירי עם המרכז; "שיירת דבורה" שהגיעה לגוש-עציון וחזרה בשלום
07/07/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
קבוצת מילומור-לנדקו שבשליטת פרדי רובינסון קרסה בשנת 2008. השופטת ורדה אלשיך מינתה את רו"ח חן ברדיצ'ב כנאמן בתיק הפירוק וכזרועו הארוכה של בית המשפט, לאחר שרובינסון הבטיח להעמיד את כל נכסיו, העסקיים והפרטיים, לטובת הנושים. עו"ד שולי גולדבלט נשכר כבא-כוחו של הנאמן. רובינסון והנאמן הצהירו פעמים רבות כי ערך הנכסים גבוה מהחובות, וכי דרוש להם זמן כדי לפרוע את החובות לנושים. אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד.
01/07/2017  |  יואב יצחק  |   תחקירים
פרק ראשון בתת סדרה על שיירת נבי דניאל. בפרק זה: אזהרות מודיעיניות לקראת יציאת השיירה לא הועילו; מצבם הקשה של תושבי גוש-עציון; ביקורת תושבי הגוש על המנהיגים שמדברים גבוהה גבוהה ולא עושים דבר; ייאוש ממנהיגי היישוב וממפקדי ה"הגנה" והסתמכות רק על הקב"ה
30/06/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
קרב שיירת עטרות ומחדליו; הפקרת שני נהגים בדרך לירושלים; קרב שיירת פורים; פקודה לפגוע בתחבורה הערבית; ארגון מחדש של כוחות הפלמ"ח בחזית הדרך לירושלים; הערבים ניצחו בשלב זה של המלחמה והשיגו את כל מטרותיהם: זריעת ייאוש בקרב היהודים ונסיגת ארה"ב מתמיכתה בהקמתה של מדינת ישראל, בגלל הערכתה שהיהודים לבדם אינם יכולים להגן על מדינתם
23/06/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
ארגון ה"הגנה" הזניח את המושבה הר-טוב; למרות המידע על כוונת הערבים לתקוף את השיירה, היא יצאה מירושלים להר-טוב באופן לקוי; קרב גבורה של לוחמי השיירה; יחידת הפלמ"ח בקריית ענבים לא הייתה במצב הכן ואיחרה לבוא לחלץ את השיירה
16/06/2017  |  אורי מילשטיין  |   תחקירים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il