לאת דברי היום אבקש לייחד בעיקר למאבק בשחיתות הציבורית. רשויות אכיפת החוק מובילות את המאבק בשחיתות לא מהיום, אלא משך עשרות שנים. מדובר במאבק סיזיפי ונמשך. מטבע הדברים אתייחס לשנים האחרונות, בהם אנו ממשיכים במאבק שיטתי וחסר פשרות בתופעה זו המסכנת בעיני את החברה בישראל. כפי שציינתי בעבר, איננו מהססים לפעול גם נגד חשודים בדרגים הבכירים ביותר, ונדמה לי כי הדבר אינו טעון עוד הוכחה.
בשנים האחרונות, משטרת ישראל, בליווי צמוד של הפרקליטות, ניהלה שורה ארוכה של חקירות נגד אישי ציבור, לרבות – ראשי ערים ורשויות מקומיות, חברי כנסת, רבנים ראשיים, שרים וראשי ממשלה.
כידוע, חקירות אלו הניבו כתבי אישום רבים. די אם אציין כמה מכתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות נגד ראשי רשויות מקומיות ונגד אישי ציבור בשלטון המרכזי. חלקם כבר הסתיימו בהרשעות מהדהדות וככלל, במקרים אלו, נגזרו עונשי מאסר על המורשעים וכן הוטל עליהם קלון. במקרים בהם בית המשפט החליט, למרות ההרשעה, שלא להטיל עונש של מאסר בפועל או לא להטיל קלון – ואנו סברנו כי מדובר בטעות- מצאנו לנכון לערער על החלטות אלה, שכן בעינינו, ככלל, יש להטיל קלון על איש ציבור שהורשע בעבירות שחיתות, ובהעדר נסיבות מיוחדות, יש להטיל עליו מאסר בפועל.
בהקשר זה, אזכיר את פרשת ראש עיריית נצרת, שבה בית המשפט המחוזי אומנם הרשיע את ראש העיר, אך לא הטיל עליו קלון. אנו ערערנו על פסה"ד, ובית המשפט קיבל את ערעורנו והשית קלון על ראש העיר.
פרשה נוספת בה החלטנו לערער הייתה בעניינו של ראש עיריית בת ים לשעבר, שאמנם הורשע בדין, אך לא נשלח למאסר מאחורי סורג ובריח. אנו סברנו כי התוצאה הינה בלתי סבירה לאור חומרת מעשיו ולכן ערערנו. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה גם במקרה זה, וגזר על ראש העיר לשעבר שמונה חודשי מאסר בכלא.
לצד המקרים האלה אזכיר את -
ראש עיריית רמת השרון לשעבר, אשר הוטל עליו קלון לאחר שהורשע – בין היתר – בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
ראש עיריית רמת גן לשעבר אשר נגזרו עליו שלוש שנות מאסר לאחר שהורשע בשוחד.
ראש עיריית אור יהודה לשעבר, אשר הורשע בשורה של עבירות מין ושחיתות ונגזרו עליו שנתיים מאסר.
ולצערי אפשר להמשיך הלאה במישור השלטון המקומי, עוד ועוד, אך אסתפק בכך.
לצערנו, ראינו גם כי שני רבנים ראשיים לשעבר הורשעו ממש לאחרונה – אחד מהם הורשע בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ובית המשפט קבע כי ראוי היה להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אך לאור מצבו הרפואי הקשה גזר עליו עונש מאסר על תנאי בלבד;
ואילו על השני, אשר הורשע בקבלת שוחד, נגזרו שלוש שנות מאסר וחצי והוא החל לרצות את עונשו.
פרשה נוספת שקשה שלא להזכיר היא פרשה 242, אשר במסגרתה נחשפו כ-15 תתי פרשות של שחיתות שלטונית. רק לאחרונה הוגשו שני כתבי אישום ראשונים בפרשות אלה נגד עשרה נאשמים שונים, ובהם סגנית שר לשעבר, מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר ואחרים, וזאת לאחר חקירה מאומצת של המשטרה, בשיתוף רשות המיסים, בסיוע הרשות לאיסור
הלבנת הון ומימון טרור ובליווי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית. נגד מעורבים נוספים בפרשה – שהשימועים בעניינם כבר הסתיימו - ההחלטות תתקבלנה בעת הקרובה.
מטבע הדברים, מכיוון שכתבי האישום תלויים ועומדים, לא אתייחס לחומרת הפרשה, מורכבותה, הסתעפותה וכדומה.
פרשות אחרות של אישי ציבור, לרבות שר לשעבר, ראשי ערים, ואישי ציבור אחרים - מצויות בשלב של שימועים או בשלבים של חקירה מתקדמת, ואין בכוונתנו להרפות.
רשויות החקירה והמשפט מדברות בדרך כלל במעשים ולא בדיבורים היינו, הרשויות מעבירות באמצעות החקירות, כתבי האישום, ההרשעות והעונשים - מסר חד וברור: אנו נעשה כל מאמץ כדי שאישי ציבור מושחתים לא יימלטו ממיצוי הדין. ככלל, מי אשר ייתפס ויורשע במעשי שחיתות, יכנס לכלא, מאחורי סורג ובריח, יוטל עליו קלון והוא יורחק מהזירה הציבורית - וזאת בין היתר, למען יראו אחרים וייראו. זוהי מדיניותנו הנחושה ולא נרפה ממנה.
אחרי רשימה שכזו, של נחקרים, נאשמים, ומורשעים- קשה שלא לתהות, כפי שאכן שואלים אותי פעמים רבות, האם מדינת ישראל היא מדינה מושחתת?!
לכאורה, לאחר שפרשתי את כל הפרשות האלו, התשובה המתבקשת היא: כן.
אולם עדיין, אני אישית סבור שמדינה ישראל אינה מדינה מושחתת. אכן, יש בה להווייתי לא מעט מקרי שחיתות. אך בעיני, אין בכך כדי לומר שהמדינה מושחתת.
מדינת ישראל היא מדינה הנלחמת בשחיתות ללא מורא וללא משוא פנים. מדינת ישראל היא מדינה שבה יש משטרה ופרקליטות עצמאיות שנלחמות ככל יכולתן בשחיתות.
מדינה מושחתת – בעיני – היא מדינה שאינה נלחמת בשחיתות. מדינה הנלחמת בשחיתות, באומץ ובעצמאות, אינה מדינה מושחתת.
לפיכך חייבים כל אחד ואחת מאתנו לתת גיבוי למלחמה זו, כדי שחלילה לא נגיע למצב שבו רשויות החקירה והתביעה תחשושנה מלמלא תפקידן ולהילחם בכל כוחן בשחיתות.
אשר לפרשות ראש הממשלה – מטבע הדברים, כיוון שהחקירות עדיין בעיצומן, לא אוכל להתייחס לתוכנן. אני מבין את הצמא לדעת פרטים על-אודות החקירות, אך כיוון שמסירת פרטים יכולה לשבש ולהפריע לחקירות, ברי כי לעת הזו לא נוכל להרוות את הצמא הזה, שכן לדעתי הצלחת החקירות חשובה יותר ממימוש מיידי של זכות הציבור לדעת פרטים על-אודות החקירות.
עם זאת, וכפי שהוכחנו במקרים רבים אחרים, שמקצתם פורטו לעיל, פרשות אלו נחקרות על-ידי המשטרה באינטנסיביות, בליווי צמוד של הפרקליטות ובליווי היועץ המשפטי לממשלה עצמו – שמהכרותי הצמודה ועבודתי היום יומית עמו אני יכול לומר לכם שהוא נחוש למצות את החקירות ולהגיע להחלטות במהירות האפשרית, כאשר השיקול היחיד העומד לנגד עיניו הוא חקר האמת. אך ורק שיקולים ענייניים עומדים לנגד עיניו.
בהקשר זה אשוב ואציין את שאמרנו לא פעם בעבר: לא תישאר אבן בלתי הפוכה ומשטרת ישראל תחקור ככל שהדבר נדרש. אני שומע, שוב ושוב, מצד גורמים שונים, פוליטיים ואחרים, קריאות רבות הקוראות לקבלת החלטה מיידית בפרשות אלה.
חשוב לי להבהיר, כי אם ניכנע ללחץ המופעל בהקשר זה, ונקבל החלטה לפני שהחקירה מוצתה, ולפני שנחקרו כל העדים ונאספו כל הראיות הנדרשות – נמעל בתפקידנו ונפעל בניגוד לחובתנו. אסור שקריאות מעין אלה, בעד או נגד כתב אישום, ישפיעו עלינו ולו כמלוא הנימה. כפי שהגדיר זאת היטב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר
רז נזרי, רק לאחרונה – עלינו לקבל החלטה בתיק בהתאם ל"דיני הראיות ולא על-פי דיני הכיכרות".
לעתים אני חש כי קריאות שכאלה מצדי ומצד עמיתי, נבלעות בהמולת הצעקות וההפגנות. על כן אני ועמיתי למערכת נשוב ונדגיש זאת מעל כל במה: הניחו לנו למלא את התפקיד שהדין הטיל עלינו. תנו למשטרה למצות את החקירה ותנו לנו להחליט רק לפי שיקולים ענייניים.
בשלב הנוכחי המשטרה עדיין לא סיימה את החקירה אשר נפתחה בחודש ינואר האחרון, וכידוע – הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אינם יכולים לקבל החלטה בתיק בו החקירה עדיין נמצאת בעיצומה. לכשתסתיימנה החקירות נלמד את התיקים ביסודיות ונקבל כל החלטה נדרשת.
כמובן, אנו מודעים לצורך בקידום חקירות אלה במהירות האפשרית והאמינו לי, אנו פועלים לכך; עשרות רבות של עדים כבר נחקרו, הסכם עד מדינה נחתם רק לאחרונה, מאות ואלפי מסמכים נאספו וטובי אנשי מערכת אכיפת החוק עוסקים בכך ללא הרף. פעולות חקירה שונות נערכות מדי שבוע, ולצערי לא אוכל לפרט מעבר לכך. אולם המהירות אינה יכולה לבוא על חשבון מיצוי החקירה.
ברצוני גם להתייחס בקצרה לנושא ההפגנות הדורשות לקבל החלטה מיידית בתיקים הללו.
ברי, כי חופש ההפגנה הוא זכות יסוד בסיסית, חלק מהזכות ל
חופש הביטוי – הלא הוא ציפור נפשה של הדמוקרטיה. הפגנה היא מכשיר מרכזי להבעת דעות ולהעלאת סוגיות חברתיות, פוליטיות ומדיניות על סדר היום הציבורי וחלילה שזכות זו תיפגע.
ככלל, יש לאפשר הפגנה גם בנושאים בהם עוסקת מערכת אכיפת החוק וגם נגד גופים אשר הינם חלק ממערכת זו: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והמשטרה – על כך אין שום מחלוקת.
נגד החלטות שונות שאני קיבלתי במסגרת תפקידי היו מחאות והפגנות בעבר, וגם אז סברתי, כמו היום, שיש לאפשר הפגנות, גם כאשר הן מופנות נגדי ונגדנו – ובלבד שהן מתקיימות בהתאם לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון.
בהקשר זה אזכיר את אמרתו הנצחית של וולטיר: "אינני מסכים עם דבריך, אך אגן עד מוות על זכותך להשמיעם".
לסיכום, החקירות בפרשות ראש הממשלה מתנהלות באופן יסודי וענייני, ובמקביל, אנו משתדלים, כאמור, לקדם הדברים בזמן הקצר האפשרי. עם זאת, אסור שההפגנות תגרומנה לנו לקבל החלטה לא עניינית או לקבל החלטה לפני שהחקירה תמצה את עצמה. כאמור, אם נעשה כן, נמעל בתפקידנו.
פרשת השבוע אותה קראנו בשבת האחרונה, פרשת שופטים, נפתחת במילים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ; ...וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם, מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים".
קבלת החלטה בתיק פלילי, על-פי עמדה פוליטית כזו או אחרת, או קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום בעקבות לחץ ציבורי, אינה משפט צדק. זוהי הטיית משפט, מעשה אשר לא ייעשה.
הפרשה ממשיכה במילים הנפלאות: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף". את הצדק לא ניתן להשיג בישיבה במקום. את הצדק גם לא ניתן להשיג בהליכה רגילה. את הצדק ניתן להשיג רק על-ידי רדיפה בלתי פוסקת אחריו. הן המשטרה, הן הפרקליטות הן היועץ המשפטי עוסקים ברדיפה מתמדת זו, לילות כימים, שבהקשר דנן, מטרתה היא להילחם מלחמת חורמה בשחיתות.
אני מבטיח לכם כי כך בכוונתנו להמשיך ולעשות גם בהמשך, באופן בלתי מתפשר, ללא משוא פנים ובהתאם למחויבותנו בדין. המקרים שציינתי בתחילת נאומי מוכיחים כי כך עשינו בעבר. מעשינו בפרשות הנחקרות כיום יוכיחו בעתיד כי כך המשכנו ועשינו.
בטרם אסיים, הרי שלא ניתן ביום זה שלא להתייחס בתמצית ליעד על נוסף של הפרקליטות - הלחימה בפשע המאורגן. מוכרת לכולם פרשה 512, אשר הביאה – לאחר חקירה מאומצת וחוצת יבשות - להגשת כתבי אישום נגד גורמים רבים מעולם הפשע המאורגן. בהמשך לכך, הוגש היום כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז - נגד אסי אבוטבול – המאשימו ברצח עורך הדין יורם חכם לפני כתשע שנים, וברצח ארתור רוזן לפני כ-18 שנה. כתב אישום זה הוגש בעקבות מאמץ אדיר של משטרת ישראל, לאחר שנים של חקירה סמויה ולאחר כמעט מאה ימי חקירה גלויה ומאומצת. המשטרה ראויה לכל שבח על מאמציה להילחם בפשע המאורגן ובפושעים מסוכנים, וכן על כך שחלוף השנים לא מפחית ולו במקצת את המוטיבציה שלה לפענח מקרי רצח ופשיעה חמורה. שיתוף פעולה יוצא דופן בין שתי פרקליטויות מחוז – פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) ופרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) – עם היחב"ל-אחת מיחידות להב - הוביל לפענוח הפרשות ולהחלטה להגיש את כתב האישום האמור. גם במאבק נגד הפשע המאורגן במדינת ישראל – לא נתפשר ולא נוותר, ונמשיך להעמיד לדין פושעים שיש ראיות כי הם מסכנים את ביטחון הציבור, לרבות מקרים בהם עבריינים פועלים נגד אנשי החוק והמשפט.
גם במישור זה נמשיך במילוי המצווה התנ"כית: "צדק צדק תרדוף".
