תהא שנת עתירת חוק

כבוד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור,
גבירתי שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד,
מכובדי מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא,
פרקליט המדינה, מר שי ניצן,
מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך,
נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף דורון פילס
הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק,
היועץ המשפטי לכנסת, מר איל ינון,
מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר,
מנכ"לית משרד המשפטים, גב' אמי פלמור,
ראש לשכת עורכי הדין, המארח אותנו היום בכנס המרשים שהפך לו למסורת של ממש, עו"ד אפי נווה,
שרים, חברי כנסת, נשיאים, שופטים, אנשי אקדמיה, פרקליטים, עורכי דין, מכובדי כולם,

אנו עומדים בפתחה של שנת משפט חדשה, ולא פחות חשוב – בפתחה של שנה חדשה, היא שנת תשע"ח, שאפשר גם לקרוא לה: "תהא שנת עתירת חוק".

כמדי שנה בתקופה הזו, אנחנו עושים לעצמנו את חשבון הנפש האישי והקולקטיבי על הדברים שאירעו בשנה החולפת, ומביטים קדימה בתקווה לקראת השנה שבפתח, מתוך רצון להתחדש ולהשתפר.

כשאני בוחן את השנה החולפת, אני יכול לומר בסיפוק, שהשירות המשפטי הציבורי פעל במהלכה במקצועיות, בנחישות, ביסודיות ומתוך יושרה מקצועית, על-מנת לקדם את שלטון החוק במדינת ישראל ולהגן על האינטרסים הציבוריים.

יועצים משפטיים בשירות המדינה – במשרד המשפטים ובמשרדי הממשלה השונים, בצה"ל ובגופי הביטחון הנוספים, פעלו ופועלים מדי יום על-מנת לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו בגבולות החוק.

זאת, במגוון רחב של תחומים – בביטחון ובכלכלה, בשמירה על איכות הסביבה ובקידום יחסי החוץ של המדינה, בתשתיות ובחינוך, ועוד ועוד.

פרקליטות המדינה, על כלל יחידותיה – המחוזיות והארציות – פעלה לאכוף את החוק במישורים הפלילי והמנהלי; להגן על המדינה מפני תביעות במישור האזרחי; ואף ליזום תביעות אזרחיות נגד מי שפגעו בנכסי המדינה.

מדובר בפעילות ענפה שמשפיעה בסופו של יום על כל אזרח ואזרח במדינה, ואנו ניגשים אליה בחרדת קודש של ממש.

וחשוב מכך, במסגרת השנה החולפת פעלנו גם על-מנת לשפר ולטייב את שיטות העבודה שלנו ולתקן ליקויים במידת הצורך.

כך, למשל, בייעוץ וחקיקה נעשתה עבודה ארגונית חסרת תקדים בהיקפה, בהובלתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד אבי ליכט, על-מנת להסדיר את תורת ההפעלה של היחידה בהיבטים מקצועיים וארגוניים.

גובשו הנחיות בנוגע לתורת הייעוץ המשפטי לממשלה ובהיבטים שונים של תהליך החקיקה, והדברים נמצאים כעת בשלבי אישור אחרונים.

בשלב הבא המהלך יורחב גם לייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה השונים.

בהקשר של פרקליטות המדינה, נכנס בשנה החולפת לתוקף חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, המהווה כלי משמעותי ללמידה ולשיפור.

בראש הנציבות מונה לעמוד השופט בדימוס דויד רוזן. כזכור, עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי החוק החדש יחיל את מוסד הביקורת גם על היועץ המשפטי לממשלה, וכך נעשה.

אכן, ביקורת מכל סוג שהוא ממלאת תפקיד חיוני בחברה דמוקרטית.

בהקשר זה, כמובן שגם לציבור יש קול חשוב בביקורת על רשויות השלטון, ומקומו של היועץ המשפטי לממשלה אינו נפקד מכך.

בהקשר זה הבהרתי בעבר, ואני חוזר ומבהיר גם כעת באופן הברור ביותר כי חופש הביטוי, ובכללו גם הזכות להפגין, הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. על כך אין כל דיון.

אומר את הברור בעיני: חשיבות ההגנה על חופש הביטוי מתחדדת דווקא במקום שבו מושמעות עמדות שצורמות לאוזן, ואף כאלו שאינן מקובלות.

מטבע הדברים, מאחר שהדברים נוגעים בי באופן אישי, ומסיבות מובנות, אין בכוונתי להתייחס לעניין זה.

מכל מקום, ככל שקיימות השגות ביחס לאיזונים הננקטים בין זכות זו לבין זכויות ושיקולים מתחרים, פתוחה הדרך לפנות לביקורת שיפוטית על-מנת שתבחן את הדברים.

כפי שאתם בוודאי יודעים, בשנת המשפט החולפת נוהלו ע"י משטרת ישראל ורשויות האכיפה הנוספות, לרבות רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון, מספר חקירות מורכבות ורגישות, שחלקן עוסקות בנבחרי ציבור – ראש הממשלה ושרים מסוימים.
החקירות האמורות ממשיכות ללוות אותנו גם בימים אלה.

הן מתנהלות בשיתוף פעולה מלא בין פרקליטות המדינה לבין חוקרי משטרת ישראל, בראשותו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ניצב מני יצחקי, אשר פועלים במקצועיות ובמרץ, מתוך מטרה אחת ויחידה – הגעה לחקר האמת.

אני מפקח כמובן אחר הדברים מקרוב ועוקב אחריהם.
החקירות מתנהלות ביסודיות ובמקצועיות.
אין בחקירות קיצורי דרך.
יש להפוך כל אבן ולעשות כל שניתן לברור האמת.
להפריך או לאשש את החשדות.

אבל חשוב לי להדגיש בפני הציבור: אכיפת חוק איננה עניין פוליטי, ואסור שתושפע משיקולים שהם זרים להליך הפלילי. הדבר לא קרה, לא קורה, ולא אתן לכך לקרות.

בסופו של יום, השיקולים היחידים שניצבים בפנינו בעת קבלת ההחלטה אם להעמיד פלוני לדין – ואין זה משנה אם מדובר בנבחר ציבור או בכל אזרח אחר, הם השיקול הראייתי והאינטרס הציבורי.

השאלה שתישאל בבוא היום ביחס לחקירות המתנהלות לגבי נבחרי הציבור היא האם החקירה הניבה תשתית ראייתית מספקת להוכחת עבירה פלילית, וזאת כמובן ברף הדרוש להגשת כתב אישום לבית משפט מוסמך.

ככל שיימצא כי ישנן די ראיות להגשת כתב אישום בעבירה שיש אינטרס באכיפתה, כתב האישום יוגש.

מאידך-גיסא, אם יימצא כי אין די ראיות להגשת כתב אישום, תיק החקירה ייגנז.

ההחלטה על הגשת כתב אישום או על גניזת תיק החקירה תתקבל על סמך שיקול אחד ויחיד – הוא השיקול המקצועי.

אנו פועלים, ונמשיך לפעול, באופן עצמאי ונטול פניות.
לעולם לא נהיה מושפעים משיקולים זרים.
נמשיך לברר את האמת ולהכריע לאור הראיות.
זהו הבסיס היחיד לעבודתנו.
רעשי הרקע הפוליטיים, לכאן או לכאן, לא ישפיעו עלינו.
שותף נאמן עבורי לכל אלה הוא פרקליט המדינה, שי ניצן. אנצל הזדמנות זו להודות לפרקליט המדינה על פעילותו, במסירות אין קץ, ובכישרון רב, לחיזוק פרקליטות המדינה כגוף עצמאי המהווה את חוד החנית במאבק בפשע ובשחיתות השלטונית. מר ניצן עושה זאת בדרכו הערכית, הטובה והנכונה, מתוך אחריות אישית וציבורית, והכרה בשירות הייחודי שמערכת אכיפת החוק נותנת לציבור במדינת ישראל. הכל תוך הבנה אמיתית של האינטרס הציבורי בשלטון החוק ושל החובה המוטלת על כולנו להגן על הנכס היקר לנו מכל – אמון הציבור.

אני ער לצורך להשלים את החקירות במהירות האפשרית, וכך אנחנו פועלים כל העת. אולם הדבר לא יכול להיעשות על חשבון הצורך להגיע לבירור יסודי וממצה של החשדות. לא ניתן לוותר על גביית עדויות נחוצות, או על ניתוח מסמכים מהותיים. זוהי כאמור חובתנו המקצועית העליונה.
זו חובתנו לציבור.
זו חובתנו לאינטרס הציבורי.
זוהי חובתנו גם לחשודים, שאף להם יש זכויות.
זו מצוות שלטון החוק. וכך יהיה.
אני סבור כי כל אחת מהחקירות המתנהלות בימים אלה היא אבן משמעותית בבניינו של שלטון החוק.
פעילותה של מערכת אכיפת החוק בשנה החולפת היא הוכחה לחוסנה של מדינת ישראל כמדינת המכבדת את שלטונו של החוק.

פועלת בה מערכות אכיפת חוק איתנות, ללא פניות ובאופן עצמאי, ומתוך מחויבות אמיתית לאינטרס הציבורי שבחקר האמת.

אבקש עוד להתייחס לאתגר נוסף שניצב לפתחנו, שעניינו בצורך לשמר – ואף לחזק – את מעמדם של היועצים המשפטיים בשירות הציבורי, המשמשים כידוע גם בתפקיד של שומרי סף.

מתוך היכרותי עם עבודתם של אלפי משפטנים בשירות הציבורי, בשנות שירותי בפרקליטות הצבאית, במגוון התפקידים אותם מילאתי כולל תפקיד הפצ"ר, בשנות עבודתי כמזכיר הממשלה, ובתקופת כהונתי כיועץ המשפטי לממשלה, אני יכול לומר בביטחון שהשירות המשפטי הציבורי במדינת ישראל הוא מקצועי וא-פוליטי.

אני לא מתעלם מכך שכל אדם נושא עימו מטען ערכי קודם, ומן הסתם גם דעות פוליטיות, אולם הדיון המשפטי הוא לעולם מקצועי, וההכרעות הן לעולם משפטיות.

אף על-פי כן, אני נתקל לא פעם באמירות המבקשות לייחס מוטיבציות לא ענייניות להכרעות משפטיות.

אני דוחה בכל תוקף אמירות כאלו.
היועצים המשפטיים בשירות הציבורי מחויבים לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות החוק, ולפי מיטב התרשמותי, כך הם אכן עושים.

במקרים בהם קיימת מחלוקת בין שר לבין יועצו המשפטי, תמיד פתוחה הדרך לבוא אל שולחני להכרעה, כפי שגם נעשה לא אחת.

הדיון הוא משפטי וההכרעה היא משפטית.
גם כשמדובר בסוגיה בעלת משמעויות פוליטיות, כמו נושאים של דת ומדינה, סוגיות הקשורות בהתיישבות באזור יהודה והשומרון, וכן הלאה.

מהבחינה הזו, ההצעה לשינוי דרכי המינוי של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה אכן מעוררת קשיים לא מבוטלים.

חשוב להדגיש כי אינני סבור שקיימת קדושה בדרך המינוי הקיימת, ובהחלט ייתכן כי יש מקום לבחון שינויים בה. אולם קושי מרכזי בהצעה הנוכחית הוא במסר שעלול לעבור לשומרי הסף מתוך השינוי המוצע בדרך המינוי, מסר לפיו הדרג המדיני מבקש להבטיח כי תפקידי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה יאוישו ע"י כאלו שעמדותיהם נוחות יותר עבורו.

בעיקר מטעם זה, הבעתי התנגדות להצעת החוק האמורה, ואני סבור שיש בה פוטנציאל ממשי להביא לתוצאה לא טובה של החלשת שלטון החוק.

אכן, אחד מתפקידיו החשובים של היועץ המשפטי לממשלה הוא להגן על מעמדם של היועצים המשפטיים בשירות הציבורי, ולמנוע ככל הניתן השפעה לא ראויה על עבודתם.

בהקשר הזה אבקש להתייחס גם לטענה שעלתה לאחרונה, כאילו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), עו"ד דינה זילבר, "הודחה" מהטיפול בנושא של הדרת נשים, לאור העמדות המקצועיות שהביעה בנושא. מדובר בטענה משוללת יסוד, וחשוב להעמיד דברים על דיוקם.

בשנת 2014, אימצה ממשלת ישראל החלטה חשובה ולפיה הממשלה מבקשת "להביע מחויבותה לשוויון זכויות, לחתירה לשוויון מגדרי ולקידום מעמדן של נשים בישראל מכל שכבות האוכלוסייה ובתחומים רבים ככל הניתן". באותה החלטה, הכירה ממשלת ישראל בכך ש"תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים, המחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה".

הואיל ומדובר בנושא מובהק של הגנה על זכויות והבטחת השוויון, המצוי בליבת העיסוק של היועץ המשפטי לממשלה, שימשה עו"ד זילבר, מטעמו של היועץ, כגורם שאחראי על הטיפול בתחום זה, והגשימה בפעילותה את מדיניותה המוצהרת של הממשלה כאמור לביעור התופעה. במסגרת זו, אף מונתה עו"ד זילבר לאחראית על יישום דוח הצוות של משרד המשפטים שעסק בתופעה. פעולתה של עו"ד זילבר בהקשר זה נערכה על דעת היועץ המשפטי לממשלה הקודם ועל דעתי. מקום בו עלו השגות לגבי חוות דעת משפטיות שניתנו, פעלנו לבחון את הדברים בלב פתוח ובנפש חפצה, מתוך רצון למצוא פתרונות ראויים למצבים מורכבים. בעבודתה בתחום זה, השיגה עו"ד זילבר הישגים משמעותיים במניעת מקרים של הדרת נשים אסורה, והפכה למוקד של ידע וניסיון בנושא.

לאחרונה, החליטה הממשלה למנות את הרשות לקידום מעמד האישה כגורם שיהא אחראי לפקח ולעקוב אחר פעילות משרדי הממשלה בנוגע למדינת הדרת נשים, ואני כמובן מברך על כך. אולם אין בדבר כדי לגרוע מהסמכות לטיפול בהיבטים המשפטיים העקרוניים של נושא זה, אשר הייתה נתונה מאז ומתמיד לאחריות היועץ המשפטי לממשלה.

עו"ד זילבר תמשיך לטפל מטעמי בהיבטים משפטיים אלו, כפי שעשתה עד כה בהצלחה רבה, במסירות וללא דופי, ובמסגרת זו גם תלווה את עבודת הרשות לקידום מעמד האישה.

עו"ד זילבר תרמה רבות ליישום מדיניות הממשלה לביעור התופעה של הדרת נשים, ובאמצעות טיפול נחוש, עקבי ובלתי מתפשר הביאה לצמצום מופעי הדרת נשים ולהעלאת המודעות לנושא. היא תמשיך לעשות כן.

כל טענה כאילו עו"ד זילבר "הודחה" מהטיפול בנושא בשל עמדותיה או בשל "כשלים" כביכול בתפקודה היא שגויה מהיסוד, ונועדה לפגוע בלגיטימיות של עבודתה כשומרת סף.

עמדתי על מקצת האתגרים שניצבו לפתחנו בשנה שחלפה, ושעתידים ללוות אותנו גם בשנה הנכנסת.

נקווה בע"ה כי שנת תשע"ח הניצבת בפתח תהיה לא רק: "תהא שנה עתירת חוק", כפי שציינתי בפתח דבריי, אלא גם "תהא שנה עתירת חמלה".

בעיצומו של חודש הסליחות, שערה של שנה חדשה, אני מאחל לכולנו שנדע להיות לא רק יודעי חוק ומשפט, אלא קודם לכן בני אדם ראויים, שהרי "דרך ארץ קדמה לתורה".

אני מאחל לכולם שנת משפט פורייה ומוצלחת, ושנה טובה ומתוקה לכם ולכל בני ביתכם.