מחקר פסיכולוגי המנסה לשרטט את דיוקנו של
בנימין נתניהו, באמצעות ניתוח התנהגותי, התפרסם בימים אלה באתר האינטרנט "העין השביעית". המחקר הנוכחי איננו מציע דיאגנוזה פסיכולוגית של ראש הממשלה אולם מנסה להצביע על דפוסי התנהגות אופייניים. את המחקר ערכו פרופסור שאול קמחי מהחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי, ששימש יועץ מיוחד בחטיבת המחקר של אמ"ן לנושאי פרופילים של מנהיגים; ד"ר שגית יהושע עמיתת מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין-תחומי ועמיתת הוראה בקינגס קולג' בלונדון וירדן אוליאל מהחוג לפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל חי.
כל חוקר העוסק בהערכה מרחוק, ללא כל קשר ישיר עם הנחקר, יכול להגיע על-פי התרשמותו הסובייקטיבית למסקנות דומות או הפוכות ועל כן לא אתייחס להערכות המופיעות במחקר אבל החלק המעניין ביותר, לדעתי, עוסק ביחסים שבין נתניהו לרעייתו שרה.
כותבים החוקרים כך: לגבי היחסים בשנת 1999 (שבה נבחר ביבי לראשות הממשלה) מתקבל הרושם כי נתניהו התייחס בסובלנות וסלחנות רבה להתנהגותה המוזרה של אשתו (שמירה אובססיבית על ניקיון, התפרצויות, התנהגות שגובלת בפרנואידיות כלפי נשים בקרבתו וכו'), באופן של "קבלת הדין". ניתן להסביר את השלמתו עם יחסים אלה, במערכת יחסיו הבין-אישיים כמו גם כניעה לאישה דומיננטית, כחלק מגישה השמה את הקריירה שלו בראש סולם העדיפויות. מנקודת ראותו זה היה מחויב המציאות ולא ניתן לשנות זאת בלי לגרום נזק למעמדו, ולכן הוא קיבל את המצב.
בשנים האחרונות נראה, כי נתניהו נשלט או משתף פעולה עם שרה בצורה שקשה להסבירה: לפי עדויות שונות היא משתתפת בקבלת החלטות ומינויים, בהתייעצויות סודיות שהיא לא אמורה לקחת בהן חלק, ולוקחת חלק בקבלת החלטות בנושאים מדיניים חשובים ביותר. כל פרסום שלילי על ההתנהלות זו נתקל בתגובה חריפה של נתניהו כלפי העיתונאי או מקור הידיעה בכינויים שקרן, מכפיש, שמאלן וכו'.
אחת התגובות החוזרות בכל הנוגע לביקורת על התנהלות בני הזוג היא הצגת הנושא כהתקפה על משפחתו בגלל חוסר היכולת לפגוע בו עצמו. בנוסף, מתקבל הרושם שקיימת מערכת שלמה שנועדה להסתיר ולמנוע פרסומים על ההתפרצויות וה"פשלות" של שרה. קיימות עדויות לא מעטות שנתניהו ממש פוחד מאשתו וכוחה ביחס אליו הולך ועולה. לפי עדויות של אנשים שעבדו עם נתניהו ההתערבות של שרה בענייני מדינה (ובעיקר במינויים) רבה מאד: כדברי מקורב: "מי ששרה לא רוצה, מסיים את תפקידו".
עוד כותבים החוקרים כי לא מעט פרסומים טענו שבעקבות פרשת הבגידה של נתניהו קיים הסכם בין בני הזוג לפיו לא רשאי נתניהו לנסוע לחו"ל, גם במשימות לאומיות, ללא הליווי של אשתו, ושיש לה זכות וטו על המצטרפים למטוס ראש הממשלה.
בדפוס התנהגותי זה, טוענים החוקרים, חל שינוי גדול בכיוון של יתר התערבות מצד שרה בנושאים שונים. נתניהו מאפשר לשרה להתערב כמעט בכל עניין ולמעשה היא חלק חשוב בקבלת ההחלטות בנושאים רבים. נתניהו חסר אונים מול התנהגות אשתו ודרישותיה. בנוסף, הוא רואה באשתו בת-ברית יחידה ומעריך את חוות דעתה. נראה כי נתניהו נכנע לגחמותיה במידה שקשה להסבירה בצורה רציונלית. בנושא המתנות כמו גם בתחושת הרדיפה המתמדת אפשר לדבר על "שגעון בשניים" שבו כל צד מחזק את דפוס ההתנהגות של השני/ה. אפשר להגיד – קובעים החוקרים - שהזוגיות הזו יוצאת דופן בכל קנה מידה.
