שליש מהילדים מתחת לקו העוני הם עולים חדשים

בשנת 2005, 28.4% מילדי העולים חיו מתחת לקו העוני. כך עולה מן השנתון הסטטיסטי המשותף למשרד לקליטת העלייה ולמועצה לשלום הילד. זאת לעומת לעומת 20.1% בשנת 2000. בדוח שבחן 290,000 ילדים עולים בישראל נחשף כי מספרם של ילדי העולים החיים בעוני בשנת 2005 היה כ-77 אלף.

32,252 ילדים חיים במשפחות עולות המקבלות הבטחת הכנסה. ילדים אלו מהווים 19% מכלל הילדים החיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה בישראל. אחוז זה כפול מחלקם בכלל אוכלוסיית הגיל. כשליש מהילדים העולים יוצאי אפריקה (רובם המכריע מאתיופיה) חיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה. בשנת 2005 יותר מ-9,000 ילדים הם ילדים בשפחה שבה לפחות אחד ההורים מקבל דמי אבטלה.

אחוז ילדי העולים החיים אצל הורים יחידים גדול בערך פי שלושה מאחוז הילדים הוותיקים החיים במשפחות שכאלו. כל ילד רביעי שעלה לישראל או נולד לעולים חי אצל הורה יחיד.

בשנת 2005 היו 444 לידות של קטינות וצעירות עולות (עד גיל 19), רובן מברית המועצות לשעבר. יותר מעשירית מהלידות בישראל של נערות עד גיל 19 היו לידות של נערות עולות.

כחמישית מהקטינים העולים ביצעו עבירות

2,727 קטינים עולים היו חשודים בביצוע עבירות והם היוו 18.5 מכלל הקטינים החשודים. שני שלישים מהקטינים העולים החשודים בתיקים פליליים הם יוצאי בריה"מ לשעבר. עם זאת ניכרת מגמת שיפור: אחוז הקטינים העולים מכלל הקטינים החשודים ירד בשנים 2004-2005, מ-20.9 ל-18.5. לאחר מגמת עלייה שהיתה בשנים האחרונות במספר הקטינים העולים המעורבים בפלילים, בשנת 2005-2006 קטן מספרם וגם חלקם בכלל הקטינים החשודים. בסוף שנת 2003 מספר התיקים בהם היו מעורבים עולים קטינים היה 5,214 תיקים, שהיוו 26% מכלל תיקי הנוער. בשנת 2005 עמד המספר על 5,074 תיקים שמהווים כ-23% מכלל תיקי הנוער.

המשרד מפעיל תוכניות שונות המופעלות בכל רחבי הארץ ומכוונות לטיפול בבני נוער במצבי סיכון המותאמות באופן ייחודי לכל ישוב על-פי הצרכים והרגישויות, ביניהן תוכניות ליווי לנוער עולה עובר חוק ולנערות עולות שנמצאות בסיכון מוגבר ותוכניות למניעת שימוש באלכוהול ובסמים. התקציב הכולל שמשקיע המשרד בתוכניות לטובת ילדים ונוער ועיקרן בנוער עולה בסיכון עומד על 43 מיליון ש"ח בשנה.

ירידה בשיעור הנשירה וברמת הפשיעה

מהשנתון נלמדות מספר מגמות, המרכזית שבהן והמעודדת ביותר היא ירידה בשיעור הנשירה מבתי הספר של ילדי העולים לשנת 2006 בהשוואה לשנים קודמות: בשנת הלימודים תשס"ו (2005/6) היו במערכת החינוך למעלה מ-197 אלף תלמידים עולים המהווים למעלה מ-14% מכלל התלמידים בישראל. בשנה זו אחוז הנושרים בכיתה יא הוא הגבוה ביותר ועומד על 8.9% שהם 17,961 תלמידים נושרים. לעומת זאת בשנים הקודמות עמד אחוז הנושרים של אוכלוסיה זו על 10.5%, שהם 16,229 תלמידים. באופן כללי, מאז המעבר בין תש"ס לתשס"א עד למעבר בין תשס"ד לתשס"ה נצפתה ירידה באחוז התלמידים העולים הנושרים ממערכת החינוך בכיתות ט'-י"א.

המשרד לקליטת העלייה מפעיל שורת פעולות לטובת קידומם של הילדים העולים בתחום החינוך הבלתי פורמלי, לשיפור קליטת הילדים העולים ולשילובם במערכת החינוך ובחברה הישראלית. בתחום זה מפעיל המשרד תוכניות לתגבור לימודי, תוכניות ממוקדות להשגת תעודות בגרות, והפעלת מרכזי למידה בשעות אחר-הצהריים, המשמשות כמסגרות תומכות ומטפחות לילדים וכוללות פעילויות חברה ותרבות למניעת שוטטות. פרויקט להעצמת השפה העברית הכולל שידור תוכניות עברית משודר ברדיו ובטלוויזיה.

לאחר עשור שאופיין במגמת עלייה בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים וסמים בקרב תלמידים עולים בגילים 18-12 חלה, לפי נתוני הסקר האחרון, בלימה של המגמה. עם זאת עדיין שיעור השימוש בקרב תלמידים עולים גבוה משל תלמידים ילידי הארץ.

בוים: "התלכדות הרשויות תביא לפתרון"

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר בתגובה לדוח כי התמונה המצטיירת מהנתונים היא קשה ביותר, ומעידה עד כמה משפיע משבר ההגירה על חייהם ורווחתם של ילדי העולים. "הזנחת הטיפול בילדי המהגרים לא רק שעושה להם עוול אלא תעלה לכולנו ביוקר. יש לשבח את משרד הקליטה על כך שלא רק שאיננו מפחד מנתונים ומידע, אלא יוזם את חשיפתם ורואה בהם כלי עבודה חשוב לשיפור עבודת הרשויות למען ילדי העולים".

השר לקליטת עלייה אופטימי יותר. לדברי זאב בוים, "כל חברה חייבת לבחון את עצמה ולבדוק כיצד היא מממשת את מחויבותה לילדיה כאזרחים שווי זכויות ודוח זה יסייע לכל העוסקים בקליטת עלייה ובילדי עולים לשפר את טיפולם בילדים ויכוון לעשייה אפקטיבית". השר הוסיף, כי יש מחסור ניכר במשאבים לטיפול בילדי עולים ואי השקעה מספקת בהם עשויה להיות בכייה לדורות. "אני קורא לכל הרשויות להתלכד על-מנת להביא לטיפול המיטבי בקליטת ילדי עולים ולהמשיך להשקיע בעיצוב וגיבוש תוכניות עבורם", אמר בוים.