החטא ועונשו

כל מי שמתעניין בספרות מכיר את הספר "החטא ועונשו" פרי עטו של הסופר הרוסי דוסטוייבסקי. למי שאינו מכיר את הסיפור ראוי לגלות שהספר עוסק בסטודנט לשעבר בשם רסקולניקוב, המוציא אל הפועל את מה שנחשב בעיניו לרצח המושלם, כאשר הוא מחסל מלווה בריבית קשישה. לביש המזל של רסקולניקוב, התכנון "הגאוני" שלו משתבש והוא רוצח גם את אחותה של הנרצחת שנקלעה במקרה לזירת הרצח. הספר מתאר את תהליך ההידרדרות הרוחנית של רסקולניקוב בעקבות הרצח ואת חיפושיו אחר גאולת נפשו. בסופו של דבר מתוודה רסקולניקוב על פשעו ונדון למאסר.

ברור לכל כי רסקולניקוב הוא החוטא אשר בסוף הדרך נענש על מעשהו. אבל עד כמה שהדברים שאני מתכוון להציג בפניכם עלולים להישמע מוזרים, אני מבקש להבהיר שהסיפור שחיבר דוסטוייבסקי מתאים בעיני לחטא הנורא שחטאו אזרחי ארה"ב, מתוך בורות או שטיפת מוח, כאשר בחרו בדונלד טראמפ לנשיאם וקיבלו אותו כעונש על הבחירה המוזרה.

עד היום איש בארה"ב לא התייחס ברצינות ובדרך מחקר מדעית לשאלה פשוטה: על סמך מה נתנו הבוחרים את קולם דווקא לטראמפ. האם בהתאם לדעותיו בנוגע לבעיות המעסיקות את העולם, שלא היו אלא ציטוטים לא מחייבים מכותרות העיתונים או מעצות יועציו. אותם יועצים המומחים בהולכת שולל או המאמינים שהם יודעים מה הציבור רוצה לשמוע. או אולי זכה טראמפ בבחירות בזכות חשיפתו הטלוויזיונית במסגרת תוכניתו הפופולרית "המתמחה" שבה נהג להלום במתמודדים במלים "אתה מפוטר", ואולי בזכות עושרו הרב ויכולתו להתהדר בו בגאווה מרובה, בדיוק על-פי מתכונת החלום האמריקני. כך או כך אמריקה בעלת הרמה הנמוכה, שאינה מוכרת לרוב העולם, קיבלה את מה שהגיע לה.

קשה לדעת מה היו עשויות להיות התוצאות אילו התקיימו הבחירות היום, כאשר הכל כבר מכירים את טראמפ ושיגיונותיו. לדעתי הוא שוב היה נבחר למרות שלא קיים את הבטחותיו והתחייבויותיו במסע הבחירות. דוגמה ברורה לתעתוע כזה היא הבטחתו שלאחר שיבחר לנשיא יעביר מתל אביב לירושלים את שגרירות ארה"ב בישראל, הבטחה שכנראה מעולם לא התכוון לממש. שהרי כיום כבר השמיע זמירות חדשות חסרות שחר, כי תחילה יקדם את תהליך השלום בין הישראלים לפלשתינים ורק אחר כך יחשוב על העברת השגרירות. כל מי שעיניו בראשו יודע בבירור כי שלום כזה לנצח לא יושג כיוון שהפלשתינים אינם רוצים לחיות לצד ישראל אלא לבוא במקומה. אבל טראמפ לא השכיל להבין זאת ואולי פשוט אין לו ענין לקיים הבטחות.

עד כאן באשר לבוחרים החוטאים. עתה העת לדון בטראמפ - המייצג את העונש המושלם, לא רק לאמריקה אלא גם למפלגה הרפובליקאית שבחרה בו כמועמדה לנשיאות והשיגה לו את המשרה. טראמפ "המצייץ" עם שחר כבר הצליח להפוך לנשוא הביקורת גם בקרב בכירי מפלגתו בסנאט שהתריעו בפני הציבור האמריקני ונוכח העולם כולו, כי הנשיא הזה מוליך את ארה"ב אל מלחמת העולם השלישית. עם זאת אסור לשכוח את הצד המשעשע שבעונש הזה: טראמפ משמש גיבור הלעג והזלזול ברוב תוכניות הבידור והסאטירה בטלוויזיה האמריקנית.

מה יהיה סוף נשיאותו של טראמפ קשה לדעת. האם יודח, האם יועמד לדין או אולי ימצא את עצמו סגור ומסוגר באחד המוסדות לבריאות הנפש. דבר אחד ברור: קרוב לוודאי שהוא יהפוך למשל ושנינה בתולדות נשיאי ארה"ב ואולי אף ייזכר בהיסטוריה האנושית כאבי "תסמונת הטראמפיזם".