על אף המכות הרבות שספגו, נהנים עדיין אמצעי התקשורת הישראלים מכוח יחסי בלתי-מבוטל. בתחילה זו הייתה העיתונות הכתובה שספגה כאן בארץ מכה מטלטלת, שפגעה במעמדה וביכולת השפעתה. אחר כך הגיע גם תורם של המדיה האלקטרונית ושל אתרי האינטרנט למיניהם, אם כי בפגיעה פחותה בהרבה.
הזמן, מסתבר, עשה את שלו, ועכשיו מתגלגלת הדינמיקה יותר ויותר לידיהן של הרשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב. כוחן מתעצם והולך מדי יום, עד כדי כך שגלגל התקשורת ממש מתהפך, וכולם רק רוצים לרסן מבעוד מועד את הרשתות שהפכו לשולטות.
כי הגולם פשוט התגבר על יוצרו. הרשתות החברתיות הצליחו ליצור כוח-השפעה אדיר, עד כדי כך שהן לבשו ממדים מפלצתיים ופולשניים מדי. ההתייחסות אליהן השתנתה לרעה, שאם קודם לכן הן היו אהודות, הרי שעכשיו הן ממש מותקפות על ניצול כוחן להשחית.
מציאות חדשה
הן הפכו לאיום ממשי על התקשורת הקונבנציונלית, כשאיש לא הצליח לצפות זאת מראש, וכוחן רק הולך ומתעצם מהיום למחר, כשהן משפיעות על סביבתן הקרובה באורח שעוד לא נראה כמותו בעבר.
יתרונן הגדול של הרשתות החברתיות הוא בכך שהן יצרו מציאות חדשה, שבה רועה-צאן מהמערב התיכון בארה"ב יכול להיות בקשר יומיומי עם מורה מחדרה. את הקשר הזה מיטיבים עכשיו לנצל כאן בארץ אישי הצמרת בחלונות הגבוהים, דוגמת ראש הממשלה,
בנימין נתניהו.
השינוי הגדול מתחולל לעין כל. ביבי שוב אינו מעניק ראיונות לתקשורת של פעם. חינה, מסתבר, סר מזמן מעיניו, והוא מעדיף על פניה את הרשת החברתית, שדרכה הוא מגיע לכל איש ואיש באורח ישיר ורצוף, מבלי שעיתונאי יוכל להיכנס לדבריו ולקטוע בכך את חוט-מחשבתו.
וזו בדיוק הסיבה שגם אישי-ציבור אחרים מוצאים ברשת החברתית את אמצעי הביטוי הישיר למגע עם הקהל הרחב, ומבכרים אותה על פני כל אמצעי-תקשורת אחר.
