המפכ"ל ממשיך להתפנק מעל דפי
ידיעות אחרונות בעוד שחוקריו ממשיכים להדליף חומרי חקירה, שנמצאים רק בידיהם, לחבריהם בתקשורת כדי לרפד, ציבורית, את המלצותיהם בעתיד. וזה נראה מגעיל - וגם במידה רבה לא חוקי.
רוני אלשיך לא יכול להתראיין באמצעי תקשורת שהעומד בראשו חשוד, לכאורה, בביצוע עבירה שאותה חוקרים כעת במשטרה. הוא גם לא יכול, חוקית, שלא לפתוח בחקירה נוכח מה שקורה בחדרי החקירות שהוא מופקד עליהם. חוקר שמדליף חומרי חקירה מבצע, לעניות דעתי, עבירה פלילית. במיוחד, אם הוא עושה את זה באורח מגמתי ומתוך כוונה לפגוע בזכויותיו של מי שעומד לחקירה.
המפכ"ל יכול, כמובן, לשים עצמו כמי שאינו יודע, או אינו שומע, או אינו רואה, אבל הציבור איננו מטומטם. אם בעיתון שיודע כה יפה לפנק אותו מופיעים ציטוטים, במקביל לכתבה שעוטפת אותו בשכבת הגנה עבה, מעדותה של הדס קליין, עוזרתו של
ארנון מילצ'ן, אז ברור שמישהו מהחוקרים מסר את הדברים. הרי לאף אחד אחר אין, בכתובים, את מה שמסרה עוזרתו הנאמנה של מי שהיה במשך שנים רבות חברו של ראש הממשלה - והתארח בביתו אין ספור פעמים.
וזה, כמובן, עוד לא כל מה שיש לי לומר בגנותו של מי שעומד בראש הגוף החשוב הזה. המניפולציות בלשכתו של מי שהיה אמון, כך מספרים בכיכר העיר, על חקירות מסובכות בשב"כ, מזכירות לי משטרים אפלים. קודם כל, בשל המפגש שלו עם ארבעה מפכ"לים לשעבר שאחד מהם,
רפי פלד, מחזיק באמתחתו הרשעה בעבירה של מרמה והפרת אמונים. אולם לא בכך עיקר העניין. לא בכדי אמר בית המשפט העליון את מה שהיה לו לומר על פלד, בזמנו, בעת שהוגשו עתירות שדרשו את פיטוריו, לאור טובות ההנאה שהוא קיבל שלא כדין בשעה שהוא שימש כמפכ"ל. גם הוא וגם
משה קראדי, משתתף נוסף בפורום הלא-כשר הזה שהדיף, לטעמי, ריחות רעים, מי שעליו אמרה ועדת זיילר דברים מאוד בוטים, סיימו את כהונתם במשטרה לפני שזו פקעה.
בסופו של דבר, אחד המפכ"לים-לשעבר השיא, ככל הנראה, על-פי הפרסומים, למפכ"ל הנוכחי עצה שאין פסולה ממנה; להגיש תלונה במשטרה נגד חבר הכנסת דודי אמסלם בגין הצעת החוק שלו הנוגעת לתפקוד המשטרה.
ואפשר כבר לנחש מה תהיינה "ההמלצות" של צוות החקירה שנהג כל העת, לדעתי, באורח כל כך לא ראוי. ואת זה צריך לדעת כל אחד: אובדן האמון במשטרה, שלו תרם במידה לא מועטה, גם מי שעומד בראשה, עלול לפגוע בכל אחד ואחד.
ולאחר "ההמלצות" יהיו, כמובן, פרשני-קשקשת שיבקשו להאיץ ביועץ המשפטי לממשלה לקבל אותן; אבל, ככל שידיעתי משגת, זה לא יקרה. בירושלים יש לא רק שופטים טובים. יש שם גם פרקליטות הגונה.
