12 שנים עומדים היישובים גנים, כדים, שא-נור וחומש בחורבנם, עדות אילמת לשחיתות, לעיוורון ולשנאת אחים מרושעת ואכזרית. יחידות במינן הן החורבות הטריות האלה - ישראליות שנחרבו בידי ישראלים, לא אשורים, בבלים או רומאים. ובעוד החורבות העתיקות שותקות, מאלה יוצאת הזעקה האילמת: למה? ההרס הוונדלי נעשה ללא הצדקה ותכלית, השטח בשליטתנו,
מתנחלים לא חסר, הממשלה שביצעה את הגירוש עברה מן הארץ. מדוע לא לעשות את המעשה הלאומי והצודק ולבנות את היישובים האלה על תילם?
הצעת החוק שהוגשה צנועה הרבה יותר: לבטל ב"חוק יישום תוכנית ההינתקות" את הסעיף האוסר כל דריכה בישובים החרבים. יש רוב בכנסת להצעה המינימליסטית הזאת, אך גם אותה
ראש הממשלה חוסם. מדוע? מאותה הסיבה שהיישובים האלה הוחרבו מלכתחילה: כדי לשכנע את האמריקנים שפנינו לחורבן ההתנחלויות ולא להרחבתן. שרון, שיזם את הגירוש כדי לנער מעליו תיק פלילי (ולהפוך לאתרוג) ביקש לכך או קיי אמריקני, אך נדרש להוכיח שאין לו כוונה להמשיך ולהחזיק ביהודה ושומרון תמורת הוויתור על עזה. איך מוכיחים? מחריבים!
וכשם שהריסת היישובים הייתה אמורה להיות אות וסימן לנסיגה ישראלית עתידית מכל יתר היישובים, כך מי שמתכוון להישאר ביהודה ושומרון "מאז ולתמיד", יבנה ויישב מחדש את חומש, שא-נור, גנים וכדים. לעומת זאת, אם נתניהו ממשיך לדבוק ב'חזון' 2 המדינות, אין סיכוי שישתול מחדש את היישובים ההרוסים, וכבר יש סימנים מדאיגים לכך.
אלכס פישמן ('
ידיעות אחרונות', 28.5.17) כותב בהקשר ליוזמתו המדינית של טראמפ, כי שליחו המיוחד, גרינבלט, דרש לסדר לו סיור בצפון השומרון, באזור היישובים הנטושים. פישמן: "צפון השומרון כבר סומן על-ידי ממשל טראמפ כאזור אפשרי לביצוע מהלך ישראלי שישדר לעולם הערבי את מחויבותה של ישראל להכרה בשתי המדינות".
הכוונה היא להעביר את מרבית צפון השומרון מאזור C לאזור B, כלומר לשלטון אזרחי ערבי מלא, סגור בפני התיישבות יהודית. זאת, כאחת ה'מקדמות' הישראליות שתוכיח את רצונה הטוב לשתף פעולה עם ה"דיל" של הנשיא. האם מסוגל נתניהו לעמוד מול לחץ של טראמפ? שאלה נגדית: ומי אומר שיש צורך בלחץ בכלל?
הנה דוגמה אחת מני רבות - במסגרת המו"מ הקואליציוני החשאי עם בוז'י הרצוג לא התקשה נתניהו להציע למפלגת העבודה זכות וטו בכל הקשור להתנחלויות, להכרזה על אדמות מדינה, להפקדת תוכניות בנייה, לעמדת המדינה בבג"צים. בקיצור, הוא היה מוכן להסגיר את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון כולו לידיהן הענוגות של
מרב מיכאלי,
סתיו שפיר וחבריהן.
אשר לנייר האמריקני, התחזית היא קשה. על הנושאים ונותנים, קושניר וגרינבלט, אומרים יהודים אמריקנים שדעותיהם יוניות. אם כן, זה לא יהיה חידוש גדול. כל קודמיהם, גם הם מרביתם יהודים, עמדו בשתי רגליהם בצד הערבי.
נתניהו, בהתבטאויותיו, לא סתם מדגיש את דרישותינו הביטחוניות. יש חשש, שאם טראמפ יציע הקמת מדינה פלשתינית שבה צה"ל יורשה למלא פונקציות צבאיות, נתניהו עלול להסכים. הוא יקרא לזה "מדינה-מינוס" כדי להרגיע את הימין ואף ידרוש נוכחות צה"ל על נהר הירדן. זה מזכיר את הוויתור על הגולן שהפקיד בידי שליחו, המיליארדר
רון לאודר: הגולן יוחזר לסוריה וישראל תשאיר בידיה את קו המצוקים הנשקף לכנרת, ויש אומרים - אפילו תיסוג לקו ה-4 ביוני 67', תמורת... תחנת התראה אמריקנית-צרפתית על החרמון.
יש האוהבים לנגח את השמאל בשאלה, איך היינו נראים היום עם דאעש או האירנים על הכנרת. משום מה, לא נמצא מי שיציג לנתניהו שאלה דומה. אם יוגש נייר אמריקני, גם אם גורלו להיזרק אל פח הזבל של ההיסטוריה ככל קודמיו, עד שיגיע לשם צפויים חודשים רבים של מהלכים דיפלומטיים, שיתודלקו על-ידי הקפאה מחודשת של ההתנחלות היהודית, ועוד נתגעגע לימים אותם תאר ח'כ סמוטריץ' ביד אמן ב-15.10.17: "...הצוות הישראלי יושב עם האמריקני על כל בית, יורדים לרזולוציה מטורפת. הגענו למצב גרוע יותר ממה שהיה בתקופת אובמה. ומי שאחראי לזה זה ראש הממשלה... אנחנו מאבדים את העצמאות והריבונות שלנו ואת היכולת לפעול על-פי האינטרסים שלנו... זה דבר בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת. זו הבעיה היותר משמעותית מהשאלה, האם אנחנו בונים יותר או פחות".
כשתושק רשמית יוזמת טראמפ, ונתניהו שוב יכבול את ההתיישבות באזיקים, הוא יביא לכך את
הנימוק המוחץ', שאם נתנגד יציגו אותנו (גיוואלד!) כסרבנים. ושוב יימצאו בתוכנו כאלה שיהנהנו בהסכמה.
זה המקום לשוב אל ארבעת החורבות בשומרון. מול 12 שנות חדלון אונים של ממשלות ישראל, זכות וחובה להציג דמות מופת ואנשי מופת, את ראש ישיבת חומש, הרב אלישמע כהן ותלמידיו, שזה 10 שנים - יום יום, קיץ חורף, בחום ובקור, פוקדים את חורבת היישוב חומש, משלט הררי אדיר שעומד נטוש, הפכו אותו לישיבה-באוויר-הפתוח, כנראה היחידה בעולם, ונוכחותם מונעת את תפיסת העמדה האסטרטגית הזאת על-ידי ערבים. חשוב מזה: התמדתם בלימודי קודש לשם הצלת חלק של ארץ ישראל שממשלה בישראל הפקירה, עוד תילמד בתולדות ישראל כמופת של מסירות וחלוציות.
ביקורו המתוכנן של גרינבלט, במסגרת השליחות להעביר את חומש ויתר היישובים החרבים לערבים, התבטל לאחר שהכוונה דלפה לתקשורת. הביקור לא נתקיים, אך הכוונה ברורה, והיא מחייבת שלא להשאיר את אנשי ישיבת חומש לבדם. כי כשם שהיישובים בחורבנם מזמינים עוד אסונות לאומיים, כך בנייתם, ואפילו המאבק על תחייתם, ישפיעו כסם חיים על ההתיישבות כולה.
ארבעה דגלי כחול-לבן, שיונפו על ארבע החורבות בשומרון, נחוצים לנו כעת, ושלא יורדו משם עד שיראו אותם מכאן ועד וושינגטון.
