מאז מותו של
יאסר ערפאת ישנו מיתוס כי יורשו מחמוד עבאס (אבו מאזן) חי על אדי מנהיגותו, אך זו טעות יסודית בערכה. אבו מאזן, שנתפס כך ציבורית, אם זה בישראל או אם זה בציבור הפלשתיני, דווקא מנהיג חזק מאוד. בדומה לנתניהו כראש ממשלת ישראל, פרופיל מנהיגותו של אבו מאזן הוא אישי ומתגמל.
לאבו מאזן קריירה לאומית פלשתינית של 40 שנה. מעטים מההנהגה הפלשתינית שרדו בצמרת מעין תקופת נצח כזו.
עמידתו של עבאס בהנהגת "העם הפלשתיני" היא החזקה והמשמעותית ביותר כמי שהיה אחראי בתחילת שנות ה-80 על קשרי החוץ של אש"ף, כמי שמונה באינתיפאדה הראשונה לניהול המאבק בשטחי איו"ש ועזה, כמי שניהל יחד עם אבו עלא את הסכמי אוסלו עבור הפלשתינים, כמי שפילס דרכו והפך לאיש אמונו של ערפאת תוך כדי מינויים לתפקידים כמזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף וראש הממשלה של הרשות הפלשתינית ועד אחרי מותו ליורשו של ערפאת כיו"ר הרשות.
תשתית שלטונית
עם או בלי דמוקרטיה, אין עוד מנהיג פלשתיני המשתווה לו. בכל אותן שנים, אבו מאזן מתנהל בציבוריות הפלשתינית ללא מספיק הכרה כריזמתית וללא יכולת לסחוף אחריו את כלל הציבור הפלשתיני. בניגוד לעמדת מאבק הטרור החמוש של ערפאת, מציב אבו מאזן עמדות בזירה הבינלאומית שיחתרו להכרה בפלשתין כמדינה ואכן לאחר שנים של עבודה מתמדת, יש לראיס עבאס הישגים לא מבוטלים בכך גם אם הם בעיקר דרך האו"ם.
חוסר הפופולריות של אבו מאזן בקרב הציבור הפלשתיני, הוא בין היתר בגלל טביעת ידו העמוקה בתוך הבלאגן שהשאיר ערפאת במוקעטה וברחבי יו"ש של אחרי האינתיפאדה השנייה ומבצע 'חומת מגן' שביצע צה"ל לטיהור קיני הטרור בערים הפלשתיניות ושבפועל היוצא מכך, גם סייע לאחר מכן לאבו מאזן יחד עם סאלם פיאד לבנות תשתית שלטונית מחודשת וממלכתית באזור יו"ש, לשלוט בשטח תוך כדי מיגור כנופיות ולהשליט את חוקי הרשות הפלשתינית.
מי זוכר היום שעד אז ג'נין נחשבה ל"עיר המתאבדים"? מי זוכר את צינור הטרור שיצא מהקסבה בשכם? מי שתיחזק כך את המצב לצד התיאום הביטחוני מול כוחות הביטחון של ישראל, הוא לא אחר מאשר אבו מאזן ואנשיו. גם אם הם לא ממש מודעים או תומכים בכך, עבור הפלשתינים אבו מאזן הוא נכס מדיני.
ההחלטה של נשיא ארה"ב
דונלד טראמפ להכיר רשמית בירושלים כבירת ישראל, מחזקת את מעמדו של אבו מאזן בעולם הערבי מוסלמי והיא מיצבה אותו בשורה הראשונה של מנהיגי האומה הערבית.
הכותרות זועקות את התבטאויותיו נוכח ההחלטה כלפי ארה"ב, הוא מוזמן לנאום בטורקיה ולביקור באירן. יורש או לא יורש, אבו מאזן עדיין כאן ומסתבר שהוא לא מתכוון להחזיר את המפתחות.
