|   15:07:40
דלג
  איילת שקד  
שרת המשפטים לשעבר
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

ה"הדמוס" הפך לדמון

דברי שרת המשפטים בכינוס העמותה למשפט ציבורי שנערך במלון אלמא בזכרון יעקב [ג' בטבת תשע"ח, 21.12.2017]
22/12/2017  |   איילת שקד   |   נאומים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
סדק עמוק [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

אמונים מטעם עצמם
בסדק העמוק שנוצר בין העם ובין השלטון מאז פסק דין 'מזרחי' נכנסו בשנים האחרונות גורמים חדשים האמונים (מטעם עצמם) על זיהוי אותם העקרונות המוחלטים. הגורמים האלה מבקשים לווסת את הפעילות הדמוקרטית במסילות משלהם

הדמוקרטיה בורחת מהעם
הדמוקרטיה הישראלית בורחת מהעם; והבריחה הזו נמשכת יותר מדי שנים. היא נובעת מפחד עמוק וקמאי מהעם. אבל לא רק פחד מפני העם עומד מאחורי בריחת הדמוקרטיה הישראלית מהריבון; הבריחה הזו נובעת גם מריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים. הבריחה הזו מתרחשת כשהשיטה שלנו רואה לנגד עיניה בבירור את 'ירושלים של מעלה', אבל לא מצליחה להבחין בדרום תל אביב של מטה

החוק מחזיר ליסודות
הצורך, שלא לומר החובה, לחוקק את חוק יסוד החקיקה ברורים ומוחשיים לכל מי שיד ורגל לו בעולם המשפט, ובדיוק בשל אותם הטעמים שברק מדבר עליהם: הצורך בהסדרת הליך החקיקה וקביעת מנגנון הביקורת השיפוטית. חוק-יסוד: החקיקה מחזיר את השיטה שלנו ליסודות הדמוקרטיים המסורתיים שלה. הוא מאפשר לראשונה קיומו של דיאלוג חוקתי אמיתי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת

אבן הראשה של הדמוקרטיה
כיבוד הרשות המחוקקת הוא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית שלנו. ההתייחסות להכרעת הרוב כאל עניין הליכי בלבד, כקליפת הדמוקרטיה, היא זלזול בציבור וזלזול במוסד הדמוקרטי היחיד שהציבור בוחר בו באופן ישיר. תרגולת פסילת החוקים, שהשנה חווינו ממנה די לכמה שנים, ושיש כנראה מי שמדמיינים בטעות שהתרגלנו אליה, אינה יכולה להתבסס 'כהררים התלויים בשערה'

בלב לבה של שיטתנו המשפטית, זו שהתגבשה לאחר המהפכה החוקתית של שנות התשעים, נוצר סדק;

סדק עמוק, שמעולם לא תוכנן ולעולם לא יוצדק, המפריד בין שני עניינים שחפפו ביניהם מקדמת דנא: הליך הכרעת העם באמצעות נבחריו והרעיון הדמוקרטי.

הדמוקרטיה הישראלית שהייתה בנויה כל השנים על השילוב המקובל במערב בין ה'דמוס' לבין ה'קרטוס', בין העם לבין השלטון, עוברת בישראל של שני העשורים האחרונים תהליך של ביקוע מסוכן.

יש כיום בישראל מי שמבקשים לפצל את הלחם הבסיסים הקדוש המרכיב את הדמוקרטיה לשני חלקיו הראשוניים: דמוס לחוד, וקרטוס לחוד.

העם, לשיטה זו רשאי אומנם להכריע, באמצעות נציגיו בכנסת ובממשלה, בסוגיות חוקיות מסוימות, אבל לא בסוגיות השלטוניות החשובות ביותר:
לא בתחומי המיסוי;
לא בתחומי ההגירה;
בוודאי שלא ביחס לדרך ניהול הממשלה,
וגם לא ביחס לאופן עריכת משאלי עם.
על דרך בניית תקציב המדינה אין מה לדבר,
וביחס לחלוקת משאבי טבע וקביעת מדיניות ביטחון כמעט וכבר התרגלנו לחלוקת התפקידים שבין הממשלה ובית המשפט.
בכל הסוגיות האלה נבחרי הציבור אינם מכריעים עוד כפוסקים אחרונים.

מזה זמן מבקשים לשכנע אותנו -
שדווקא ההפרדה שבין רכיבי הדמוס והקרטוס, היא שמשמרת את הדמוקרטיה בשלמותה.
שמימוש הרעיון הדמוקרטי מצוי בפירוקו.
שתמצית המושג 'דמוקרטיה' טמונה בשבירתה ובפיצול שבין העם לבין השלטון; בוויתור על החיבור ביניהם. בנסיגה מהתפיסה המסורתית של הרעיון הכל כך חשוב הזה.

מבקשים מאיתנו להאמין שדמוקרטיה אמיתית היא למעשה נטישת 'קליפתה הפרוצדוראלית', כפי שניסח זאת הנשיא לשעבר, השופט אהרן ברק, קליפה הכוללת את עקרון הרוב ומנגנון קביעת החוקים הכתובים, וזאת לטובת ה'תוך', 'המהות הדמוקרטית'; המהות שמתעלמת לא פעם מרצון העם כל זמן שזה אינו מיישר קו עם עקרונות "מוחלטים", עקרונות שמעולם לא הוסכם עליהם בשיטתנו הייחודית.

ואם כמה חוקים צריכים להיפסל כדי להדגיש מהי 'קליפה דמוקרטית' ומהי 'מהות דמוקרטית' - כך ייעשה...

העם הפך לסכנה

בסדק העמוק שנוצר בין העם ובין השלטון מאז פסק דין 'מזרחי' נכנסו בשנים האחרונות גורמים חדשים האמונים (מטעם עצמם) על זיהוי אותם העקרונות המוחלטים. הגורמים האלה מבקשים לווסת את הפעילות הדמוקרטית במסילות משלהם.


אט-אט, ה"דמוס" הפך לדמון, והעם - הריבון האמיתי ביחס למקובל בדמוקרטיה רגילה - הפך לסכנה הניבטת מכל פינה ואורבת לשיטתנו.

הכרעותיו של הדמוס, לפי התיאוריה הפוליטית החדשה, מונעות מרגשות ולא ממחשבות, מדחפים ולא מדעות.

ובדיוק בשל כך -
חוקיו של העם, כפי שאלה מחוקקים באמצעות נבחריו, מצויירים לא פעם כמי שעשויים להמיט על כולנו אסון נורא.

אם הכרעה דמוקרטית היא הבעיה לשיטה זו, והפוליטיקה מזהמת את ההליך, הפתרון היחיד המוצע שוב ושוב הוא כמובן משפוט הפוליטיקה: הכנסתה של ההכרעה הפוליטית בסד המשפטי; וכמובן שאין סד משפטי כסד החוקתי, ואין מגביל כפסקאות ההגבלה.

"ככל שנוסיף להרהר כך נשתכנע שבארץ הזאת סגל המשפטנים בכללותו הוא משקל הנגד החזק ביותר לדמוקרטיה", קבע טוקוויל ביחס לאמריקה של 1833, ולא ידע כי יהיו מי שיזהו במילים אלה דברי נבואה (גם) ביחס לישראל של 2017.

"אין המשפטנים מבקשים למגר את השלטון שהקימה לה הדמוקרטיה", המשיך טוקוויל, "אך משתדלים הם בלי הרף להנחותה במגמה שאינה מגמתה, באמצעים הזרים לה מעיקרם".
עד כאן טוקוויל.

הדמוקרטיה הישראלית בורחת מהעם; והבריחה הזו נמשכת יותר מדי שנים.
היא נובעת מפחד עמוק וקמאי מהעם.
אבל לא רק פחד מפני העם עומד מאחורי בריחת הדמוקרטיה הישראלית מהריבון; הבריחה הזו נובעת גם מריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים.

הבריחה הזו מתרחשת כשהשיטה שלנו רואה לנגד עיניה בבירור את 'ירושלים של מעלה', אבל לא מצליחה להבחין בדרום תל אביב של מטה...

בריחתה של הדמוקרטיה מן העם מתחוללת במרחב שנוצר בין מורת הרוח מהמציאות לאהבת התיאוריה.

היא מתקיימת במרחק הגון מהרחוב וניזונה מחוסר היכרות מספקת איתו (עם צרכיו, חולשותיו, תסכוליו, יתרונותיו, יופיו ומאוויו). היא מבוססת על העדפת הנורמה המשפטית הטהורה על פני המציאות הקונקרטית;

בין המשפט למציאות

מציאות שלעולם תהיה קשה יותר, סבוכה יותר ומורכבת יותר מכל פלפול משפטי.
מציאות שמאלצת אותנו, נבחרי הציבור, שהעם שלח אל הכנסת ואל הממשלה, 'לעשות פוליטיקה', ובשעה שאני אומרת 'פוליטיקה' אני מתכוונת למובן הכי טוב של המילה: מציאת פשרות חוקיות ברות השגה במציאות חיינו. מציאות שלא תמיד יוצאת נשכרת מהסדרים חוקתיים חדים ומופלאים, שעם כל תעוזתם - לעיתים - דבר אין להם עם העולם הממשי; הם נקבעים במשיכת קולמוס שיפוטית מרשימה, אבל החיים חזקים מהם בהרבה.

והנה ציטוט:
  • "אחד מחוקי היסוד החסרים הוא חוק-יסוד: החקיקה. מטרתו העיקרית של חוק יסוד זה היא להסדיר את הליך כינונם של חוקי היסוד, את הליך החקיקה של החוקים ואת הביקורת השיפוטית על התאמתם של החוקים לחוק היסוד.

    מבחינה עניינית היה ראוי לפתוח את חוקי היסוד בחוק יסוד זה. מצב לא בריא הוא שכינונם של חוקי היסוד נעשה בלי הנחת תשתית נורמטיבית - ברמה של חוקי יסוד - באשר לדרך כינונם של חוקי יסוד, לאופן שינויים, למעמדם הנורמטיבי ולביקורת השיפוטית עליהם".


הדברים האלה שפורסמו על-ידי אהרן ברק במאמר שראה אור בשנת 2012, ושנתקלתי בו בזכות סדרת הספרים "מבחר כתבים" ששמחתי לקבל ממנו השנה), עלולים בטעות להיתפס במסגרת רעשי הרקע של הימים האחרונים ככאלה שנלקחו מתוך מצע 'הבית היהודי'. אך כמובן שלא כך הדבר.

הצורך, שלא לומר החובה, לחוקק את חוק יסוד החקיקה ברורים ומוחשיים לכל מי שיד ורגל לו בעולם המשפט, ובדיוק בשל אותם הטעמים שברק מדבר עליהם: הצורך בהסדרת הליך החקיקה וקביעת מנגנון הביקורת השיפוטית.

חוק-יסוד: החקיקה מחזיר את השיטה שלנו ליסודות הדמוקרטיים המסורתיים שלה. הוא מאפשר לראשונה קיומו של דיאלוג חוקתי אמיתי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.

הדיאלוג המוצע כאן דומה לזה הקיים מזה עשרים שנה במסגרת חוק-יסוד: חופש העיסוק, והוא דומה כמובן גם למודל הקיים בקנדה ובניו-זילנד. הוא מתון בהרבה מהמודל הבריטי ביחס לכוח הניתן לפרלמנט.

לא חידשנו כאן דבר. עקרונות החוק הזה הם המשך של המסורת הדמוקרטית שאפיינה אותנו במשך שנים.

החוק החשוב הזה הוא עמידה על העקרון המשפטי הידוע והמוכר:
  • פעולה של רשות שלטונית חייבת להיעשות על-פי חוק. ולכלל הזה אין, לא צריך שיהיה וגם לא יהיה, שום יוצא מן הכלל;
    גם לא כאשר הרשות הזו היא הרשות השופטת המבקשת לפסול את חוקיה של הכנסת, וזאת ללא סמכות חוקית מפורשת.


כיבוד הכרעת המחוקק

יחד עם כל עם ישראל קיבלנו בימים האחרונים בהשתוממות את פסק הדין המורה לממשלה לוותר על החזקת גופות המחבלים שבידינו, והכל בשם טענה לאי הסמכה מפורשת בלשון החוק היבש.

כיצד לבית המשפט מעולם לא הפריע אותו חוסר הסמכה מפורש בבואו לפסול חוקים. האם בספר החוקים שבית המשפט מחזיק בידיו הסמכות הזו מופיעה?

האמת צריכה להיאמר,
איני מתנגדת לאפשרות העקרונית של ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת, אני גם מאמינה בחשיבותה של הביקורת השיפוטית בתחומים מסוימים; בוודאי בכל הקשור לזכויות המיעוט, הפרט והחלש בחברה.

ובצד זה אני מאמינה ש'דמוקרטיה פרוצדוראלית' ו'דמוקרטיה מהותית' ניתנו 'בדיבור אחד'.

עקרון הרוב וכיבוד הכרעת המחוקק הוא עניין שקדושתו בוודאי לא פחותה בעיניי מדאגה כנה לזכויות הפרט.

כיבוד הרשות המחוקקת הוא אבן הראשה של השיטה הדמוקרטית שלנו. ההתייחסות להכרעת הרוב כאל עניין הליכי בלבד, כקליפת הדמוקרטיה, היא זלזול בציבור וזלזול במוסד הדמוקרטי היחיד שהציבור בוחר בו באופן ישיר.
תרגולת פסילת החוקים, שהשנה חווינו ממנה די לכמה שנים, ושיש כנראה מי שמדמיינים בטעות שהתרגלנו אליה, אינה יכולה להתבסס 'כהררים התלויים בשערה'.

כבוד להכרעת הרוב

ביקורת שיפוטית על תוצרי הכנסת אסור לה שתתקיים על בסיס טקסט חוקי דל ואקרובטיקה פרשנית נדיבה.

שמירה על 'שלטון החוק' טוב לה שתתקיים גם היא על-פי חוק.

חוק יסוד החקיקה, על המודל הדיאלוגי בין הרשויות הגלום בו, הופך מחדש את ה'דמון' ל'דמוס'.
הוא חוזר ונותן כבוד להכרעת הרוב.
הוא נותן מקום לעם, ולנבחרי הציבור אותם הוא שולח לייצגו בכנסת.
הוא שב ומחבר בין ה'דמוס' ל'קרטוס'.

חוק יסוד החקיקה מחזיר את השיטה שלנו למודל המבוסס על מהות הדמוקרטיה.

הוא מאפשר לבית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית מתוך סמכות חוקית, והוא עושה את זה באותה שעה שהוא שומר על ליבת הדמוקרטיה שהיא ההליך הדמוקרטי.

הוא שומר מכל משמר על מנגנון הכרעת העם באמצעות שיטת הרוב.

גם אני חייתי על האדמה הזו עד אמצע שנות התשעים. אני מכירה היטב את ישראל של היום, אבל עדיין זוכרת את ישראל שלפני חוקי היסוד. לעיתים החוקים היו מוצלחים יותר ולעיתים פחות.

אפשר לסכם את ההבדל שבין התקופות כך -
לא היינו ארצם של בני החושך, ולא נגאלנו בידי בני האור.

אני שומעת שוב ושוב, ושוב ושוב מסרבת לקבל, את הטענה כאילו כל מודל שיאסדר את פעולת הרשות השופטת בבואה לבקר את חוקי הכנסת יסתיים בחורבן מוחלט של כל מה שהכרנו עד היום;

כאילו עד לחקיקת חוקי היסוד שרר כאן מנגנון של חקיקה שרירותית, פוגענית ואכזרית.
כאילו במקום בו יזהה בית המשפט פגיעה חריפה בזכויות פרט תמהר הכנסת באמצעות רוב מוחלט של חבריה לשוב ולחוקק את החוק שנפסל מחדש. צריך להיות מנותק לחלוטין מהמערכת הפוליטית כדי להאמין בכך.

דרישת הרוב המוחלט לאחר פסילת חוק בידי בית המשפט העליון היא רף משמעותי וקשה לצליחה. לא בנקל יתמלא ואין שום סיבה שבגללה צריך להגביה אותו מעבר לכך.

משמעות הדרישה בפסקת ההתגברות לרוב הגדול מרוב מוחלט, וזאת כדי להעביר חוק בהוראת שעה בלבד, היא זלזול בהליך הדמוקרטי. משמעותה היא שלטון המיעוט.

מתוך אמונה גדולה בעם, מתוך אמונה עצומה בדמוקרטיה, מתוך הבנה עמוקה של הצורך בבית משפט חזק הצעתי דיאלוג אמיתי בין הרשויות.

בואו ונפתח בדיאלוג.

תאריך:  22/12/2017   |   עודכן:  22/12/2017
איילת שקד
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
מחלקת הבג"צים נמצאת, כידוע, בחוד החנית של פרקליטות המדינה. פרקליטי המחלקה מייצגים את המדינה באלפי עתירות לבג"ץ מדי שנה, בנושאים המשפטיים המורכבים ביותר והרגישים ביותר מבחינה ציבורית.
22/12/2017  |  אביחי מנדלבליט  |   נאומים
אחד מסיפורי חלם הידועים ביותר הוא על שני שותפים שהגיעו לדין תורה. שמע הרב את הראשון ואמר: אתה צודק. שמע את השני ואמר: אתה צודק. התערבה הרבנית: כיצד ייתכן ששניהם צודקים? גירד הרב בראשו ואמר: גם את צודקת.
22/12/2017  |  איתמר לוין  |   כתבות
בתחילת דברי אני מבקשת להודות לעמותה למשפט ציבורי על ארגון של הכנס החשוב הזה אשר מדי שנה מאפשר לקיים שיח מפרה בסוגיות שונות בתחומי המשפט הציבורי הישראלי. זהו כידוע אחד התחומים המשפטיים העומדים תדיר במרכז השיח שלנו כחברה ולא ניתן על כן להפריז בחשיבותו.
22/12/2017  |  אסתר חיות  |   נאומים
יומיים לאחר פרסום תזכיר חוק יסוד החקיקה, שיזמו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, נרשם עימות חזיתי עליו בין שקד לבין נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. השלושה דיברו (21.12.17) בכינוס העמותה למשפט ציבורי.
21/12/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק בהרכב של תשעה שופטים ורק אם לפחות שישה מהם יתמכו בפסילתו. כך מציעים (19.12.17) שר החינוך, נפתלי בנט, ושרת המשפטים, איילת שקד, בתזכיר חוק יסוד החקיקה שהפיצו.
19/12/2017  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il