הביטוי הקליט ביותר עשוי להיות הקשה ביותר לפיצוח. Make America Great Again - האם הייתה זו ססמת בחירות או מדיניות? היו שסברו, כי ברגע בו יתיישב דונלד טראמפ בחדר הסגלגל, הוא יאמץ מדיניות רפובליקנית שמרנית. אחרים ציפו ואף קיוו שהוא יממש את הססמה על-ידי שחרורה של ארה"ב מהמחיר של הניסיון לשמר את הסדר העולמי שעיצבה אחרי 1945, מה שיאפשר לה להשיב את גדולתה מבית. בשנתו הראשונה בתפקיד זגזג טראמפ בין שתי האפשרויות הללו. ב-2018 הוא ייאלץ לבחור - צופה אדוארד קאר ב-The World in 2018 של אקונומיסט.

הסיבה: קוריאה הצפונית. השאיפה שלה להשיג נשק גרעיני שיוכל לפגוע בארה"ב, תעמיד במבחן את האינסטינקטים העמוקים ביותר של טראמפ. כאשר המשבר מתקרב לשיאו, לא יהיה מקום לספקות. האם הוא יבחר בדיפלומטיה או במלחמה? האם הוא יכבד את בעלות בריתו או ידחק אותן לשוליים? האם הוא יחזק את הסדר האמריקני באסיה באמצעות שיתוף פעולה עם סין או יחסל אותו?

פעולותיו של טראמפ עמדו לעיתים קרובות בקנה אחד בניגוד לרטוריקה שלו. כאשר בשאר אסד השתמש בגז נגד בני עמו, טראמפ פעל כשוטר של העולם והפציץ את בסיס חיל-האוויר ממנו שוגרה המתקפה. הוא הקשיב לגנרלים שלו והגדיל את מספר החיילים באפגניסטן, ולא חזר על טעותו של ברק אובמה שקבע תאריך לנסיגתם. לאחר שלגלג על נאטו במסע הבחירות שלו, הוא אימץ אותו אל ליבו.

במקביל, טראמפ הוכיח שהוא מסוגל ליצור חורים במערכת. הוא הוציא את ארה"ב מהסכם הסחר הטרנס-פסיפי, שהיה אמור לחזק את מעמדה באסיה. במזרח התיכון הוא הותיר את היוזמה בידי רוסיה והזמין את הקונגרס לשנות את ההסכם עם אירן, תוך שהוא בונה את כעסו לקראת הסירוב הצפוי של הקפיטול לעשות זאת. ובנאומו באו"ם פרס חזון של עולם המתנהל בידי מדינות שכל אחת דואגת לעצמה, בניגוד לסדר המבוסס על כללים שבנו קודמיו.

נאומו של טראמפ זכור במיוחד בשל איומו "להרוס לחלוטין את קוריאה הצפונית". במשך 25 שנה הצליחו נשיאי ארה"ב להימנע מבחירה בין דיפלומטיה למלחמה, אבל לטראמפ אין את המותרות הללו. קים ג'ונג און בונה ראשי נפץ שיוכלו לפגוע בלוס אנג'לס, דוחות מודיעין אומרים שהוא יצליח כבר ברבעון הראשון של 2019 - ובעבר הוא אף גבר על הציפיות.

טראמפ יכול לבחור במדיניות של הכלה, כפי שעשתה ארה"ב בשנות ה-60 מול הגרעין הסיני וכפי שעשה אובמה מול הגרעין האירני - אבל הדבר יותיר את עריה חשופות לפגיעה קוריאנית. הוא יכול לבחור במלחמה ולהסתכן במספר עצום של אבידות בדרום-מזרח אסיה. החלטתו, תהא אשר תהא, תעמיד במבחן את בריתותיה של וושינגטון עם סיאול וטוקיו, שכן האינטרסים שלהן לא בהכרח עולים בקנה אחד עם אלו שלו - אבל מלחמה בה קוריאה הדרומית ויפן יהיו בחזית, תשאיר את ארה"ב בטוחה. מסביב לעולם יבחנו שותפותיה האחרות של ארה"ב כיצד ממשל טראמפ מתייחס לבעלות בריתו והאם הוא מתייעץ איתן.

החלטתו של טראמפ תעצב גם את היחסים בין ארה"ב לסין. שיתוף פעולה אמיתי יכול להניח את היסודות לעבודה משותפת נמרצת של שתי מעצמות העל. או שמשטר קים יפול וארה"ב תאלץ להוציא את כוחותיה מן הדרום - הם נמצאים שם רק כדי להגן עליה מפני הדרום - ואז עשויה קוריאה להתאחד למדינה שתהיה בהשפעתה של בייג'ין. התסריט הגרוע ביותר הוא זה שבסופו חיילי ארה"ב וסין נלחמים זה בזה.

לדעת קאר, אם טראמפ יבחר לרסן ולהכיל את קוריאה הצפונית, לכבד את בעלות בריתו ולבנות אמון עם סין - הוא יוכל לחזק את המערכת העולמית עליה מבוססת גדולתה של ארה"ב. במדיניות חוץ, כמו בתחומים אחרים, הוא אוהב להותיר מרחב לניחושים - אלא שהמרחב הזה הולך ונסגר.