שלטונות סין מכנים אותם "כתות עסקיות": עשרות מיליוני אנשים הנלכדים בהונאות פירמידה בידי נוכלים המשתמשים בטכניקות דומות לאלו של כתות, כדי לשטוף את מוחותיהם ולרוקן את כיסיהם. מאות כתות כאלו חוסלו בחודשים האחרונים, אבל הנוכלים מאמצים שיטות חדשות והבעיה הולכת וגדלה – מדווח אקונומיסט.

המקרה של לי שו מלמד כיצד הכתות הללו עובדות ומדוע כה קשה להילחם בהן. כאשר היה בן 34 השיגה לו משפחתו אצל מי שהציגה את עצמה כחברה המוכרת מוצרי קוסמטיקה. הוא שילם 2,800 יואן (340 דולר) כ"דמי הצטרפות" וטיפס במהירות במעלה הדרגות – אך אט אט החל לחשוד במתרחש. מטה החברה היה בשומקום, הוא ראה כל העת את עמיתיו אבל לא זרים ולקוחות. לבסוף הבין לי שמדובר בתרמית: החברה עסקה בשכנוע אנשים לתת לה את כספם ולשכנע אחרים לעשות זאת. לי עזב את החברה, שלבסוף נסגרה לאחר שנחשפה ההונאה, והקים עמותה נגד הונאות פירמידה.

מדינות רבות סובלות מהונאות פונזי, בהן הקורבנות החדשים משמשים כדי לשלם לקורבנות הישנים, וסין אינה יוצאת דופן. בשנת 2016 סגרו השלטונות את Ezubao - תרמית בהיקף של מיליארדי דולרים שהפילה בפח 90,000 איש; מבחינת מספר הקורבנות, זו הייתה תרמית הפירמידה הגדולה ביותר בהיסטוריה.

שבוע של שטיפת מוח

לדברי אקונומיסט, הונאות הפירמידה הסינית מבוצעות לרוב בשיטת "שיווק רב-שכבתי", בה סוכן המכירות מרוויח לא רק ממכירת המוצרים בעצמו, אלא גם ממכירתם על-ידי סוכני משנה שלו. בשנת 1998 אסרה סין את השימוש בשיטה זו, אם כי היא מתירה לכמה חברות כאלו – בעיקר זרות – לפעול בתחומה. הייחוד בשיטה הסינית הוא השילוב בין השיווק הרב-שכבתי לבין שטיפת המוח בנוסח הכתות.

לדברי לי, הגיוס מתבצע כאשר בן משפחה או חבר משכנע את המועמד לנסוע למקום מבודד ובלתי מוכר לצורך שבוע של "הדרכה והכשרה". המגייס מקדיש את שלושת הימים הראשונים כדי לשכנע את המועמד שמדובר בחברה אמיתית ושהעבודה בה תהיה לטובת משפחתו. בארבעת הימים הבאים יפרטו נציגי החברה על נימי השאפתנות ותאוות הבצע שלו, כמו גם על נאמנותו למשפחתו.

בדרום סין האינטראקציות הללו מבוצעות לרוב באחד על אחד או בקבוצות קטנות; בצפון המדינה מדובר לרוב בקבוצות של 30 איש הנדחסים בחדרים קטנים. בשני המקרים לוקחים לרוב את הטלפונים הסלולריים של הקורבנות ולא מניחים להם לנפשם ולו לרגע אחד. בסופו של דבר, שניים מכל עשרה משתכנעים. כל אנשי החברה חיים יחד, אוכלים ביחד ושרים שירים קהילתיים שמסריהם פשוטים: "העניים יימלטו מגורלם והעשירים ישיגו יותר מכפי שיוכלו לחלום", "תשקיע פעם אחת ומשפחתך תהיה עשירה במשך שלושה דורות".

שירה קבוצתית היא טכניקה מקובלת וחוקית לחלוטין בסין, אך בכתות הללו לעיתים מתלווה אליה אלימות. ז'אנג צ'או היה בן 25 כאשר ניסה להימלט מקבוצת שיווק רב-שכבתי בלתי חוקית; הוא נמצא מת מהתקף לב ועמיתיו זרקו אותו לצד הדרך. זוג הורים שהלכו יומיים ברגל כדי להציל את בנם ממרמה דומה מצאו את גופתו באגם. בשני המקרים נעצרו חשודים, אך החברות והכסף נעלמו.

מספר כתות העסקים הולך וגדל, קובע אקונומיסט. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הוגשו כתבי אישום נגד 6,000 כאלו, כפליים מאשר בכל שנת 2016 ופי שלושה מהממוצע השנתי בשנים 2015-2005. וזה רק מגרד את קצה הקרחון. ביולי 2017 נעצרו 230 ראשי תרמית שבתוך 14 חודשים משכה 5 מיליון "משקיעים". כעבור חודש נעצרו 1,200 חשודים בניהול תרמית בת 230 מיליון דולר. אם הערכתו של לי, לפיה מדובר בעשרות מיליוני קורבנות, ההיקף הוא מיליארדי דולרים.

המפלגה מודאגת מכל התארגנות

היקף התרמיות מדאיג את ממשלת סין, והאופי הכיתתי שלהם מגביר את הדאגה, כי המפלגה הקומוניסטית חוששת מכל התארגנות שאיננה בשליטתה. הכתות הן סיבה מיוחדת לדאגה מבחינתה, משום שהדתיות שבהן נותנות לחבריהן מוקד נאמנות המתחרה במפלגה. היא זו המחליטה מה מהווה איום – ואקונומיסט מציין שהרף שלה נמוך מאוד.

הציבור הסיני מצידו רוצה דווקא שהממשלה תסייע לחברות כאלו, כפי שמוכיח מצעד המחאה שערכו בשנה שעברה בבייג'ין אלפי משקיעים של אחת מהן – שאן שין הואי. הם לא יצאו נגד מי שהונו אותם, אלא נגד מאסרם. "מאשימים את החברה במכירות פירמידה, אבל הם לא עשו שום דבר רע. הם רק רצו לעזור לעניים", טען אחד המפגינים. המשטרה מיהרה לפזר את המצעד והממשלה הגיבה במסע נרחב נגד תרמיות הפונזי.

לדעת אקונומיסט, שלוש סיבות יקשו על שלטונות סין לחסל את תרמיות הפירמידה. הראשונה: הריבית של הבנק המרכזי נמוכה ואנשים מחפשים אפיקי השקעה רווחיים יותר. השנייה: לעיתים קשה ללקוחות להבין שמדובר בהונאה ולנוכלים קל להציג את עצמם כעסק חוקי. השלישית: הנוכלים פונים לרגש העמוק ביותר בחברה הסינית – הנאמנות למשפחה או לקבוצה רחבה יותר, טוענים שהשקעה אצלם תסייע לאותה קבוצת התייחסות ומתבססים במידה רבה על בני משפחה המגייסים אלו את אלו.

הגורמים הללו גם מסבירים מדוע כאשר מחסלים השלטונות את הפירמידות הגדולות, מצליחות הקטנות לשרוד. ההונאות עוברות יותר ויותר לאינטרנט, וכאשר הן מונות רק כמה מאות או אלפי קורבנות – קשה הרבה יותר לעלות על עקבותיהן. במקום שטיפת מוח פנים אל פנים, הן מפתחות מיומנות בניצול האווירה הסגורה של המדיה החברתית. והפירמידות החדשות מרחיבות את מעגלי השפעתן: לא רק פנסיונרים ועובדים זרים, החוגים בהם התמקדו הפירמידות הקודמות, אלא כל שכבות הציבור – מהסופר-עשירים דרך סטודנטים עניים ועד ילדיהם של מהגרי העבודה. "עכשיו יש כת עסקית לכל אחד", קובע לי.