השופטים
שאול שוחט,
קובי ורדי ו
גלעד נויטל - כולם מבית המשפט המחוזי בתל אביב - הם המובילים בדירוג בלעדי של News1 לבדיקת מידת התערבותו של בית המשפט העליון בשנים 2017-2016 בפסקי דינם של השופטים המועמדים לערכאה זו. האחרונים בדירוג הם השופטים
רות רונן,
רון סוקול ו
מיכל אגמון-גונן. הוועדה לבחירת שופטים תתכנס בעוד שבועיים (22.2.18) לבחור שני שופטים לבית המשפט העליון.
דירוג דומה של News1 פורסם בפברואר 2017, לקראת הבחירה הקודמת לבית המשפט העליון. אז דורגו 20 שופטים שהיו מועמדים, והדירוג חזה במידה מסוימת את הבחירה:
יעל וילנר ו
יוסף אלרון דורגו במקומות השני והשלישי,
ג'ורג' קרא היה רביעי, ו
דוד מינץ - במקום ה-14. הדירוג הפעם מתייחס ל-14 שופטים, כאשר לצידם מועמדים 11 עורכי דין ואקדמאים. עוד יש לציין, כי מי שנחשבים כרגע כמועמדים מובילים -
עופר גרוסקופף ו
חאלד כבוב - נמצאים בחלקו התחתון של הדירוג.
הבדיקה נועדה לבחון בצורה אמפירית וסטטיסטית את טיב הפסיקה של השופטים המחוזיים המועמדים לבית המשפט העליון. היא מתבססת על ההנחה, כי הכרעות בית המשפט העליון בערעורים משקפות בצורה המקצועית והאוביקטיבית ביותר את טיב הפסיקה במחוזי, מסיבות שדומה שאין צורך להסביר.
כך חושב הדירוג
הבדיקה כללה רק פסקי דין בהם נדונו הערעורים לגופם במידה כלשהי, ולא בקשות ערעור בגלגול שלישי שנדחו ללא כל התייחסות לעצם הטענות. כמו-כן נכללו ערעורים שנדחו מכוח סמכותה של ערכאת הערעור לאמץ במלואו את פסק דינה של הערכאה הדיונית. עוד נכללו הכרעות בערעורים על הארכות מעצר עליהן החליטו שופטי המחוזי. כאשר הוגש ערעור פלילי רק על גזר הדין, נבדקה תוצאתו כמו כל ערעור אחר - למרות שבבסיסו הוא היה רק על חלק מפסק הדין שניתן במחוזי.
חלק משמעותי מפסקי הדין שהוכרעו בעליון, ניתנו במחוזי בהרכבים בהם היו חברים המועמדים לשפיטה בעליון. הבדיקה כוללת גם פסקי דין אלו, משום שכל שופט אחראי בצורה מלאה לכל פסק דין, גם אם הוא לא כתב את כולו או אפילו חלק ממנו. לעומת זאת, לא נכללו פסקי דין בהם התקבלו ערעורים בצורה חלקית ביותר (למשל: הפחתת שיעור הפיצוי לקורבן בתיק פלילי).
שיטת הבדיקה היא מתן ניקוד לערעורים שהתקבלו בצורה מלאה או חלקית. ניתן היה כמובן לבצע אותה גם בצורה הפוכה - מתן ניקוד לערעורים שנדחו - אך דרך זו הייתה מסורבלת יותר ומוליכה בסופו של יום לאותן מסקנות. לכל ערעור שהתקבל במלואו ניתנו ארבע נקודות, ולכל ערעור שהתקבל בצורה חלקית - נקודה אחת. ניקוד כפול ניתן לתיקי פשע חמור ולפסקי דין מרכזיים בתחום האזרחי ובתחום המינהלי.
מספר הערעורים של כל שופט שנדונו בעליון משתנה בצורה קיצונית, דבר שחייב שקלול של הניקוד. העליון דן ב-51 ערעורים על השופט
רם וינוגרד, ורק ב-13 ערעורים על השופט גלעד נויטל. כיוון שכך, חולק הניקוד שהתקבל (כפי שהוסבר לעיל) במספר הערעורים שנדונו ונקבע הציון המשוקלל (הניקוד הוכפל בעשר מטעמי נוחות). מאחר שמדובר בערעורים שהתקבלו, הרי שככל שהניקוד נמוך יותר - הדירוג של השופט גבוה יותר.
לצד הניקוד המשוקלל, מובא גם שיעור ההתערבויות בפסקי הדין של השופטים המועמדים. שיעור זה נבחן בצורה גורפת, ללא אבחנה בין קבלת הערעור במלואו לבין קבלתו באופן חלקי. למרות שקיים מיתאם בין הדירוג לבין הניקוד לבין הדירוג לפי שיעור ההתערבות, הוא אינו מלא - ולפיכך הדירוג לפי שיעור ההתערבות מובא בנפרד (ראו מסגרת).
