מי שחושב שוול סטריט הפך להיות שוק דובי – מדבר לכל היותר על דובונים. כך טוען (יום ה', 8.2.18) קנת רפוזה במאמר באתר פורבס.
נכון, בין יום שישי שעבר ליום שלישי השבוע איבדו שני המדדים החשובים – הדאו ג'ונס וסטנדרד אנד פור'ס – 2,025 ו-200 נקודות בהתאמה. הדובים יצאו מהמערות! זהו, שממש לא. מדד S&P איבד מאז תחילת השנה רק 0.75%; הדאו ג'ונס ירד ב-0.64%; מדד MSCI לבורסות החשובות ירד בשיעור דומה; אותו מדד לשווקים המתפתחים איבד רק 0.5%. אפילו אם כל אחד מהמדדים הללו יצנח ב-10% נוספים, כותב רפוזה, אין המדובר בשוק דובי לפי ההגדרה המקובלת שלו.
שוק דובי מוגדר כמצב בו המניות נופלות ב-20% או יותר במשך חודשיים משיעורן הגבוה ביותר ב-52 השבועות האחרונים. זה אומר שה-S&P צריך לאבד עוד 12.36% עד חודש אפריל לפני שניתן יהיה להגדיל את השוק בוול סטריט כשוק דובי. עד אז, המשקיעים ישימו לב לנתונים הכלכליים הבסיסיים הרגילים, והמנתחים הטכניים ישימו לב לשינויים בממוצעים.
ובכל זאת, האם מדובר בצעידה איטית לעבר שוק דובי? כדי להאמין בכך, יש לצפות שהפדרל ריזרב יעלה את הריבית ל-3%; צעד כזה ישנה די מהר את המציאות.
ביום שני (5.2.18) צנח מדד S&P ב-4.1% - הירידה היומית החדה ביותר מאז אוגוסט 2011, מועד משבר החוב באיחוד האירופי. כיום החששות פחות מבוססים. הכלכלה העולמית צומחת בשיעור המהיר ביותר מזה שנים. זו של ארה"ב צומחת כה מהר, עד שיש החוששים מהתחממות יתר שלה – חששות שתרמו במידה רבה לגל המכירות, בשל חשש מעליית ריבית שמטרתה תהיה לצנן התחממות זו.
לדעת רפוזה, חשובים יותר הסימנים לקיצו של עידן "הכסף הזול", שעזר להעלות את מחירי המניות ואיגרות החוב בארה"ב. הכלכלות המתקדמות מתנתקות ממכשירי ההחיאה, והכלכלות המתפתחות כמו ברזיל שבות וצוברות עוצמה. השורה התחתונה: הבסיס חזק.
מאז שנת 1988 רשם S&P תשואה שנתית ממוצעת של 13.6% בחמש השנים שבאו לאחר עשרת הימים הגרועים ביותר בוול סטריט. השיא היה לאחר בחירתו של
ברק אובמה: המדד איבד 6.7% ובחמש השנים הבאות זינק ב-164%. מי שהשקיע 10,000 דולר בנובמבר 2008, מחזיק כיום בסכום כפול. אז למה המכירות נמשכות? לפי ג'יימס בולארד מהפדרל ריזרב, התשובה פשוטה: זהו מימוש הרווחים הצפוי ביותר אי-פעם.
