סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שפסר, קורא לעורכי הדין להגיש כתבי טענות תמציתיים ותוך תשומת לב לניסוח ולהגהות. הוא דיבר (יום ד', 14.2.18) בהשתלמות ליטיגציה במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

לדברי שפסר, "אסטרגיית ניהול המשפט מתחילה ברגע שהלקוח נכנס למשרד. אין תיק שהוא כמו רעהו, כמעט כל תיק שונה ממשנהו. לכן, ניהול התיק דורש אסטרטגיה ספציפית מול הצד הספציפי בבית המשפט הספציפי. גיבוש האסטרטגיה הנכונה יכול להכריע את הכף לטובת הלקוח שלכם".

השלב הטרום-משפטי של הכנת האסטרטגיה, המשיך שפסר, כולל את הכרת הנסיבות הרלוונטיות, הגדרת מטרות והתאמה ביניהן (כאשר לעיתים יש מטרות סמויות לצד הגלויות), שרטוט מפת דרכים ברורה ללקוח (כולל התנהלות מחוץ לבית המשפט), יצירתיות בפתרונות בהתאם לנסיבות (המצריכה מחשבה חדשנית וגם תעוזה), קביעת העיתוי לנקיטת פעולה מסוימת, תכנון סדרי עדיפויות ("מוזר לי לראות עד כמה עורכי דין מזניחים נושאים קריטיים ומייחסים חשיבות לנושאים חסרי כל חשיבות אסטרטגית"), קביעת סדר היום ואי היגררות אחרי היריב וניסוח המסמכים היוצאים לפני נקיטת ההליך.

בשלב הגשת התביעה, אומר שפסר, כוללת האסטרטגיה את המרכיבים הבאים: דיוק בניסוח התביעה, מיקוד בכתב הטענות וללא הארכות סרק ("חזרה שוב ושוב על אותן תזות מביאה את ההרגשה שאין מה לומר, וזה עלולה להביא לאנטגוניזם מצד הקורא; כאשר כתב ההגנה מלא ב'מוכחש' זה מעורר ספק בצדקתו של אותו צד ואם בכלל יש לו גרסה; תתנו את תמצית הגירסה כבר בהתחלה ותתמודדו עם הקשיים שלכם").

היבטים נוספים, אמר: לשים לב לניסוח ולהקדיש זמן להגהות ("כתב טענות עם טעויות בעברית ובהקלדה מעוררת באופן בלתי מודע הלך רוח שלילי כלפי אותו צד; הכי גרוע - שימוש במליצות ובפתגמים, בעיקר בלטינית"), להגיש עותק אחד ב"נט" ועותק אחד פיזי, בחירת עילות נכונה ובחירת הערכאה הנכונה (מומלץ להגיש בערכאה נמוכה יותר כדי לאפשר ערעור).

ואילו בשלב ניהול התיק בבית המשפט: להליכי ביניים יש חשיבות רבה (כמו גילוי מסמכים, אך הימנעות מהטרדות סרק היוצרות אנטגוניזם; תצהירים שיוגשו כמו כתבי הטענות; להיזהר לא להכניס את הלקוח לסמטה ללא מוצא בתצהיר). הדיון העיקרי מתנהל בסביבה דינמית ויש חשיבות רבה מאוד לניואנסים של היריב ושל השופט ("באים לי לאולם עורכי דין עם קלסרי ענק, ואני חושב: מה יש לטעון בכזה תיק פשוט? מסתבר שעשו עבודת מודיעין על השופט").

נחוצה שליטה בחומר, הדגיש שפסר: "אתם לא יכולים לתאר לעצמכם את התחושה שמתקבלת כאשר עורך דין בא לא מוכן. מעבר לבושה - הוא גם מפסיד מבחינה טקטית, כי הוא לא מצליח להתמודד עם שאלות של הצד השני ושל בית המשפט". יש חשיבות להופעה נאותה: "הופעה מרושלת גורמת אוטומטית לאותן תחושות כמו של הגשת מסמכים מרושלת". צורת הדיבור וההתנהגות: "צורת דיבור נעימה עושה פלאים, התנהגות תוקפנית גורמת לשופט להיכנס לכוננות ספיגה ולשמור על רמת הדיון; ברוב המכריע של המקרים, זה לא עוזר לאותו צד".

על הערות לשופט ועל צורת הטיעונים אומר שפסר: "לי לא מפריע שצד קם במהלך הכתבה ומעיר לי על טעות, ובלבד שהדבר נעשה בנימוס. עדיף לי לתקן את הטעות בזמן אמת מאשר להנציח אותה. אנחנו לא על שפת הים, אנחנו גם לא בתיאטרון. אל תהפכו כל טיעון פשוט לדרמה. לא כל טיעון צריך להתחיל ב'לא יעלה על הדעת'; העסק לא עובד". לבסוף אמר שפסר שיש לו בקשה: "לא לאיים בערעור. זה לא מנומס, אנחנו לא כועסים על זה, זו זכות מוקנית, איש לא נתן לנו את המחשבה שאנחנו צודקים בכל מקרה".