מי מפחד מהתובע המיוחד בפרשה הרוסית. רוברט מולר? מן הסתם – הנשיא דונלד טראמפ ובכירי הקמפיין שלו. אבל לדעת אן אפלבאום מוושינגטון פוסט, גם פייסבוק צריכה לפחד.

בסוף השבוע הבהיר סגן נשיא פייסבוק לפרסום, רוב גולדמן, שהחברה מפחדת. לאחר שמולר הגיש כתב אישום נגד 13 רוסים שהתערבו בבחירות לטובת טראמפ, מיהר גולדמן לצייץ (16.2.18) שפייסבוק חפה מפשע: הוא היה "מאוד נרגש לראות את כתב האישום", שכן פייסבוק "שיתפה את המודעות הרוסיות עם הקונגרס, מולר והציבור האמריקני", אבל "יש עדיין נקודות מפתח לגבי הפעילות הרוסית שאינן מובנות די הצורך".

גולדמן הוסיף: "רוב הסיקור של ההתערבות הרוסית עוסק בנסיונם להשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב ב-2016. ראיתי את כל המודעות הרוסיות ואני יכול לקבוע בביטחון, שהבחירות לא היו המטרה העיקרית". היעד המרכזי של הרוסים היה "לפלג את ארה"ב על-ידי שימוש נגדנו במוסדות שלנו, כמו חופש הביטוי והמדיה החברתית. זה זרע פחד ושנאה בקרב האמריקנים. זה עובד נהדר".

אלפבאום טוענת, כי בציוץ קצר "הצליח" גולדמן לעוות ולערפל את הנושא עד לבלי הכר. כתב האישום אומר במפורש, שהרוסים לא סתם קנו מודעות בפייסבוק: הם השתמשו בזהויות אמריקניות מזויפות, השיגו במרמה חשבונות פייפאל ומספרי ביטוח לאומי, ובאמצעות כל אלו הקימו דפי פייסבוק לקבוצות כמו Blacktivist, Secured Borders ו-Army of Jesus. הם אכן השתמשו בדפים הללו כדי להפיץ פחד ושנאה, והגיעו לעשרות ומאות מיליוני בני אדם.

הפעילות הרוסית החלה ב-2014, הרבה לפני הבחירות – ובזמן הקמפיין ניתנו הוראות ברורות: למתוח ביקורת על הילרי קלינטון ועל כל שאר המועמדים – למעט דונלד טראמפ וברני סנדרס. כאשר הבחירות התחממו, טוענת אפלבאום, המאמץ לפלג את אמריקה היה זהה למאמץ להביא לבחירתו של טראמפ. המטרה המרכזית שלהם הייתה להשפיע על הבחירות; זה מה שנאמר, חד וחלק, בכתב האישום – וזה ההפך מה שגולדמן טוען.

לגולדמן יש סיבה טובה לפחד, ממשיכה אפלבאום. חברות המדיה החברתית – פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואחרות – נושאות בחלק מן האחריות לקיטוב הגובר ולמפלגתיות המרה בארה"ב, שאותה הרוסים (ולא רק הם) שואפים לנצל. הן לא הפכו במקרה לצינור של התעמולה הרוסית. האלגוריתם של פייסבוק, מעצם טבעו, דוחף את האמריקנים – ואת כל המשתמשים האחרים – לעבר חד-צדדיות; ומי שקורא הרבה חומר חד-צדדי, פתוח יותר להאמין לידיעות כוזבות.

בה בעת, פייסבוק הסירה מעל עצמה כל אחריות: החברה ממשיכה לטעון שמבחינה חוקית היא אינה אחראית לחומר המתפרסם בדפים שלה, משום שהיא איננה "מו"ל". בפועל פייסבוק מתנהגת כמו כל מו"ל ומרוויחה מפרסומות שבעבר הלכו למו"לים. התוצאה היא, שמי שרוצה להפיץ מידע שקרי בפייסבוק או בכל מדיה חברתית אחרת – אינו מוגבל על-ידי החוקים שנועדו למנוע בדיוק את זה.

לדברי אפלבאום, יש כיום הוכחות רבות לכך שעצם טבען של פלטפורמות אלו מעודד חומר יותר ויותר קיצוני, יותר ויותר פוגעני. מחקרים הראו כיצד הפקות וידאו אוטומטיות מובילות לסרטונים יותר אלימים ויותר בעייתיים ביוטיוב. מחקר אחר טוען, כי ייתכן ש-15% מחשבונות טוויטר – 48 מיליון במספר – בכלל אינם אנושיים; רבים אומרים שזו הערכת חסר משמעותית.

"אל תאפשרו להם להתחמק", קוראת אפלבאום. "עד שיקחו אחריות על מה שמתפרסם אצלן – או עד שהחוק יטיל עליהן את האחריות – חברות המדיה החברתית ימשיכו לתדלק את הפילוג שגולדמן מגנה בכזו התחסדות. אם לא קורבנות מקריים של מלחמת המידע הרוסית. הם הכלים".