שבע שנים לאחר שפרצה מלחמת האזרחים בסוריה, המדינה מצויה בסכנה שתיקרע לגזרים של חמש "מלחמות פרוקסי" – מלחמות על ידי שליחים – המתנהלות בשטחה, כותב איאן ברמר באתר טיים. המאבקים הללו הם שהופכים את הזירה הסורית לכל כך סבוכה, אולי ללא מוצא.
ישראל נגד אירן. ישראל ניסתה להישאר מחוץ למלחמה בסוריה, לפחות מבחינה פומבית, אך חדירת המל"ט האירני בסוף השבוע שעבר חייבה אותה להגיב. ההתקפות הישראליות בעומק שטח סוריה והפלת המטוס הישראלי הביאו אותה ואת אירן למצב הקרוב ביותר למאבק צבאי מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, וקבעו קווים חדשים למעורבות הישראלית בסוריה.
טורקיה נגד הכורדים. כאשר נכנסה טורקיה לזירה הסורית ב-2015, היה זה בתגובה על מתקפת התאבדות של דאעש בעיר סורוץ'. ואולם, העובדה שהכוחות הכורדיים רשמו הישגים ניכרים במאבקם נגד משטרו של
בשאר אסד, הייתה גם היא בעלת משקל רב מבחינתה של אנקרה, שאינה מוכנה אפילו לחשוב על אפשרות של מדינה כורדית עצמאית.
הכורדים מונים 30 מיליון איש שמתגוררים ברובם בטורקיה, אירן, עירק וסוריה. המספר הגדול ביותר של כורדים מתגוררים בטורקיה – 15 מיליון איש, שהם 18% מאוכלוסיית המדינה. למעלה מ-40,000 בני אדם נהרגו לאורך השנים בעימותים בין טורקיה לכורדים. רג'פ טאיפ
ארדואן חושש מאוד שהצלחת הכורדים בסוריה תחזק את הבדלנות הכורדית בטורקיה, וזו הסיבה שהוא נלחם בהם עד חורמה – על אדמת סוריה.
ארה"ב נגד טורקיה. המאבק הטורקי נגד הכורדים מציב את אנקרה בהתנגשות חזיתית גם עם וושינגטון. לנוכח העובדה שהיא מעורבת במלחמות באפגניסטן ובעירק, ארה"ב ממש לא רצתה לפתוח חזית נוספת בסוריה. כיום יש רק 2,000 חיילים אמריקנים בסוריה, שמשימתם היא להילחם בדאעש, אבל המעורבות העיקרית היא התמיכה ב-11,000 הלוחמים המקומיים ובראשם הכורדים שמבצעים את רוב העבודה השחורה נגד דאעש.
התמיכה האמריקנית בכורדים תמיד הכעיסה את טורקיה, והיחסים הורעו עוד יותר לאחר שבחודש שעבר הודיעה ארה"ב שתסייע בהקמת כוח בן 30,000 לוחמים בצפון-מזרח סוריה ובמרכזו כורדים. טורקיה אינה מוכנה בשום אופן להשלים עם צעד כזה, והיא מנהלת מבצע – בעל השם הציני "עלה הזית" – נגד הכורדים בסוריה. וכך, לראשונה מאז סיומה של המלחמה הקרה, שתי חברות בנאט"ו מעורבות במלחמת פרוקסי שתוצאותיה עלולות להיות ממושכות בהרבה מאשר המלחמה בסוריה.
רוסיה נגד ארה"ב. המחלוקת בנאט"ו ודאי מתקבלת בשביעות רצון במוסקבה – שלא כמו המחיר הגדל שהמעורבות בסוריה גובה ממנה. רוסיה נכנסה למערכה כדי להציל את אסד, בעל ברית ותיק שלה. סוריה חשובה לה, משום ששם נמצא הבסיס הימי היחיד שלה בחופי הים התיכון. על הדרך, הפכה רוסיה שוב לגורם משמעותי במזרח התיכון כולו, ו
ולדימיר פוטין קצר הרבה רווחים פוליטיים מבית בזכות שיקום מעמדה של מוסקבה.
ואולם, מזכיר ברמר, בשבוע האחרון התברר שעשרות ואולי מאות שכירי חרב רוסים נהרגו בהתקפה כושלת על בסיס כורדי-אמריקני בעיר דיר א-זור. סוריה עלולה להפוך להתנגשות העקובה מדם ביותר בין רוסיה לארה"ב מאז סיום המלחמה הקרה.
החילוניים נגד האסלאמיסטים. או ביתר פירוט: רוסיה, ארה"ב ואיחוד האמירויות נגד טורקיה, אירן וקטר. סוריה היא מיקרוקוסמוס לעימות הזה, המעצב כיום את המזרח התיכון. מצד אחד ניצבים אלו הדוחפים למדינה יותר חילונית, ומן הצד השני – אלו שהיו רוצים לראות אותה כמדינה אסלאמיסטית. הצד שינצח יגדיר את אופיה של סוריה לאורך זמן לאחד משני הקצוות.