אבו עלי

בשבת שלפני חג הפורים אנו קוראים בבית הכנסת פרשה מיוחדת על סבו של המן, עמלק, שהיה צורר יהודים לא פחות מנכדו. בעקבות הניסים הגדולים שעשה הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים חששו מהם כל האומות, חוץ מאחד עמלק. עמלק יצא להילחם בבני ישראל ובכך החליש וצינן את פחד העמים מהם.

למרבה הצער יש רבים כאן אצלנו שיוצאים מגדרם כדי לסייע לעמלק. זה לפחות לא היה בימים עברו, בעת יציאת מצרים. מקרה שהתרחש בשנת 2014 ממחיש את אמון השופטים בעמלקים, ולא ביהודים. בשטח סמוך לרמת מגרון, בחלקו העליון קיים מאחז יהודי והחלק התחתון של השטח מעובד על-ידי פלשתינים. בקרב המתיישבים היהודים הועברה הודעה כי ערבים מתכוונים לעלות למאחז ולפגוע ברכוש. שישה יהודים היו במקום כשהערבים הגיעו והתפתחה תגרה. שלושה יהודים נעצרו על-ידי המשטרה ואמרו רק כי הם אלה שהותקפו על-ידי הערבים ולא ההפך. המשטרה קבלה את גרסת הערבים והגישה כתב אישום חמור ביותר נגד הצעירים היהודים (יוסף וינברגר, אלירן לנדאו וקטין בן 16). הערבים שהיו מעורבים בתקרית לא נדרשו להיחקר באזהרה על טענת היהודים כי הם הותקפו קודם.

עניינם הגיע לפתחו של שופט עליון יצחק עמית שתקף את הצעירים היהודים במילים קשות, כשאינו נותן אימון בדברים שאמרו, כי הם אלה שהותקפו. וכך אמר השופט: "מדובר במעשה שתוכנן מראש, על-ידי הפורעים שהצטיידו מראש במוטות ובאלות ובכובעי גרב והפליאו מכות בפלשתינים... לפנינו מעשה אלימות קשה, פרי מעלליהם של שישה רעולי פנים"...

לאור חומרת המעשה והשמירה על זכות השתיקה, הורה השופט עמית על מעצרם של הנאשמים היהודים עד תום ההליכים. שופט זה שלח בעשרות מקרים של עבירות מין קשות, שוד ואפילו רצח, למעצר בית, ובמקרה זה, גם אם לא ירד לחקר האמת של הצעירים, וסבר שהם פתחו בקטטה, עדיין אלה עבירות קלות של צעירים נורמטיבים ללא עבר פלילי, והוא התעקש על מעצר עד תום ההליכים. וזאת למרות שידע כי שניים מתוך ארבעת המתלוננים הערבים ישבו בעבר בכלא על יידוי אבנים ועבירות לאומניות.

המשפט התמשך ושופטי בית משפט המחוזי, שללו את טענת עורכי הדין כי הצעירים היהודים פעלו מתוך הגנה עצמית, ומאחר שבחרו להתעמת עם הפלשתינים המתלוננים, לא עומדת להם הגנה זו. הצעירים עמדו להישלח לכמה שנים לכלא (בתחילה התבקשו שנות מאסר ארוכות).

עורך הדין שייצג את הקטין, אמר "לא יעלה על הדעת שבית משפט ירשיע אדם בתקיפה רק כי הגן על עצמו ולא ברח, יהודי לא אמור לברוח במדינה הריבונית שלו. ו"מדוע לא התקשרו למשטרה"? שאלו השופטים, יורם נועם, רבקה פרידמן, ומשה ברעם... "כי אין להם אמון במשטרה ובמקום לסייע להם היא תעצור אותם, כפי שאכן ארע", ענה עורך הדין (יצחק בם) .

טוויסט בעלילה

ופתאום טוויסט בעלילה. הערבים הגיעו בשמחה לבית המשפט לראות את הקרקס, ואחד מהם יוסף אבו עלי שעמד ליד עוד' ענת ארוסי-כהן הפרקליטה מטעם התביעה, ביציאה מאולם הדיונים, אמר לה משפט שנפלט מפיו: "את רואה אותו? הכנסתי לו מסור בראש"... הוא הצביע על אחד הנאשמים יוסף וינברגר. זמן מה קודם לכן עמד אותו אבו עלי על דוכן העדים וסיפר לשופטים כיצד הוא וחבריו מהכפר מוחמאס היו קורבנות לתקיפה לאומנית קשה. הוא טען במשטרה ובבית המשפט כי הם הותקפו באמצעות מוטות ברזל ואבנים על-ידי צעירים רעולי פנים, ופתאום מספר כי הוא זה שתקף...

הפרקליטה ההמומה שאלה אותו כיצד הוא מזהה את הנאשם, הרי טען שהם היו רעולי פנים. "אמרתי ככה כי לא רציתי להתעסק עם זה", ענה. לא הייתה לתובעת ברירה (יפה מצידה) והיא כתבה מזכר לבית המשפט על העדות ששמעה. אבו עלי הכחיש את פליטת הפה המפלילה, ולאחר מכן טען שזה נאמר בצחוק.

הפרקליטות אמרה שישוחררו היהודים, אולם הם יצטרכו בכול זאת לשלם לערבים פיצוי כספי... אמו של הקטין סיפרה כי הכל היה מטורף. המשטרה החליטה כי בנה מסוכן ופושע לאומני, עצרו אותו והוא ישב עם עבריינים כבדים. היה מנותק מהישיבה בה למד במשך שנה, וכששוחרר השב"כ המשיך להתנכל לו. כאשר רצה להתקבל ללימודים בצפת, השב"כ הגיע להנהלת המוסד וניסה לשכנע לא לקבל אותו, כשניסה לעבוד, הערימו עליו קשיים, "די", אמרה, "תעזבו את הבן שלי במנוחה, תנו לו לשקם את החיים שלו אחרי העוול והנזק שגרמתם".

איך אפשר להאמין שדבר כזה מתרחש וזה אינו מתפרסם בתקשורת הממוסדת? עמלק ניצב במלוא רשעותו, ועושה כל מאמץ הניתן להעלות על הדעת להרוג, ולאבד, ויש יהודים שרואים אותו וחושבים שהוא בתחפושת של אדם מן הישוב? במקרה זה שופטים המביאים את ה"אג'נדה" שלהם להיראות "הומאנים" ובסופו של דבר מסייעים לאויבינו האנטי הומאנים ביותר בעולם, לבצע כל מעשה, ואינם מעוניינים בכלל באמת...?

למרבה הצער העמלקים מצליחים להיראות שונה מזהותם. עשו הוליד את אליפז ואליפז הוליד את עמלק. עשו ידע לעטות מסכה על פניו וכך בלבל והטעה את יעקב. כה אמר יעקב לאחר פגשו את עשו בשובו מפדן ארם: "ויאמר יעקב אל-נא אם-נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי על-כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים (בראשית לג' י').

כך ידע עשו להערים על יעקב והסווה את פניו במסכה של פני אלוקים. ולא רק את פניו יודע עמלק לשנות. גם את שמו. אם ביציאת מצרים הוא נקרא עמלק, בכניסת בני ישראל לארץ כנען הם נקראו הכנעני, בימי מרדכי הם נקראו אגגים ובימינו - פלשתינים.

כאשר מתבוננים בפניהם של הרוצחים הגרועים ביותר, אנו רואים את המסכה שעל פניהם וקובעים: אלה בני אדם. "בצלם". כנראה שזה מה שארע גם לשופטים... ופעם אמר שופט בלצון: הורג נפש אחת הוא רוצח, הורג אלף - גיבור מנצח.