לאן נעלם יורם מלול

הלינץ' בשפרעם

"ב-4 באוגוסט 2005 אוטובוס של אגד בקו 165 מוביל נוסעים לשפרעם. בהגיעו לשכונה הדרוזית בשפרעם, אחד הנוסעים, עריק מן הצבא, עדן נתן זאדה, פותח בירי לעבר נוסעי האוטובוס, הורג ארבעה ערבים ישראלים וגורם לפצועים נוספים. על-אף מאמצי השוטרים המעטים שהגיעו למקום להגן עליו מפני ההמון הזועם שביצע בו לינץ', אלפי תושבים מנסים לפרוץ לאוטובוס ומעמידים את השוטרים בפני סכנת חיים.

בהיותי סגן מפקד מרחב הגליל שפיקד על כוח המשטרה במקום, נאלצתי להרגיע את הרוחות ואסרתי על פתיחת אש מצד השוטרים, שאלמלא כך היה מתחולל מרחץ דמים. במהלך האירוע הזה אחד המפגינים, אזרח ישראלי ערבי, שופך דלק על השוטרים ובעודו מנסה להדליק אש באמצעות מצית, אני משתלט עליו ומוציא מידיו את המצית. לא יכולתי לעצרו מול ההמון הזועם וכל שנותר לי לעשות הוא לדבר אל ליבו על-מנת שלא יפגע בשוטרים. התנהלותי זו הוכיחה את עצמה בכך שמעט שוטרים נפגעו באירוע החמור הזה.

יש לציין שאירוע זה אירע כאשר רוב כוחות המשטרה במחוז צפון היו עסוקים במבצע פינוי ההינתקות בדרום. כעבור שעות רבות הגיעו למקום מאות שוטרים ואנשי "יס"ם" בפיקודו של מפקד המרחב תת-ניצב דני חדד שהביאו את האירוע לסיומו". את הדברים הללו אומר לי יורם מלול ומציין כי זה אחד האירועים הקשים שנחרטו בזכרונו.

מפקד מרחב הגליל דאז, תת-ניצב דני חדד, המעביר כיום שעורי מנהיגות במשטרה, מעלה על נס את גילוי מנהיגותו של ניצב משנה יורם מלול, שמנע לדבריו אסון גדול בשפרעם.

אבן בגודל של כדורגל

אירוע נוסף שלא ימחה מזיכרונו של מלול בו נטלו חלק מעטים מול רבים התרחש בכפר הדרוזי בוקעתה ב-3 באוגוסט 1983, ביום ה"בעת" הסורי. "אלפי מפגינים תוקפים את כוחות המשטרה ואני בתוכם. 11 שוטרים נפגעים ונגרמים נזקים רבים לכלי הרכב המשטרתיים. עמדתי במצב של סכנת חיים. לפתע נזרקת לעברי אבן גדולה בגודל של כדורגל. היא פוגעת ברצפה ומתנפצת משם על פני. למזלי הייתי חבוש בקסדה עם מגן פנים ובכך ניצלו חיי. באירוע זה השתמשתי בנשק להגנה עצמית".

באסון הכרמל שהתרחש ב-19.6.2012 מלול נוטל חלק באירוע הקטלני בו נספו 44 סוהרים כבאים וקציני המשטרה: תנ"צ אהובה תומר, תנ"צ ליאור בוקר וסנ"צ יצחק מלינה ז"ל. "את כולם הכרתי מקרוב ועד היום אני נושא את זכרם".

שלושים שנות שרות במשטרה

בחודש מאי 2013 יורם מלול פורש מן המשטרה לאחר שלושים שנות שרות בדרגת ניצב משנה המקבילה לדרגת אלוף משנה בצבא. בתפקידו האחרון הוא משמש כראש המחלקה לשיטור קהילתי במטה הארצי בלוד. קודם לכן הוא מכהן בתפקידים של: סגן מפקד מרחב הגליל, סגן מפקד מרחב העמקים, קצין אגף קהילה ומשטרה במחוז הצפוני, מפקד משטרת קריית-שמונה (בימי ביטחון קשים) ומפקד משטרת ראש פינה.

יורם מלול היה בין הראשונים בארץ שדיבר על שיטור קהילתי וגם יצר אותו בהיותו מפקד משטרת קריית-שמונה ומפקד משטרת ראש פינה. לדבריו, פריסת שוטרים ומתנדבים בצמתי תנועה וליד בתי ספר בעת הגעת תלמידים בבוקר ובחזרתם בשעת הצהרים לבתיהם, העברת הרצאות לתלמידים בנושאי חוק ואזרחות טובה, קיום דלת פתוחה לאזרחים אצל מפקד תחנת המשטרה ושמיעת בעיותיהם וכן סיקור תקשורתי שוטף על פעילות המשטרה- הם נדבך נכבד וחשוב מפעילותו של השוטר הקהילתי למען הציבור, או במילים אחרות - "משטרה בגובה העיניים". עם הנהגת השיטור הקהילתי בקריית-שמונה התברר, כי כמות הפשיעה המקומית ירדה באופן משמעותי. תוצאות סקר שערכה העירייה בתקופתו של ראש העיר חיים בר ביבאי הצביעו על 80% של שביעות רצון ואמון מצד הציבור כלפי המשטרה, נתון שאין לו אח ורע בארץ וכנראה גם בעולם.

התמודדות לראשות העירייה

יורם מלול מתמודד היום ברשימה עצמאית בבחירות הקרובות לראשות עיריית קריית-שמונה ובתמיכת מפלגת "יש עתיד". על-אף שפרש מהמשטרה חמישה חודשים לפני הבחירות הקודמות בהן התמודד לראשות העיר, הגיע, בקמפיין מוצלח, לסיבוב השני מול חמישה מועמדים והפסיד בהפרש של 2% מן הקולות שקיבל ראש העיר המכהן. נכון להיום יש מלבדו מועמד נוסף המתמודד לראשות העיר וסביר להניח שמועמדים נוספים עשויים להצטרף למרוץ ובתוכם גם ראש העירייה הנוכחי.

ארבע שעות עשיתי במחיצתו של יורם המצטייר בעיניי כאיש חם ולבבי האוהב את הבריות, בעל ידע רב והשכלה רחבה, הבורר את מילותיו בקפידה ונזהר ברותחין מהטלת רפש ובוץ על עמיתיו במועצת העיר כמי שמתיימר להיות ראש העיר שיאחד בין הפלגים השונים . הוא מציב לעיניו מטרה מסוימת וכל כולו ממוקד בנחישות להשיגה. במקצועו הוא הנדסאי מכונות חקלאיות בעל תואר ראשון במדעי המדינה ובעל תואר שני בחינוך. כגמלאי מהמשטרה השתלם בקורסים של דירקטור בסיסי ובכיר ושל גישור.

אחרי ארבע שנים וחצי בהן הוא משמש כחבר מועצת העיר המשתתף בישיבות המועצה, בוועדות תכנון ובניה, כספים ומכרזים ובוועדת החינוך, שכבר ארבע שנים וחצי לא התכנסה... וכמי שמייצג נאמנה את הציבור בכל נושאי החיים בעיר ושניהל מערכות גדולות במשטרת ישראל - הוא סבור שיש בידיו הכלים להצעיד את העיר למקום שהיא ראויה להימצא בו.

בעיית תעסוקה הולמת לצעירים

יורם מלול בן 58 נשוי לאורה, מורה מחנכת בבית ספר תל-חי בקריית-שמונה. הוא מלא הערכה לרעייתו על נשיאת עול הבית וגידול הילדים לאור השעות הרבות שנעדר מהבית. לזוג שלושה ילדים: סהר בן 32 העובד במשרד ראש הממשלה, אביה בת 28 עובדת בחברה העורכת קורסים לשיווק נדל"ן בתל אביב ויובל בת 24, לומדת בסמינר הקיבוצים חינוך מיוחד. שלושתם מתגוררים מחוץ לקריית-שמונה.

"זו הבעיה של הפריפריה הנקראת קריית-שמונה" אומר יורם מלול ומוסיף: "בעיר, קיימת בעיית תעסוקה הולמת לצעירים בעלי תארים המחפשים עבודה עם שכר הולם מה שלא קיים כאן. פעם אחת הצעירים עוזבים מכאן למרכז הארץ ופעם שניה משפחות מבוססות עוברות להתגורר בהרחבות קהילתיות המצויות בקיבוצי הסביבה. מצב זה גורם לכך, שהעיר נותרת עם אוכלוסייה מבוגרת ומוחלשת. למעשה, מספר תושבי העיר המונה כ-23 אלף תושבים נותר על-כנו מזה שנים רבות".

עליה של 10% בתמותה מדי שנה

קריית-שמונה, מעבר להיותה ישוב ספר, היא עיר הדגל וסמל לאומי לעמידה אמיצה רבת שנים, השומרת על גבולה הצפוני של המדינה. ארבעה עשורים סובלת העיר מאירועי טרור רבים, מהפגזה של יותר מ-5,000 קטיושות ומחדירות מחבלים. לאחר מלחמת שלום הגליל השנייה ב-2006 האזור שקט, אבל למרבה הפלא המצב הזה אינו תורם לפיתוחה של העיר, כפי שציפו רבים. במרוצת השנים עזבו את העיר בין 200 אלף ל-300 אלף תושבים. "אילו יכולנו להשאיר כאן חלק מהתושבים הללו, מציין מלול, העיר הייתה הופכת לעיר גדולה ומפותחת.

למרות כל מה שהיא עברה, היא עדיין סובלת מבעיות רבות שעיקרן חוסר בהשקעה והיעדר סדר עדיפות לאומי. בתוך כך, חדר המיון בעיר, שהופעל על-ידי בית החולים בצפת - פועל במשך ארבע וחצי השנים האחרונות, באופן חלקי על-ידי מ.ד.א ולא על-ידי בית החולים, נתון שפוגע מאוד בתושבי העיר והאזור וזאת בנוסף לשירותי רפואה בלתי הולמים לו זוכים התושבים מקופות החולים, בין השאר מהיעדר רופאים מקצועיים בתדירות גבוהה. כל אלה הביאו כנראה לתמותה גבוהה בקריית שמונה.

בשנים 2015-2017 לעומת 2014 נרשמה עלייה של 10% בממוצע בתמותה בכל שנה. כואב לי, מדגיש יורם, לראות את העיר שאינה נקיה, מטופחת, וחסרת תרבות ופנאי. כדי לראות סרט קולנוע חייבים לנסוע לכרמיאל או לקריון בחיפה. הצגות התיאטרון בה מועטות. זו עיר שלא השכילה לפתח פסטיבל כלשהו שיאפיין אותה. אין בה קאנטרי, בית מלון ראוי לשמו, ושרותי הרפואה, כאמור, לקויים בה. עיר שחייבת לחזק בתוכה את החינוך. עיר שעסקים קטנים מתקשים מאוד לפרנס את עצמם וכאמור, צעירים נוטשים אותה. הסטודנטים הלומדים במכללת תל חי שבמקום - עוזבים את העיר בסיום לימודיהם למרות ש-70% מהם היו מעוניינים להישאר בה.

כרגע, על-מנת למשוך אליה תושבים, חייבים לעשות מהפך בתודעה של הממשלה על-מנת שתיתן כלים לקריית -שמונה ולערים נוספות בפריפריה למיצוי הפוטנציאל הגלום בתוכן". בנושא זה, בחודש פברואר האחרון, ביום הגליל השני, מגיש יורם מלול לוועדת הכלכלה את תוכניתו האישית, שמטרתה לחזק את ערי הספר בגליל, הכוללות את קריית שמונה, קצרין, חצור, צפת ומעלות תרשיחא ולהפכן לערי המאה ה-21. מסתבר, שמלול קלע לדעתם של חכמים שכבר עתה, במקביל, מדובר בממשלה על חיזוקם של קריית שמונה יחד עם שני יישובי ספר נוספים: מטולה ושלומי במתן תקציב ממשלתי נקודתי לפיתוחם. המוטו של תוכניתו: "אל תתנו לנו דגים, למדו אותנו לדוג"... הוצגה גם בפני יו"ר מפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד, המתמודד על ראשות הממשלה. יורם ביקש ממנו לבחון את שילובה כתפיסה עיקרית בתוכנית שבע הנקודות של המפלגה.

"אני רואה את ממשלת ישראל והעומד בראשה כמי שנכשלו במתן השרות הבסיסי ביותר לכל תושב בבריאות וברמת חיים נאותה. גם לראש העיר, נסים מלכה, יש אחריות למצב הנוכחי הזה. אומנם יש הבטחות לשיפור, אך עד שזה לא יקרה בפועל אמשיך להיאבק בנושא".

עידוד מצד התושבים

אורה רעייתו, אינה מעודדת אותו במרוץ לראשות העיר. "להיות ראש עיר זה תפקיד תובעני וכפוי טובה. עדיף שתמצא עיסוקים אחרים" היא אומרת לו. ויורם עונה לה: "זה חזק ממני ואני נחוש לדבוק במטרה". גם ילדיו מצדדים באימם ואומרים לו: אבא, הגיע הזמן שתתחיל לחיות וליהנות מהחיים ומה אתה צריך את הצרה הזו?...

לעומתם, נראה כי תושבי המקום רואים בו את תקוותם הגדולה לעשיית שינויים בעיר והוא נתפס בעיניהם כמועמד המוביל לראשותה. אני יושב מולו בקפה לנדוור בקניון נחמה המצוי בצפון העיר. בדרכנו לשם חולפים על פניו עוברים ושבים מהם הוא זוכה לחיוכים ולטפיחות על השכם. הם מאיצים בו להתמודד ולהחליף את השלטון הקיים. קריאותיהם: הגיע הזמן לעשות שינוי . העיר זקוקה למנהיגות אחרת. אנחנו סומכים עליך ועל היושרה שלך - נשמעים מכל עבר.

אחת הנשים שיושבת בסמוך לשולחננו ומאזינה לשיחה, ניגשת אליו ושואלת: מה יהיה עם הנקיון ברחוב? לפתע, מזדמן אלינו באקראי, דוד נחום, חבר קיבוץ איילת השחר, סגן אלוף במילואים, שעשה 25 שנים בשלטון המקומי ובין היתר הקים את מועצת אלבטוף ושימש כמזכיר המועצה האזורית מבואות החרמון במשך שש שנים. מסתבר, כי בתו אלה, הייתה חברת בנו של יורם. הוא פונה אליי ומעיד על יורם: "יש לו יכולות עשייה בלתי רגילות, בעל יושרה ואמינות שלא אופייני לפוליטיקאי".

נתנאל לוי הבעלים של בית הקפה, מוזיקאי שהשתתף בתוכנית הטלוויזיה של "אייל גולן קורא לך". כך אומר לי ביציאה: "יורם זה משפחה. אחד האנשים שאני אוהב בעיר הזאת. צריך מהפכה בעיר גם לצעירים ולכל האוכלוסייה ויורם יכול, לדעתי, לעשותה".

יורם מוביל אותי במכוניתו אל ביתו. בדרך, הוא סוגר מעגל, נכנס אל תחנת המשטרה עליה פיקד בעבר ונפגש עם השוטרים לשיחת רעים.

כחלק מתחביביו מקדיש יורם שעתיים מדי שבוע לטיפול בגינתו המטופחת בחצר ביתו. לפחות ארבע פעמים בשבוע הוא רוכב על אופניו באזור הגליל לעתים עם חברים או בלעדיהם וגומע קילומטרים רבים של נופים מדהימים. בימים אחרים הוא נוהג לעסוק בפעילות ספורטיבית אחרת כגון הליכה ברחובות העיר.

"הצריף הירוק" שימש כבית חולים

יורם מלול נולד ב-1959, כבן בכור במשפחה, ב"צריף הירוק" בקריית-שמונה, ששימש בזמנו כבית יולדות. אביו, יוסף ז"ל, עבד כפועל טקסטיל ב"-חולה טקסטיל". במהלך עבודתו שם, נפגע והוגבל רפואית מה שגרם לו לפתוח חנות לנעליים ולאחר מכן בית קפה. אמו פולט ז"ל, הייתה עקרת בית וסייעה מדי פעם בפרנסת המשפחה בה גדלו ששה בנים. בהריונה השביעי של האם התגלתה בת אך האם הפילה את ולדה לאחר שהובהלה על-ידי אחת השכנות.

"הורי", מספר יורם, "עלו מתוניס ב-1955. אבי היה זמר ומתופף והמשיך לעסוק בתחביב זה תוך כדי עבודתו עם סבי מצד אימי עמוס ברדה ז"ל, שהיה כנר ומנגן ב עוד. שניהם, היוו תזמורת ועד היום זקני העיר יודעים לספר שעשו שמח בעיר, כמו בשיר: "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי". האב יוסף, נפטר בגיל 47 מאי ספיקת כליות. יורם מלא הערצה לאמו שנאלצה לשאת את תלאות החיים לבדה ובמעט שהיה לה לגדל ולהחזיק משפחה בת שבע נפשות.

מתמודד עם פערים בלימודים

יורם מסיים את לימודיו בבית הספר היסודי "המגינים" בקריית-שמונה. "בילדותי, הוא אומר, הייתי שובב גדול הריביתי לשחק עם חברים במשחקי כדור. עד כיתה ה', במרבית זמן הלימודים "התפלחתי" וביליתי מחוץ לכיתה. רק כשהגעתי לכיתה ו' תלמיד מצטיין ויכולתי להרשות לעצמי לקחתי את הלימודים ברצינות ובכיתה ח' כבר הייתי להגיע לבית ספר שרמתו המקצועית גבוהה".

את לימודי התיכון הוא עושה בבית הספר להנדסאים "יד נתן" שליד עכו ונאלץ להתמודד עם פערי לימוד גבוהים לעומת אלה שהיו נהוגים בקריית שמונה. בכיתה י"א הוא הופך להיות תלמיד מצטיין ומסיים את י"ג כיתות בתור הנדסאי. "אבא, מציין יורם, נהג להגיע לימי הורים ב"יד נתן" בנסיעה שארכה שלוש שעות באותם זמנים לכל צד. מחנך הכיתה, שראה את המאמץ של אבי, שהיה מוגבל מבחינה רפואית, להגיע לבית הספר אומר לו: 'אתה לא חייב להגיע לכאן. אפשר גם לעדכן אותך בטלפון על מצבו של בנך'. אבי עונה לו: 'אני מוכן לנסוע שעות רבות ולשמוע דברים טובים על בני'. זהו אחד הזיכרונות הטובים שלי מאבי. מאימי, למדתי להעניק את ערך הנתינה והאהבה לזולת, כי גם כאשר לא היה לה הרבה להציע מבחינה כספית או השכלתית כדברי השיר "רק אהבה תנצח"- הרי בזכותה, כל אחיי הם אנשים הגונים וטובים".

בגיל 19 הוא מתגייס לצה"ל כעתודאי, בוגר קורס קציני חימוש ובמלחמת לבנון השנייה משתתף בלחימה כקצין חימוש. ב-1982 לאחר שחרורו מצבא קבע, הוא מתגייס למשטרה כמפקד המשמר האזרחי בעיר. עד לפני שנה התנדב וסייע למורים בבית הספר "רננים" לחינוך מיוחד.

"ראוי לציין, כי בבחירות לראשות העיר בוחרים את ראש העיר ולא את ראש הממשלה", אומר יורם וכוונתו כנראה לכך, שהעיר ידועה כמבצר ליכוד מובהק שבו יש קרוב ל-40% תומכי ליכוד.

תוכניתו לעתיד

"קרית שמונה עבורי היא בית. עיר הולדתי. כמו שהקמתי שיטור קהילתי בקריית-שמונה אני מתכוון כשאהיה ראש העיר הראשון, שהוא בן קריית-שמונה בע"ה, להפכה לבירת הגליל הצפוני עם 50 אלף תושבים שתהווה מרכז עירוני ליישובי הסביבה. וכן לעיר תיירות וספורט עם עסקים קטנים ובינוניים, לעיר חינוך וקהילה המעודדת למצוינות וערכים, לעיר שתהיה בה אוניברסיטה לסטודנטים, עיר דינמית חכמה וירוקה, בעלת תרבות ותרבות פנאי מפותחות, עיר שתושביה יהיו גאים בה ושותפים מלאים לעשייה בהיותה עיר התואמת את שנת המאה העשרים ואחת" מסכם מלול.