דיבור עקר על "אחדות מזויפת"

אנשי ימין לאומני ודוברי היהדות הפונדמנטליסטית לא יאשימו בשנאה עצמית את הנביא האומר להנהגה מושחתת "כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבוֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צוֹעָה זוֹנָה" (ירמיהו ב' 20). אבל כתב אשמה של חולה בשנאה עצמית יגישו לכתובתו של הסופר, דוד גרוסמן, שהשמיע ביקורת שאינה מתלהמת ואינה מגדפת גישה מדינית וחברתית של הנהגת המדינה, הנהגה על דרכה הוא חולק, ומדינה אותה הוא אוהב ולמענה העלה עולה את בנו יקירו, אורי שלו.

דוד גרוסמן ביטא את יהדות הממלכה וספג התבטאויות שנאה מפי יהדות ההלכה. הגדיל לעשות בשחרור של פרץ שנאה מתלהמת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שלא חסך באמירות פוגעניות לעברו של הסופר והאב השכול. על הדרך דרש גם לשלול ממנו את קבלת פרס ישראל לספרות.

"חטאו" של דוד גרוסמן, בנותנו ביטוי לאבלו ביום הזיכרון תוך הבעת נכונות להכיל גם כאב של מי שהיו אתמול מצידה השני של הכוונת. היום הם נחושים להיות יחד אתו כתף אל כתף בצד המשותף של הכוונת, המשמיעה אמירה נחרצת לא לקטילת חיי אדם, לא לאלימות, לא להרג, לא לטרור. הורים שכולים משני הצדדים, שהחליטו לעלות על דרך הפיוס תוך מתן כבוד למאוויים לאומיים של שני העמים החיים בארץ הזו.

לא נשמע האשמה בדבר שנאה עצמית למי שאמר להנהגה בישראל "פָּרוֹת הַבָּשָׁן" "עוֹשְׁקוֹת דַּלִּים" (עמוס ד'1). כיום אנחנו נמצאים במסלול מסוכן, בו נשמעת לא רק אמירה של חולים בשנאה עצמית, אלא משחררים אמירות מטורפות לעבר החולקים על דרך מדינית-צבאית. אנחנו נמצאים בדרך העולה לשמוע "מוֹת יוּמַת" מפי משולהבים ומוסתים על-ידי הסמוטרצ'ים של אז, המדרבנים את נתניהו המפוחד מהימין, שמתעצם מימינו. שמענו קולות מזוויעים - "טוב שבנכם מתו", ממוסתים לעברם של הורים שכולים.

לאומנות ומשיחיות

פרץ שנאה סמוטריצ'י לעבר נאום הסופר דוד גרוסמן בטקס משותף, שארגנו הורים שכולים ישראלים ופלשתינים, מניע את נתניהו להיות עוד יותר ימין לימין שמתבצר מימינו. זה פרץ של שנאה המשתולל ברשתות החברתיות, וטומן בחובו את חומרי הנפץ של ימים אפלים בהיסטוריה הישראלית - "וַיְהִי כִּכְלוֹת יִרְמִיָהוּ לְדַבֵּר... וַיִּתְפְּשׁוּ אוֹתוֹ הַכֹּהָנִים וְהַנְְּּבִיאִים וְכָל הָעַם לֶאֱמוֹר: מוֹת תָּמוּת" (ירמיהו כ"ו 8). המון מוסת ומתלהם בשלהי קיום הבית הראשון מצטרף להנהגה מסיתה - "וַיּאֹמְרוּ מִשְׁפָּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא עַל הָעִיר הַזֹֹּאת..." (שם, כ"ו, 11). זו הסתה המזכירה פסק דין מוות של המון לא רק על ירמיהו, אלא גם על הנביא מיכה המורשתי בתקופת יותם ואחז מלכי יהודה.

דברי הסתה כלפי כל מי שגורס, כי יש להיות קשובים למאווייו הלאומיים של עם החי תחת שליטתנו, אינם מתיישבים עם אמירות על אחדות. מי שדורש לזהות יהדות עם לאומנות ומשיחיות, אמירותיו על אחדות הן ריקות מתוכן. כך גם מי שמבקש לקיים מערכת עוקפת למערכת המשפט להנצחת המציאות, שאנחנו נשלוט לעד על חיי עם אחר.

אמירה על אחדות נשמעת מזויפת, שנשמע קול רועם המבקש משר הפנים לשלול את האזרחות מאזרחית ישראלית, נטלי פורטמן, שהודיעה כי לא תשתתף בטקס, בו אמורה הייתה לקבל פרס יוקרתי בסך שני מיליון שקל, וזאת לאור טענתה ש"האירועים האחרונים היו מאוד מטרידים" וכי "אינני יכולה במצפון נקי להיות בטקס". זכותו של אדם לוותר על פרס של מיליוני שקלים, אבל חברי כנסת שמעלים הצעה לשלול מאותו אדם אזרחות, מעלים את מדינת ישראל על שרטון, שקשה מאוד יהיה להיחלץ ממנו.

חבר כנסת מהבית היהודי העלה רק בקשה לשלול את פרס ישראל מסופר. חברי כנסת מהליכוד העלו רק הצעה לשלול אזרחות ישראלית משחקנית, שהביעה רק דעה ונקטה באקט של סירוב לקבלת פרס יוקרתי המכונה "הנובל היהודי".

חובה לעצור את סוללי הדרך לימים האפלים. הדרישה לשלול אזרחות בשל הבעת דעה דוחפת את מדינת ישראל אל הימים האפלים, כשפשחור בן אמר זרק נביא בממלכת יהודה למהפכת (לצינוק), כי הנביא היה נאמן למצפונו ואמונתו, אבל ההמון המוסת הלך שבי אחרי הנהגה מסיתה, וצעק קריאות מָוֶת לנביא.