בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אני מבקש לטעון כי חוסר ראיות צריך להוביל לזיכוי גורף, לזיכוי מחוסר אשמה, היות שהדרך היחידה להוכיח אשמה היא לבסס אותה על ראיות מוצקות ● אין ראיות - אין אשמה ● זה פשוט כמו שזה
|
אין הרשעה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כאשר תיק נגד נאשם נסגר ונאמר כי הוא מזוכה מחוסר ראיות, מוטל בו דופי. הוא מצטייר כמי שידיו אינן נקיות לחלוטין. הזיכוי שלו נתפס כסיכוי מחמת הספק. הוא לא שלם. כרוכה בו כוכבית. אני מבקש לטעון, כי חוסר ראיות צריך להוביל לזיכוי גורף, לזיכוי מחוסר אשמה, היות שהדרך היחידה להוכיח אשמה היא לבסס אותה על ראיות מוצקות. אין ראיות - אין אשמה. זה פשוט כמו שזה. ההבחנה הזאת אינה הבחנה מהותית. היא הבחנה סמנטית. על-פי ההיגיון הישר, העדר ראיות פירושו הוא שאין תיק. אין אשמה. אין הרשעה. אין ענישה. העדר ראיות ממוטט את התיק. כאשר מוכרז ברבים על זיכוי פלוני בשל חוסר ראיות, הוא מוכתם. הוא נתפס כמי שקיבל עונש על תנאי. הוא אינו טהור וזך. ביטול ההבחנה הוא מעשה נדרש, מתבקש וראוי. הוא יותיר על-כנה את ההבחנה היחידה המתאימה לבחינת אשמה של אדם או חפותו - אשם או לא אשם. שחור או לבן. אין אפור. אין גוונים. יש שני צבעי יסוד. החברה שיפוטית. לא אחת היא נוטה לחרוץ משפט על-פי הפרסומים באמצעי התקשורת. כאשר באמצעים אלה מתפרסם כי תיק נגד חשוד (נאשם) נסגר בגלל העדר ראיות, אין בכך כדי לנקות את שמו שהוכתם מעבר לכל ספק. עננה עכורה תלויה מעל ראשו, מעכירה את חייו ומעיבה עליהם. החלטה כזאת אולי מזכה אותו אבל לא מנקה את שמו. הוא נידון להמשיך את חייו כאשר אות הקין של הספק טבועה על מצחו, על לא עוול בכפו. הגיעה את למנוע טביעת אותות כאלה על מצחיהם של חפים מפשע.
|
תאריך:
|
22/04/2018
|
|
|
עודכן:
|
22/04/2018
|
|
אברהם שרון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישראל בר-ניר
|
24/04/18 04:49
|
|
אין זה סוד כי אנשי ארגון המחתרת לח"י, בנוסף למאבקם ופעילותם כנגד השלטון הבריטי בארץ, פעלו גם כנגד יהודים שחשדו בהם כי הם משתפים פעולה עם הבריטים. העונשים שבהם נקטו אנשי הארגון כלפי יהודים אלה, כללו: איומים, הכאות וחבלות ואף הוצאה להורג.
|
|
|
אורי, חברי הטוב משכבר הימים, הוא ללא צל של ספק הישראלי הגאה שאי פעם הכרתי. הוא, שנולד כאן, עם קום המדינה, מעולם לא חצה את גבולותיה, למרות שיכול היה להרשות לעצמו זאת. את חופשותיו הוא מבלה בארץ בלבד, כי חו"ל אינה מדברת אליו.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - כור היתוך, שחצנות, הפרדת רשויות, עצב ושמחה ובר-מצווה שבוע טוב
|
|
|
ופשוטים הדברים, ומותר ומותר לשמוח ביום ההולדת של מדינתנו. נס התקומה והתחייה המדינית, קיבוץ הגלויות מארבע כנפות, תודה לאל. וכל זה הושג כשלאורך שנות עצמאותנו, יד אחת לא הייתה פנויה משום שאחזה בחרב.
|
|
|
אני רוצה לפתוח במובאה מההפטרה אותה קראנו השבת: "הֲלֹא כִּבְנֵי כֻּשִּׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׁרָאֵל נְאוּם ה', הֲלֹא אֶת יִשְׁרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְתִּים מִכַּפְתּוֹר וְאָרָם מִקִּיר (עמוס ט' 7). זו תשובת איש תקוע - הבוקר, הנוקד, בולס השקמים והנביא - לכל מי שהשבוע העפיל לפסגות משיחיות של "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים". הבחירה היא עם כל העמים ולא מכל העמים. כשם שהארמים הגיעו מקיר, הפלישתים מכפתור אנחנו באנו לכאן ממצרים. פנינו אל העמים ולא מעל העמים. איננו מעל העמים.
|
|
|
|