החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, תוקף (יום ו', 30.3.07) את החלטות "הוועדה לייעול הרכש הממשלתי", בראשה עומד מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, שהגישה בימים אלה את דוח הוועדה לשר האוצר, אברהם הירשזון. המלצות הוועדה יובאו ביום א' לישיבת הממשלה, לשם אישורן.
טענתו המרכזית של זליכה: המלצות הוועדה עלולות לגרום למצב שבו הממשלה, באמצעות חברות ממשלתיות, תתחרה בפועל, באופן בלתי יעיל ובלתי ענייני, בסקטור העסקי ותגביר בכך את פעילותה העיסקית במשק. "שיטות עבודה אלו יובילו גם להסתאבות במשרדי הממשלה", הוא מזהיר.
בשורה של מכתבים ששיגר זליכה אל מנכ"ל משרד האוצר, הוא טוען כי המלצות הוועדה, אותן היא מבקשת לעגן עתה בהחלטת ממשלה, עלולות לגרום נזק קשה מאד למשק. לגישתו, ההמלצות נוגדות את המדיניות מוצדקת של הממשלה, בשנים האחרונות, שתכליתה: הגברת התחרות במשק וצמצום מעורבות הממשלה בסקטור העסקי.
זליכה מזהיר: "בטרם ייעשו טעויות היסטוריות שישיבו את התנהלות הממשלה שנים אחורה, אנו מבקשים לשקול שוב את המלצות דוח הוועדה בראשותך ולא להכשיר התקשרויות עם חברות ממשלתיות ללא כל הצדקה מקצועית ועניינית. שוב אנחנו חוזרים ואומרים כי החלטות מסוג זה ראוי שיתקבלו בשיקול דעת, תוך בחינת כל ההשלכות והמשמעויות שלהן להתנהלות הממשלה בטווח הקצר והארוך".
במכתבו מלין זליכה, כי המלצת הוועדה, לפיה כל משרד ממשלתי יוכל להתקשר עם חבר ממשלתית המשמשת כחברת ניהול, "אם קיימות נסיבות מיוחדות שבשלן יוחלט כי ביצוע ההתקשרות באמצעות החברה הממשלתית הפועלת כזרוע ניהול של הממשלה, חיונית לשם הגשמת מטרות מדיניות של הממשלה בצורה המיטבית, ובלבד שאין לגבי אותה חברה החלטת הפרטה", אינה סבירה, והיא עלולה לגרום פגיעה מיותרת ובלתי מוצדקת.
"משמעות הצעה זו", מזהיר זליכה, "היא מתן אפשרות למשרדי הממשלה להתקשר עם חברות ממשלתיות גם בתחומים שבהם החברה הממשלתית אינה מהווה זרוע ביצוע של הממשלה וישנן חברות פעילות במגזר העסקי שיכולות להתחרות בחברה הממשלתית ולספק לממשלה שירותים במחירים ובאיכות טובות יותר. לדעתנו, מדובר בפגיעה חמורה נוספת ביישום חוק ותקנות חובת המכרזים ונסיגה מהמדיניות הכלכלית של הממשלה לפיה יש להפחית את המעורבות הממשלתית במשק".
- פטור ממכרזים יגביר מעורבות הממשלה במשק
לדברי זליכה, מתן פטור לא עניינים להתקשרויות של הממשלה עם חברות ממשלתיות, יגרום להגברת המעורבות הממשלתית במשק על-ידי החלפת המגזר הפרטי בחברות הממשלתיות. "אין כל סיבה שעבודות שהמגזר העסקי יכול לספק לממשלה ביעילות רבה יותר מאשר חברות ממשלתיות, יבוצעו על-ידי חברה ממשלתית בפטור מכרז. קיים חשש כבד כי צעד זה יבטל את ההישגים הדרמטיים שהצליח המשק להשיג בזכות המדיניות הכלכלית התומכת בהפחתת מעורבותה של הממשלה במשק, וזאת באמצעות מיקור חוץ של פעילויות, ייעול ביצוע התקציב וביצוע התקשרויות באמצעות הליכי מכרז תחרותיים".
זליכה מבהיר, כי תפקידה של הממשלה הוא להתוות מדינות ולקבוע יעדים לעבודת משרדי הממשלה. יישום היעדים נתון בידי אנשי מקצוע במשרדי הממשלה, ולכן נקבעה חובת המכרזים. ועדת המכרזים היא שצריכה, לגישתו, להחליט מהי הדרך המיטבית לביצוע ההתקשרויות, ולא פטור גורף למשרדי ממשלה מחובת משרדים מול חברות ממשלתיות. חוק חובת המכרזים, קובע זליכה, הוא המסגרת הנכונה והנאותה לביצוע התקשרויות הממשלה עם ספקים, לרבות חברות ממשלתיות. "
ההצעה שלפנינו נועדה, למעשה, לעקוף את חוק ותקנות חובת המכרזים וליצור נתיב נוסף לאישור התקשרות עם חברה ממשלתית באמצעות החלטת ממשלה, גם כאשר אין לכך כל הצדקה מבחינה עניינית וכלכלית."
החשב הכללי מתריע, כי ביסוד המלצות הוועדה עומדת בעיקר הכוונה לסייע לחברות ממשלתיות כושלות. לזאת הוא מתנגד בתוקף.
"זהו כלי להזרמת כספים לחברות ממשלתיות באמצעות ביצוע התקשרויות איתן בפטור ממכרז. כך, ניתן להחיות חברות שאין כל הצדקה לקיומן ושאינן יכולות להתמודד מול חברות פרטיות, באמצעות התקשרויות לא מכרז. במשך שנים רבות פעלה הממשלה בשיטה זו והזרימה בעקיפין כספים לחברות ממשתיות באמצעות התקשרויות עם הממשלה. התוצאה היתה הסתאבות של החברות הממשלתיות. שכן, במקום להתייעל ולהתחרות עם חברות עסקיות, נדרשו החברות הממשלתיות רק להבטיח את המשך ההתקשרות עם משרדי הממשלה".
- מזהיר מהסתאבות החברות הממשלתיות
זליכה ממשיך ומטיח בחברי הוועדה: "שיטות עבודה אלו יובילו גם להסתאבות במשרדי הממשלה. שכן, מכיוון שהחברות הממשלתיות נשענות באופן מלא על המשך ההתקשרות עם משרדי הממשלה ללא מכרז, הן נתונות לחסדיהם של משרדי הממשלה כפי שגם נכתב בדוחות מבקר המדינה רבים והדבר מוביל לפגיעה בטוהר המידות ולפעולת החברה בניגוד לטובתה העסית ללא קבלת החלטת ממשלה בהתאם לסעיף 4 א' ללחוק החברות הממשלתיות. לכן, הוספת סעיף זה יפגע לא רק בכוש התחרות במשק אלא יהיה מבחינת 'ימת מכשול בפני עיוור' ופגיעה משמעותית בטוהר המידות".
חברות ממשלתיות צריכות לפעול על-פי קריטריונים עסקיים, מדגיש זליכה. אם הממשלה רוצה לסייע להן, היא צריכה לעשות זאת בהתאם למקובל בסקטור העסקי: הזרמת הון, תוכנית הבראה והתיעלות וכו'. מאידך, התקשרות בלא מכרזים, עלולה לגרום להמשך ניהול כושל ולאי יצירת תמריץ להתייעלות ושיפור. "
מדובר למעשה בהתקשרות שמשמעותה מתן סבסוד בלתי מוצדק ובלתי שקוף לחברה הממשלתית ואשר יפגע בכושר התחרות של המשק".
