|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנגב הצפוני כשדה ניסויים בשנות ה-50
|
מוחם הקודח של מומחי התחנה לחקר החקלאות ברחובות ושל משרד החקלאות כולל "מפעל הנגב" היו הראשונים ליצור סטרט-אפ" חקלאי מדברי בארץ
|
|
הכל היה שונה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
פתיח
הניסיונות החקלאיים שבוצעו בשלושת המצפים (1943) וב-11 היישובים (1946) היו אומנם חלוציים אך לא כוונו לקראת התיישבות רחבה של מאות אלפים בנגב. לאחר סיום מלחמת העצמאות השתנו התנאים ואלפי עולים חדשים הובאו (עיתים בניגוד לרצונם) לנגב ועל המדינה היה לספק להם מזון ותעסוקה.
מעתה, השתנה כליל כיוון הניסיונות החקלאיים והוא אמור היה לענות במהירות על שלוש סוגיות - הראשונה אספקת מזון טרי למתיישבים; השנייה - עיבוד מאות אלפי דונם שעמדו עתה לרשות המדינה (ההערכה שמתוך 12 מיליון הדונם של הנגב נותרו עתה בידי המדינה ובידי הבדואים כ-2 מיליון דונם המתאימים לעיבוד); והשלישית - מתן תעסוקה לעולים החדשים בתעשיה המבוססת על ייצור עץ, נייר, שמן ועוד שיופקו מהחקלאות החדשה.
בשבתות, שאנו נוהגים לטייל עם נכדינו ברחבי הנגב, אנו חונים בחורשת האקליפטוסים, מריחים את הכלניות שצצו מתחת לאשלים, מתפלאים על צמחי אגבות בודדות שהגביהו ל-5 מטרים ומזכירים את מדבריות מקסיקו וצופים בחקלאים (ברובם מתאילנד-פיליפינים) המעמיסים ארגזי פירות וירקות על המשאיות העושות דרכן לשווקי הארץ. לפני שבעים שנה - הכל היה שונה, אחר ומסובך. בואו ננסה להבהיר זאת מעט...
|
|
תהליך ההתיישבות לאחר המלחמה
|
|
|
|
שטחים פרוצים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
ראשי המדינה ידעו שעל אף שהוקמו פה ושם יישובים בנגב הרי שהשטח כולו, 12 מיליון דונם עדיין פרוץ
|
| ▪ ▪ ▪ |
במהלך שנת 1953 הואץ תהליך ההתיישבות, בעיקר במרכז הארץ. מספר היישובים החקלאיים היהודיים הגיע עתה ליותר מ-300. תהליך הפיתוח לא פסח על הנגב והערבה, על-אף שלא הייתה עדיין הסכמה בין המומחים מהי סוג החקלאות (גם אם מדובר בהשקיה מלאכותית) המתאימה למדבר. ראשי המדינה ידעו שעל אף שהוקמו פה ושם יישובים בנגב הרי שהשטח כולו, 12 מיליון דונם עדיין פרוץ.
עיקר המאמץ הופנה אז לגליל שם ליוותה הקק"ל ניסיון התיישבותי חדש - "כפרי עבודה". כפרים אלה הוקמו בהר והמומחים החלו לבחון מהם הגידולים המתאימים לגבהים מבחינת עצי פרי, ירקות ועוד. בנגב הופנו תקציבים מסוימים להמשך הניסויים מעין-גדי בצפון ועד יוטבתה (כולל אילת) בערבה.
הקק"ל רכשה מהממשלה 2 מיליון דונם קרקע חקלאית ובהם אלפי דונם בנגב. מומחי הסוכנות הונחו על-ידי המנהיגות שעליהם לטפח במהירות גידולים שהתאקלמותם במדבר מהירה ותרומתם לכלכת המדינה תהיה מידית ובעלת ערך מזוני עבור אלפי העולים המבקשים לעלות ארצה.
|
|
|
עצים מתאימים [צילום: שמוליק פיקסמן]
|
|
|
|
טיפוח זני ירקות ועצי פרי המתאימים לתנאי הבעל וקרקע הלס המדברית
|
| ▪ ▪ ▪ |
הנסיבות חייבו לתת למתיישבים בנגב, רובם עולים חדשים ולחברי הקיבוצים, פתרונות חקלאיים מיידיים וזאת בלא שעדיין הושלם קו המים ירקון-נגב. משום כך, התמקדו הניסיונות בראשית שנות החמישים בתחומים הבאים: פיתוח שיטות לעיבוד קרקע איסוף היבול, הרכבת מחזור זרעים נכון, טיפוח זני ירקות ועצי פרי המתאימים לתנאי הבעל וקרקע הלס המדברית, וגידולי תעשיה שפותחו בעיקר למען מתן תעסוקה עתידית במושבים.
בשל העלייה הגדולה ומחסור בתקציב, קוצץ זמן הניסיונות שתוכנן להשתרע על כמה שנים ונעשו החלטות מהירות בשטח לגבי זן זה או אחר. אילוצים אלה גרמו לא פעם לטעויות כגון: ניסיון גידול בננות בנגב. המדריכים שבאו מבית דגן ומיישובים וותיקם מהצפון, חיפשו גידולים פשוטים, הנותנים יבולים במהירות והמאפשרים את מכירתם לשווקי הארץ וכן לאסמם במחסני היישוב עבור אספקה טרייה למתיישבים.
|
|
טיפוח ואקלום זנים מקומיים
|
|
|
|
פתרון מתאים [צילום: חן לאופולד/פלאש 90]
|
|
|
|
למומחים נראה כי אקלום זני אקליפטוס יהוו פתרון מתאים "לסחף הרוח והחול"
|
| ▪ ▪ ▪ |
המומחים של משרד החקלאות התערבו יותר ויותר בניהול הניסיונות בנגב. להם נראה כי אקלום זני אקליפטוס יהוו פתרון מתאים "לסחף הרוח והחול" שאיים על הגידולים החקלאיים במדבר. עמיהוד גור, מנהל המחלקה הממשלתית לייעור הביא מאוסטרליה 50 זנים של אקליפטוס ובחר בזנים שעשויים היו להתאים לקרקע הנגב, לאקלימו, ולתפקוד כמשברי רוח, וכמתאימים לתעשיית העץ העתידית.
ד"ר מיכאל זהרי מהמחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית הציע להחליף את חקלאות הבעל הבלתי יציבה והלא רווחית לפני הנתונים בנגב הצפוני - לחקלאות המבוססת על השקיה מתמדת, כלומר "שלחין". הוא הציע ששטחים רחבים של הלס שאין סיכוי להשקותם בשנים הקרובות, יהפכו לשטחי מרעה המצמיחים דגנים רב שנתיים עבור עדרי צאן ובקר שיגודלו באזור. לדעתו, לאחר טיפוח צמחי מרעה מתאימים לעדרים יוכלו שטחים אלה להחליף את שטחי הפלחה שדרשו השקעה רבה בהכנה, בדישון, בהשקיה ובקציר.
|
|
שם המשחק - מהירות בתוצאות
|
|
|
|
בן-גוריון. לחץ [צילום: כהן פריץ/לע"מ]
|
|
|
|
השרים ובראשם בן-גוריון לחצו על השלמת הסקרים והתחלת הניסיונות בקרקעות הסמוכות לגבול
|
| ▪ ▪ ▪ |
יחידת המחקר של התחנה החקלאית ברחובות השלימה סקר מקיף של קרקעות הנגב שמופו על-פי טיב וסוג. הסורגום נבחר כגידול המתאים לנגב הצפוני והמערבי כמזון מוגש לבעלי החיים.
השרים ובראשם בן-גוריון לחצו על השלמת הסקרים והתחלת הניסיונות בקרקעות הסמוכות לגבול - כך למשל תבע בן-גוריון להקים חוות ניסיונות (מצפה חקלאי) ליד עוג'ה אל חפיר (ניצנה ) שבו יעסוק הנח"ל בניסיונות חקלאיים.
אט אט הופכת גילת לתחנת הניסיונות החשובה בנגב ובכרם הניסיוני בתחנה בוחנים מומחיה את זן הענבים "דבוקי"; את מידת הצלחתו של השזיף האירופי; וזני ירקות חדשים.
|
|
לוח תכנון נגבי מהפכני - תוצרת "גילת"
|
|
|
|
תחליף לתפו"א [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
המחלקה לירקות - אמורים לבחון את מועדי זריעה המתאימים ביותר לקרקעות הנגב
|
| ▪ ▪ ▪ |
סוגי הניסיונות בגילת הוכיחו מהי כוונת המוסדות המיישבים: המחלקה לקרקע בשיתוף עם המחלקה לגידולי שדה וגן בדקה את צריכת המים בגידולים הבאים: אספסת, שעורה, תירס, תפוחי-אדמה, עגבניות, אפונת שימורים, בוטנים, סלק סוכר, זיתים, גפנים. המחלקה לגידולי שדה בדקה חומרים להדברת היבלית, וכן בדקה את משטר המים הנחוץ לגידולי הסורגום, התירס, ואת ערכם המזוני.
עוד נתבקשה לבדוק את זני החיטה והשעורה בהשקיית עזר, והכל במטרה לחסוך במים. כן בדקו סוגי דשן מתאימים לגידולי שעורה ושחת. המחלקה לירקות - אמורים לבחון את מועדי זריעה המתאימים ביותר לקרקעות הנגב. מומחיה יבחנו את גידול הבטטות (כתחליף לתפ"א).
ניסיונות אלה נעשו בחופזה במטרה להכין מלאי מזון לעולים החדשים שהגיעו לנגב. בשנתיים הראשונות הייתה ההצלחה מועטה ביותר. ביחידת המטעים בחנו את זני הכרם, השזיפים, אפרסקים, פרי הדר, וכן את העצים הטרופיים המתאימים לקרקע הלס ולחום המדברי. בשטח בית הספר החקלאי "אשל הנשיא" נערכו ניסיונות בשנת 1953 בגידול זיתים, שקדים, פיסטציות וכן נבחן השפעת עומק החריש (40 ס"מ, 60 ס"מ) על היבול ועל השמדת היבלית.
|
|
|
כרמי יין [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]
|
|
|
|
בתוכנית לשנת 1954 דובר על נטיעת עוד 200 דונם כרמי מאכל, וכ-1,000 דונם כרמי יין
|
| ▪ ▪ ▪ |
עובדי "חבל הנגב" ראו עצמם חוליה מקשרת בין תוצאות הניסיונות לבין יישומם בפועל בהתיישבות. כך למשל בשנת 1953 דיווחו על תוצאות אגירת המים ברביבים שם הוזרמו המים "ללימנים" והושקעו בקרקע כמי תהום בפתחי וודיות. מתוך 180 אלף קוב שנאגרו בסכר נצלו כ-70% למטרות חקלאיות. בין היתר הושקו 100 דונם שהיו בשיטת "הלימנים", 70 דונם מטע עצי פרי ו- 50 דונם שטחי מספוא שונים.
בתוכנית לשנת 1954 דובר על נטיעת עוד 200 דונם כרמי מאכל, וכ-1,000 דונם כרמי יין. כך תוכנן להוסיף עוד 100 דונם שזיפים ותפוחים. בחצרים נטעו תמרים שהובאו מעין-גב ואילו האפרסקים הכזיבו. בן-ציון ישראלי חלם להקים נאת מדבר המבוססת על חוטרי תמרים שהובאו מקליפורניה. כן נוסה גידול הכותנה, שהגיעה ליבול של 420 ק"ג לדונם.
נוסו הסלק סוכר על שטח נרחב של 10 אלפים דונם. בניר עם הצליח זן זה ביבול של 12 טון לדונם. ניסיון צנוע שנעשה בדורות בגידול פקן הוכיח כי ניתן לאקלמו. עם זאת הפלחה היוותה את הגידול הדומיננטי ובאמצעות חריש עמוק הגיעו היוגבים ליבולים (מפתיעים בנגב) של 200 ק"ג לדונם בשעורה ול-150 ק"ג לדונם חיטה.
|
|
מחזור זרעים - ייחודי מותאם לנגב
|
|
|
|
בצורת [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
זן החיטה "ניסנית" הוכיח עצמו כרווחי גם בתנאי שנת מחסור בגשמים
|
| ▪ ▪ ▪ |
המומחים גיבשו מחזור זרעים תלת שנתי מהפכני לנגב: בשנה א' יבוצע חריש עמוק ב 80 אחוז מהשטח ו-20 אחוז יחרשו רגיל; בשנה ב' על החריש העמוק יזרעו גידולי הקיץ, ועל החריש הרגיל - יגודל חריע. בשנה השלישית במקום גידולי הקיץ תבואנה קטניות. 20 אחוז משטחן ייקצרו לגרעינים ו-80 אחוז יוצנעו בקרקע "כזבל ירוק". בשנה שלאחר החריע יישאר השטח "ככרב נח".
במפה מפורטת שהכין חבל הנגב נכללו בשיטה זו היישובים מעוזה בצפון ועד רביבים בנגב. המסקנה החשובה ביותר שהוסקה לאחר שלוש שנות ניסיונות בפלחה הייתה כי זן החיטה "ניסנית" הוכיח עצמו כרווחי גם בתנאי שנת מחסור בגשמים (כך למשל בשנת 1954, באורים, התקבל יבול של למעלה מ-150 ק"ג לדונם). הסתבר כי הגורמים הקובעים את גובה יבול החיטה הם לאו-דווקא כמות המשקעים אלא טיב הכרב. כלומר, משך זמן הוברת השדות (כדי שיוכלו לאגור מים)וטיפול אגרוטכני נכון בקרקע.
|
|
יתרונות הקרקע בנגב הצפוני
|
|
|
|
ניסוי ראשון [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
בשלהי 1954 נשתלו כ-5 מיליון שתילים
|
| ▪ ▪ ▪ |
המומחים מצאו כי לחנקן השפעה מכרעת על גידולים באדמת הלס ואילו לאשלגן ערך פעוט. המומחים המשיכו בבדיקת כדאיות גידול הבטטות, פשתה, סלק סוכר ובקצת מהניסיונות הסתמכו על תוצאות שהושגו כמה שנים קודם באזור רוחמה-דורות.
במרס 1954 הוחל בגילת בניסוי ראשון בגדול הדרים בנגב. נבדקו לימונים, פמלות ותפוחי זהב אך לא נמצאה כנה מתאימה והניסיונות נחלו כישלון. יוסף ויץ דחף את מומחי גילת לנטוע את האגבות על פני שטחים נרחבים וכן לקדם את נטיעת האקליפטוסים, שיטה, אשל, אורן. בשלהי 1954 נשתלו אם כן כ-5 מיליון שתילים. מבין העצים נמצא כי עץ האשל הוא המתאים ביותר לקרקע ואקלים הנגב ולאחריו האקליפטוס.
|
|
|
סחף חול [צילום: עינת אנקר/לע"מ]
|
|
|
|
הוחלט כי יינטע שטח 400 אלף דונם, אשר ימנעו את נדידת החולות ("סחף החול")
|
| ▪ ▪ ▪ |
משרד הפיתוח ביקש לספק תעסוקה ל-400 משפחות בנגב ומשום כך הקים דב יוסף, השר הממונה, וועדה שתפקידה היה לבדוק אפשרות נטיעת החולות החל מהק"מ ה - 17 ודרומה מבאר-שבע. לוועדה הוברר כי הבריטים בזמנו שתלו בשטח זה (באופן ניסיוני) מספר סוגי עצים והאשלים והאקליפטוסים נקלטו היטב.
הוועדה ביקשה לנצל את העצים לתעשיית העץ ולהקים בשטח החולות שתי נקודות יישוב חדשות. לפי חשבונם יינטע שטח 400 אלף דונם, אשר ימנעו את נדידת החולות ("סחף החול") ויעסיקו בין 2000 - 3000 ראשי משפחות. משרד החקלאות מצדו אף הוא בדק שתילת צמחים מונעי סחף חול.
כך נזרעו מאות דונמים של אספסת בחולות הנגב המערבי ויעילותן הוכחה. בנוסף נבדקו 60 זנים של צמחי בר במטה להתאימם לפעולת הבלימה. הפרופסור ו. לאודרמילק הציג בפני מומחי המשרד צמחים מונעים סחף חול שנוסו בצרפת כבר לפני עשרות בשנים והלהיב את שומעיו בטיעון שיש לנטוע מיד בנגב עצי סרק שיתאמו למניעת סחף החול ולניצולם כחומר גלם במשק החקלאי או התעשייתי.
|
|
|
השקיית עזר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
הבוטנים נחשבו כגידול המספק שמן והיכול לחסוך מטבע זר ומשום כך נערכו ניסיונות לגידול הבוטנים בתוספת השקיית עזר
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנת 1955 נערך ניסוי מוצלח בגידול תפ"א אביביים וכך נפתח כל הנגב המערבי לגידול מוצלח זה. חשיבות שדות "המרעה הטבעי" עלתה משום שהמשקים והמושבים קיבלו עדרי צאן ובקר וחיפשו דרך להאכילם בעלות נמוכה. נערך ניסויי בשדה-בוקר בשיזרוע צמחי מרעה טבעי שעבר בהצלחה.
הדשן נמצא כגורם מובהק בהשגת יבול גבוה בכותנה. הבוטנים נחשבו כגידול המספק שמן והיכול לחסוך מטבע זר ומשום כך נערכו ניסיונות לגידול הבוטנים בתוספת השקיית עזר במושבים והגיעו לתוצאות סבירות. הדברת זבוב הפירות שפגע קשה באפרסקים - הפכה למשימה ראשונה במעלה וביישובים משמר הנגב, שובל, אורים ונירים נערכו סדרות ניסויים שהצליחה להדביר את המזיק ומשקים רבים החליטו על הרחב מטע פרי זה לעונה הבאה.
נערכו ניסיונות בגידול הבטטה כפרי בעל אחוז עמילן גבוהה ובקיבוץ גבולות הושג יבול נאה של למעלה מ-3 טון בטטות לדונם. מאידך טענו מומחי משרד החקלאות שאין להמשיך בניסיונות כל עוד לא הוחלט על הקמת בית חרושת להפקת עמילן מפרי זה בנגב. במבטחים נערכו ניסיונות בגיפור בקישואים ובעגבניות והושגו יבולים נאים.
|
|
נוכחנו כי הניסיונות החקלאיים בראשית שנות החמישים התאים עצמו למשימות ההתיישבות שכוונו על-ידי בן-גוריון וממשלתו. תחילה השקיה וחריש, באמצע אקלום ודרכי הדברה ולקראת הסוף, אקלום זנים חקלאיים שיובאו מחו"ל (האגבות לדוגמה) במגמה להתמודד עם סחף הרוח, סחף החול ולשמש כחומר גלם לתעשיה הצעירה בארץ.
|
|
|
לעיון נוסף
פורת ח', ניסיונות חקלאיים בנגב הצפוני", בתוך הנגב יובל של עשייה, עורכים פורת ח' וי' גרדוס),ירושלים 2002.
פורת ח', ממדבר לארץ מזרע, ירושלים 2002.
פורת ח' וש' קרקובר, הכשרת קרקע וניסיונות בנגב הצפוני, המכון לחקר הקק"ל, (5), ירושלים 1995.
|
|
| תאריך:
|
07/05/2018
|
|
|
עודכן:
|
07/05/2018
|
|
חנינא פורת
|
|
הנגב הצפוני כשדה ניסויים בשנות ה-50
|
|
|
המשורר ג'מאל צדקי אל זאוי נולד ב-17 ליוני 1863 ונפטר ב-1936; משורר עירקי, אביו ממוצא קורדי ואמו ממוצא טורקי, חי בבגדד ועבר לאיסטנבול ולירושלים להשלמת לימודיו.
|
|
|
|
|
התלבטות עירונית: האם עדיפה הנצחה מקומית או שימוש בשמות מההיסטוריה היהודית  העובדה שרחובות רבים נקראו על שם אבות תנועת הציונות והעבודה כלל לא הטרידה אותנו באשר רחובות בשם זה הכרנו מאז ומתמיד בתל אביב, ראשון לציון, חיפה ועוד
|
|
|
|
|
תרומתו של גדעון ספיר, איש קק"ל לנגב תיאוריו של ספיר והערצתו למתיישבים שידעו להפיק ירקות ופירות מהמדבר - מעידים כאלף עדים על תפיסתו בהקשר לתפקיד הייעור בנגב שכל עניינו הוא סיוע למתיישבים, השבחת הקרקע, מניעת סחף מים ורוח וחיזוק ריבונות ישראל בדרום
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחת השאלות הבוערות ביותר, בעקבות השואה, הנה איפה היה אלוהים, ולמה התיר לעול̤ל זאת לעמו?
|
|
|
|
|
