יש שופטים בירושלים. יש גם חברי כנסת ושרים. בירת ישראל היא ירושלים. תודה מקרב לב לראש הממשלה נתניהו ולנשיא ארה"ב טראמפ ש-70 שנה לאחר הקמת המדינה מקבלת ירושלים מעמד בינלאומי כבירת ישראל.
בירושלים יש חומות, וביו הרשות השופטת לבין שאר הרשויות הקימה הרשות השופטת חומה, חומה דרדלה, המאפשרת לה לערבב בכל אשר תעשינה הרשויות האחרות, אך איננה מאפשרת בשום פנים ואופן לרשויות האחרות להתערב אצלה, זה איזון זה?
כך (בין היתר)
אמרה נשיאת בית המשפט העליון
אסתר חיות, בבית הנשיא, בעת השבעתם של שופטים חדשים: "... ואני אומרת אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה. הגישה לפיה נדרשת "חומת הפרדה" כזו, נוגדת בעיניי כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת. העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות. כל מדינה מתוקנת מוגשם עיקרון הפרדת הרשויות באמצעות מערך של איזונים ובלמים המתאפיין בדיאלוג דינמי ומתמיד בין הרשויות. בישראל הכנסת כרשות מחוקקת היא נציגת העם כריבון; הממשלה כרשות מבצעת אמורה לפעול על-פי חוקי הכנסת ובפיקוח הכנסת; ובתי המשפט שהוקמו על-פי חוקי הכנסת והתקנות שהותקנו מכוחם..."
אחלה תיאוריה שבעולם, איזונים, בלמים, ובתי משפט שהוקמו מתוקף חוקי הכנסת והתקנות שהותקנו מכוחם, אז מה רע? הרע הוא שהדברים שאומרת
כבוד הנשיאה הנכבדה אולי מקובלים במדינות העולם, אבל כאן הם לגמרי לא מקובלים, ומדוע?
1. כי כאן בית המשפט אולי הוקמו על-ידי דור המייסדים מכוח החוקים והתקנות, אך ככל שחלפו השנים הם רחקו מאוד מלפעול על פיהם, והתופעה מחריפה ככל שעולים למעלה בסולם ההיררכיה השיפוטית, ומכוח תקדימי בית המשפט מחלחלת בכיוון השני עמוק ליסודות.
2. כי החומה הזו היא פרי יצירתו של הסטארטאפיסט הישראלי המקורי, פרופ'
אהרן ברק. זוהי חומה חד-כיוונית, המאפשרת לבית המשפט לשלוח את ידיו הארוכות לכל אחד ממסדרונות הרשויות האחרות, אבל כשהרשויות האחרות מדברות על איזונים ובלמים עם מערכת המשפט, עולה קול צעקה רמה, סוף הדמוקרטיה, ניחשב על-ידי העולם כמצורעים, פשיזם, נגדע את הידיים ומה לא.
זה כמו לשחק כדורגל נגד קבוצה שהשער שלה נעול עם קיר עופרת 80 טון. אם יהא תיקו זה יהיה רק עם הרבה מזל, זה איזון זה? אלה בלמים אלה?
אם בית המשפט רוצה להתערב הוא חייב להבין שגם יתערבו אצלו. איזון בין הרשויות אינו ממנה אף אחת מהן לכזו המתגברת באופן מוחלט על רעותה, עם חוק יסוד כל-כך אמורפי כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אין לבית המשפט כל יתרון על פרשנות זו או אחרת של סעיפי החוק. ואם בית המשפט מפרש אותו א' אין כל מקום לשלול משאר הרשויות לפרש אותו אחרת, ודאי שאין לשלול משאר הרשויות התגברות לתקופת זמן מוגבלת ובחקיקה בכנסת.
יש שופטים בירושלים, יש גם חברי כנסת ושרים, בירת ישראל היא ירושלים. תודה לראש הממשלה
בנימין נתניהו ולנשיא ארה"ב
דונלד טראמפ ש-70 שנה לאחר הקמת המדינה מקבלת ירושלים מעמדה הבינלאומי כבירת ישראל.
בירושלים יש חומות, ובין הרשות השופטת לבין שאר הרשויות הקימה הרשות השופטת חומה, חומה דרדלה, המאפשרת לה לערבב בכל אשר תעשינה הרשויות האחרות, אך איזון? התערבות חוזרת? הס מלהזכיר.
פעם היינו אוכלים את השטויות האלה, היום כבר לא.
