|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

שישה בשישי

על זה לא ידברו באילת

אלפי משפטנים יגדשו בשבוע הבא את כנס הלשכה - אבל שורה של בעיות יסוד במערכת המשפט לא יידונו שם, משום שהן ובעיקר פתרונותיהן לא נעימים למארגנים ולמשתתפים
25/05/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   משמר המשפט   |   תגובות
סוגיות רוחב המצריכות התייחסות


הצפת המקצוע
להוסיף מבדקי אישיות [צילום: לשכת עוה"ד]

הפתרון: חובת השתלמויות מקצועיות כדי שעורכי הדין לא יסתמכו על מה שלמדו לפני 20 שנה. בחינות תקופתיות נקודתיות בתחומי העיסוק כדי לוודא שהם יודעים מה שהם עושים. העברת הדין המשמעתי של הלשכה לדיינים בשכר, שיוכלו לטפל במהירות בעבירות אתיות

הבעיה. נאמר זאת ללא לאות: הבעיה מספר אחת של מערכת המשפט בישראל היא ריבוי עורכי הדין. 80,000 כאלו יש, אלפים נוספים מדי שנה ולא עושה רושם שהטירוף הזה עומד להיפסק. שינוי מתכונת הבחינות נותן רק תשובה חלקית, אם בכלל: במקרה הטוב, הוא יפחית את מספר הנכנסים – אבל לא יוציא רבבות עורכי דין גרועים, הגורמים נזקים ומעמיסים על המערכת עשרות אלפי תיקים מיותרים.

נקודת המוצא צריכה להיות, שמדובר בדיני נפשות – פשוטו כמשמעו. ואני לא מדבר רק על תיקים בהם ההגדרה הזאת ברורה מאליה, כמו תיקי רצח או אימוץ. עורך דין עלול לגרום לכך שלקוחו לא יקבל פיצוי על תאונה, שיחויב בתשלומי עתק לעובד לשעבר או שיאבד את דירתו. טעות/רשלנות/בורות של עורך דין עלולה להוביל לתוצאות חמורות ומתמשכות מאלו של רופא. לכן, חייבים לבלום בכניסה את מי שאינו מתאים ולהעיף את מי שכבר נכנס.

הפתרון. במישור הכניסה: להקשות את הבחינות, להוסיף מבדקי אישיות, להגביל את מספר הרשיונות או להעלות את ציון המעבר בבחינה. במישור הקיימים: חובת השתלמויות מקצועיות כדי שעורכי הדין לא יסתמכו על מה שלמדו לפני 20 שנה. בחינות תקופתיות נקודתיות בתחומי העיסוק כדי לוודא שהם יודעים מה שהם עושים. העברת הדין המשמעתי של הלשכה לדיינים בשכר, שיוכלו לטפל במהירות בעבירות אתיות.

כל אלו יהיו פגיעה בחופש העיסוק? בהחלט, אבל התכלית ראויה מאין כמותה והצעדים הם מידתיים. האינטרס הציבורי חשוב הרבה יותר מאשר פרנסתם של עורכי דין שמזיקים ללקוחותיהם, לבתי המשפט ולציבור כולו.

בקרת שופטים
כמה פסקי דין מתהפכים [צילום: מארק ניימן, לע"מ]

הפתרון: כאשר תיווצר מסה קריטית של הפיכת פסקי דין, יש לזמן את אותו שופט ולהעמיד אותו על כך. אם התופעה תימשך – לא תהיה ברירה אלא לבקשו לפרוש. במקרים חמורים (מבחינת המספרים או המהות), לא יהיה מנוס מסיום כהונתו. המערכת חייבת לנו את מיטב השופטים והללו חייבים לנו את מיטב עבודתם

הבעיה. יש שופטים לא טובים. אני לא יודע להעריך כמה, אבל בואו נניח שמדובר ב-10% בלבד מכלל המערכת; זה מביא אותנו ל-70 שופטים, בהחלט מספר משמעותי. בביטוי "לא טובים" אני מתכוון למה שניתן למדוד בצורה אוביקטיבית: מספר פסקי הדין המתהפכים בערכאת הערעור ובמיוחד מספר הפעמים בהם הדבר נובע מכשלים בסיסיים בפסקי הדין.

יש להבדיל כאן בין כמות לאיכות. אם ערכאת הערעור הופכת שליש ומעלה מפסקי הדין – זו בעיה (ואני מדבר על היפוך ב-180 מעלות). ואם ערכאת הערעור צריכה לומר רק כמה פעמים ששופט פלוני לא נימק את פסק דינו או שהוא התעלם מן החוק והפסיקה – זו בעיה. העובדה שאין שום בקרה מערכתית על המצבים הללו, וממילא אין שום הסקת מסקנות מהם, היא ליקוי רציני, במיוחד לנוכח העובדה ששופטים מתמנים לעשרות שנים – עד גיל 70 – ושלמעט מקרים יוצאי דופן, לא מראים להם את הדלת.

הפתרון. מדובר בסוגיה מורכבת. לצד הצורך הברור להבטיח את רמת השיפוט, קיים צורך חיוני להבטיח את עצמאות השופטים ואת יכולתם לפסוק לפי מיטב הבנתם ומצפונם. מערכת בתי המשפט צריכה ליצור כלי ממוחשב שיעקוב אחרי הפסיקה בערכאות הערעור, כך שהמידע יהיה זמין מיד לנשיאי בתי המשפט ולנשיא/ת בית המשפט העליון.

כאשר תיווצר מסה קריטית של הפיכת פסקי דין, יש לזמן את אותו שופט ולהעמיד אותו על כך. אם התופעה תימשך – לא תהיה ברירה אלא לבקשו לפרוש. במקרים חמורים (מבחינת המספרים או המהות), לא יהיה מנוס מסיום כהונתו. המערכת חייבת לנו את מיטב השופטים והללו חייבים לנו את מיטב עבודתם.

תודעת שירות
מתכננים מנקודת מבטו של השופט

הפתרון: להנחות את השופטים לוודא שהצדדים מבינים את המתרחש – לא רק בפסק הדין, אלא גם בנקודות עיקריות בדיון. אין בכך כל פגיעה בעצמאות השיפוטית; מדובר על הנוהל ולא על הפסיקה. אם הדבר נעשה בצורה ידועה מראש ומדודה, הוא גם אינו פוגע באמון בין הלקוח לבין עורך דינו

הבעיה. רמת השופטים קשורה גם לנושא רחב בהרבה – תודעת השירות של מערכת בתי המשפט. היא בהחלט השתפרה בצד המינהלי, אך יש עוד הרבה מה לעשות בצד המהותי – בליבת העבודה של המערכת. הנה שתי דוגמאות בולטות.

האחת: הדיון המשפטי מתנהל לרוב בין השופט לבין הצדדים, כאשר ניכר שהתובע/הנתבע/הנאשם בקושי מבינים במה מדובר. נכון שהשפה המשפטית מחייבת ונחוצה, אבל זה לא עומד בסתירה לחובתו של השופט להנגיש את עיקרי הדברים לצדדים; הם הלקוח. השנייה: בניית אולמות השפיטה נעשית במבט מן הדוכן, תוך התעלמות מצורכיהם של הצדדים, עורכי הדין, הציבור והתקשורת. זה מוביל לאולמות בהם חיבורי החשמל היחידים הם בדוכן ובהם ספסלי הקהל הם עילה לתביעה ייצוגית על כאבי גב.

הפתרון. שינוי תפיסה בהנהלת בתי המשפט והבנה שהלקוח הוא האזרח מן השורה, לא עורך הדין שלו. במישור הדיוני זה אומר: להנחות את השופטים לוודא שהצדדים מבינים את המתרחש – לא רק בפסק הדין, אלא גם בנקודות עיקריות בדיון. אין בכך כל פגיעה בעצמאות השיפוטית; מדובר על הנוהל ולא על הפסיקה (כשם ששופטים חייבים לנמק את פסקי דינם). אם הדבר נעשה בצורה ידועה מראש ומדודה, הוא גם אינו פוגע באמון בין הלקוח לבין עורך דינו. במישור הפיזי זה אומר: לשמוע נציגים של עורכי הדין ושל התקשורת, ואולי גם של ארגונים אזרחיים, בעת הבינוי והשיפוץ של בתי המשפט.

המשפטיזציה
יותר כלים מינהליים [צילום: סרז' אטאל, פלאש 90]

הפתרון: בתי המשפט צריכים לדחות במהירות וביעילות תביעות סרק, לחייב בהוצאות ריאליות (כפי שמחייב החוק), ובמקרים המתאימים – להטיל הוצאות אישיות על עורכי דין כאשר ברור שהם אשר יזמו הליך מיותר או גרמו להתארכותו משיקולים אנוכיים

הבעיה. אחרי שדיברנו על האנשים והמתקנים במערכת המשפט, בואו נדבר על הבעיה הגדולה ביותר מחוצה לה – ושכמובן משפיעה עליה: המשפטיזציה של חיינו. איש אינו זז בלי עורך דין ושום פעולה אינה נעשית בלא ייעוץ משפטי. הסיבה היא שכמעט כל דבר יכול/עלול/עשוי/צפוי להגיע לבית המשפט. התוצאה היא לכל הפחות סרבול בלתי נסבל של קבלת ההחלטות וביצוען, ובמקרים רבים – פחד משתק המוביל לכך שלא עושים כלום.

לתופעה הזאת אחרים גם עורכי הדין וגם בתי המשפט: הראשונים משום שהם רוצים פרנסה וכוח, האחרונים משום שהם טועים בסדרי העדיפויות. רוב האחריות מוטלת על בתי המשפט, משום שאם הם היו זורקים מכל המדרגות תיקים מיותרים ומחייבים את מגישיהם בהוצאות כבדות, התופעה הייתה מצטמקת בצורה משמעותית. אבל בתי המשפט מעדיפים את זכות הגישה לערכאות של היחיד על פני האינטרס הציבורי (לסלול כבישים, לבנות דירות), ויוצאים מתוך הנחה שהכל שפיט. לצד זאת, יש הרבה יותר מדי דברים שהחוק שולח לבית המשפט במקום לדרכים חלופיות.

הפתרון. על הפחתת מספר עורכי הדין כבר דיברנו. המחוקק צריך לתרום את חלקו בכך שיפחית את מספר הנושאים המגיעים לבית המשפט: בוררות חובה בין חברות ביטוח היא דוגמה אחת, הגברת השימוש בכלים מינהליים במקום פליליים (בעיקר בתחומי התעבורה והבנייה) היא דוגמה שנייה. ואילו בתי המשפט צריכים לדחות במהירות וביעילות תביעות סרק, לחייב בהוצאות ריאליות (כפי שמחייב החוק), ובמקרים המתאימים – להטיל הוצאות אישיות על עורכי דין כאשר ברור שהם אשר יזמו הליך מיותר או גרמו להתארכותו משיקולים אנוכיים.

כתיבה בריונית
רק מקצינים את הסכסוך [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]

הפתרון: החוק כבר מאפשר לשופטים להחזיר כתבי טענות הכתובים בלשון שאינה ראויה, אך הם כמעט ואינם משתמשים בזכות זו. השופטים צריכים לעשות זאת הרבה יותר, ממש על ימין ועל שמאל, כדי שעורכי הדין ילמדו בדרך הקשה כיצד יש לפנות לבית המשפט. עורך דין שלא יתקן את דרכיו – יחויב בהוצאות אישיות

הבעיה. "פרשת שחיתות אדירה בהיקפה", "משא-ומתן עלוב", "מצגי שווא כוזבים", "מצפצפות על החוק", "ניסו להשתלט בצורה בריונית ואלימה" – כך נכתב בשורה של תביעות אזרחיות שסיקרנו כאן בשבוע האחרון. הביטויים הללו מלווים בסימני קריאה לרוב, באותיות מודגשות, בשורות המצוינות בקווים ובשימוש בגופנים מוגדלים – לעיתים קרובות כל הארבעה יחד. נניח בצד את שיבושי הלשון והשימוש השגוי במילים ובסימני פיסוק; זוהי כתיבה אלימה ובריונית, שרק מקצינה את הסכסוך ומקשה על פתרונו בדרכי שלום.

השופטים כבר מזמן מתעלמים מהצעקות הללו, ודי ברור שהן מיועדות לאוזני הלקוח ולא לאוזני השופט. אבל כל מה שהן משיגות הוא זילות של המערכת ושל ההליך, כאשר הללו נראים לפעמים כמו בסטה בשוק או יציע במגרש כדורגל. וכאמור – כאשר אלו הם הטונים, הרבה יותר קשה להוביל את הצדדים (ואת עורכי דינם) להסכמות. לכן, הכתיבה הזאת איננה רק עניין של סגנון; היא עניין של מהות ותורמת לסחבת ולעומס בבתי המשפט.

הפתרון. החוק כבר מאפשר לשופטים להחזיר כתבי טענות הכתובים בלשון שאינה ראויה, אך הם כמעט ואינם משתמשים בזכות זו. השופטים צריכים לעשות זאת הרבה יותר, ממש על ימין ועל שמאל, כדי שעורכי הדין ילמדו בדרך הקשה כיצד יש לפנות לבית המשפט. עורך דין שלא יתקן את דרכיו – יחויב בהוצאות אישיות.

איך זה נראה
הסדרי טיעון נרקמים בסחר-מכר

הפתרון: יום הדיונים מתחיל בזמן, ומי שלא בא – ישא בתוצאות (פסק דין נגדו או הוצאות). מו"מ אינו מתנהל באולם, ובוודאי שלא שיחות אחרות. חילוט מיידי של ערבויות שהפקידו נאשמים שאינם מתייצבים והטלת הוצאות בדיון הבא (צווי הבאה לא ממומשים, אז לרוב אין טעם להוציא אותם)

הבעיה. מי שאינו מצוי באולמות בית המשפט, עלול מדי פעם לקבל את הרושם שהוא נקלע לבזאר מזרחי או לתחנת רכבת. נאשמים אינם מתייצבים, תובעים לא מופיעים, נתבעים לא מגיעים, עורכי דין מנהלים שיחות, הסדרי טיעון נרקמים בסחר-מכר, שופטים לא מתחילים את הדיונים בזמן – אלו הן תופעות של יום-יום, שכותב שורות אלו נתקל בהן כבר שנים בביקוריו בבתי המשפט ברחבי הארץ. אדם מן היישוב יגיב להן בחוסר אמון ובחוסר כבוד, וכך נפגעים שני הנכסים החשובים ביותר של בתי המשפט.

הפתרון. האחריות לניהול האולמות מוטלת על השופטים. הם חייבים לחשוב כיצד נראים הדברים מן הצד וכיצד היו רוצים שיתייחסו אליהם אם הם היו הלקוחות (וכזכור, הציבור הוא הלקוח). המסקנה המתבקשת היא הקפדה תקיפה על הסדר תוך מתן דוגמה אישית. יום הדיונים מתחיל בזמן, ומי שלא בא – ישא בתוצאות (פסק דין נגדו או הוצאות). מו"מ אינו מתנהל באולם, ובוודאי שלא שיחות אחרות. חילוט מיידי של ערבויות שהפקידו נאשמים שאינם מתייצבים והטלת הוצאות בדיון הבא (צווי הבאה לא ממומשים, אז לרוב אין טעם להוציא אותם). לא מדובר בגזירת גורל, אלא בשאלה של הבנת חשיבות העניין ורצון להקפיד עליו.

תאריך:  25/05/2018   |   עודכן:  25/05/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על זה לא ידברו באילת
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
לכן מתפללים
25/05/18 14:18
2
עטרה שגב קלימי
29/05/18 06:57
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  משמר המשפט
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פסלה את עצמה מלדון בתיקים הקשורים לעו"ד יחזקאל ביניש - בשל הידידות בינה לבין ביניש ורעייתו, הנשיאה בדימוס דורית ביניש. כך מגלה רשימת המניעויות המעודכנת של שופטי בית המשפט העליון, שנמסרה לעמותת הצלחה.
23/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
1. נתחיל מנקודה טכנית לכאורה, אך למעשה מהותית. אליעזר ריבלין אומר ש-15% מהתלונות על שופטים בהן הכריע בשנה שעברה, היו מוצדקות. אנחנו כתבנו 22%. מהיכן ההבדל? ריבלין מונה רק את התלונות שאת בירורן סיים וקבע שהיו מוצדקות - 81 מתוך 534 החלטות. אבל היו עוד 39 תלונות ש"בירורן מוצה" - דהיינו: הן היו מוצדקות, אבל לא היה צריך לקבוע זאת משום שהליקוי תוקן בדרך זו או אחרת. אין הצדקה להבחנה הזאת. אם התלונה הייתה צודקת - אין זה משנה מה השורה התחתונה הרשמית של בדיקתה.
23/05/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מצא ששופט מחוזי מעכב בצורה שיטתית במשך שנים מתן של פסקי דין, כולל כאשר כיהן כשופט שלום, תוך התעלמות מהחלטות קודמות של הנציבות. מדובר בשישה תיקים המתעכבים במחוזי ו-22 מתקופת כהונתו בשלום. ריבלין העביר את החלטתו "לגורמים הרלוונטיים לגיבוש עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה" - הוא מוסר (יום ד', 23.5.18) בדוח השנתי שלו.
23/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
22% מהתלונות של שופטים שנבדקו בשנת 2017 היו מוצדקות - מוסר (יום ד', 23.5.18) נציב התלונות, אליעזר ריבלין, בדוח השנתי שלו. מתוך 534 תלונות שנבדקו לגופן, 81 היו מוצדקות וב-39 נוספות תוקנו הליקויים תוך כדי עבודתו של ריבלין. 39% מהתלונות המוצדקות נגעו לליקויים בניהול המשפט, 37% לעיכובים במתן פסקי דין ו-15% - להתנהגות שופטים.
23/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
איחורים חוזרים ונשנים של הפרקליטות יעלו לקופת המדינה 2,500 שקל - קבע (יום ג', 22.5.18) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז.
22/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
רשימות נוספות   /   משמר המשפט  
המשטרה ובית המשפט גרמו למעצרי שווא  /  איתמר לוין
שוב: פס"ד פגום של רפי יעקובי   /  איתמר לוין
הסדר מקל לשופט שגיא בעבירות תנועה  /  איתמר לוין
"אתם משחקים; תמשיכו לשחק"  /  איתמר לוין
"אני לא מסכימה לצעקות"  /  איתמר לוין
התנהלות המתאימה למאפיה  /  איתמר לוין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il