גילת תמורת גלאון

בימים אלה מונחות בפני הכנסת מספר הצעות חוק, שנועדו להגביל את כוחם של ברוני התקשורת בישראל: משפחת מוזס, פישמן, נמרודי ושוקן. ההצעות הוגשו על-ידי חברי הכנסת יובל שטייניץ ותמר גוז'נסקי. מבלי להיכנס לפרטים, נאמר זאת: ההצעות נועדו למנוע מגופי התקשורת הגדולים בארץ לשלב ידיים, וליצור ביניהם שיתופי פעולה העלולים לאיים על הדמוקרטיה בישראל. ואולם, עיון מדוקדק בהן מוביל למסקנה, כי ההצעות נועדו למנוע, וטוב שכך, בעיקר מידיעות אחרונות, להוסיף לגדול, לדרוס ולאיים בעוצמתו על הדמוקרטיה בישראל.

בידיעות אחרונות, שהינו מונופול בתחום עיסוקו (עיתונות כתובה), לא אוהבים זאת, מטבע הדברים. הם גם התנגדו ב-1995 לדרישתי מהממונה על ההגבלים העסקיים להכריז על ידיעות אחרונות כמונופולין (הם לא הצליחו בכך; הממונה הכריז, ומאז הם מוגבלים ברכישת עיתונים נוספים). לכן מגייסים עכשיו בעלי עיתון זה, ובמיוחד ארנון מוזס (עורך אחראי ויושב-ראש) חלק מאנשי המערכת של העיתון, כדי שיזעקו מרה.

אחד מהם הוא סבר פלוצקר, שהתראיין בתיק תקשורת (13.7.02) ובנימת דבריו איום כמעט גלוי כלפי המחוקק, לבל יעז, שומו שמיים, להכביד עולו ו'להתעסק' עם המונופול הדורסני הקרוי ידיעות אחרונות. פלוצקר אמר שוב ושוב, בשידור, כי חברי כנסת מנסים לפגוע בעיתון ידיעות אחרונות, בגלל שהוא חושף את מעשיהם של חברי הכנסת ואישי ציבור. הוא לא טרח להסביר, כי ההתנגדות מצד אישי ציבור לידיעות אחרונות נובעת, בראש וראשונה, מתחקירים מופרכים שפרסם ידיעות אחרונות, באופן דורסני וסנסציוני - כאלה שגרמו נזק כבד לציבור וגם לאמינותו, ובכלל - לפגיעה בציבור. מדובר, בין היתר, בתחקיר בפרשת עמדי-נתניהו (מאת מרדכי גילת); תחקיר על "מעלליו" כביכול של אברהם בורג (מרדכי גילת); וכזכור, התחקיר המופרך על אהוד ברק, כאילו ברק ברח והפקיר פצועים בפרשת צאלים (רמי טל ורונה רענן-שפריר).

המאבק המתנהל מעל פני השטח מעורר עניין רב. אחרי הכל, מדובר בברוני התקשורת מזה ובחברי-כנסת נחושים מזה. ואולם, מעניין עוד יותר הוא המאבק המתנהל מתחת לפני השטח. בזאת נוטלים חלק כמה חברי כנסת וכמה עיתונאים, כפי שיובהר להלן:

לפני מספר ימים הובא לידיעתי מידע, לפיו ח"כ זהבה גלאון גילתה את אוזניה של ח"כ תמר גוז'נסקי, כי עמדת סיעת מרצ (והיא בראשה) היא להתנגד לחלק מרכיבי הצעות החוק שנועדו להגביל את כלי התקשורת (ובעיקר להצעה המחייבת בחוק פיצול ידיעות אחרונות). עם זאת, הציבה גלאון תנאי: שעורכי ידיעות אחרונות יתחייבו לאפשר לגילת לשוב לכתוב את מדורו בידיעות אחרונות, במתכונת הקודמת. תנאי זה הועלה, לאחר שעורכי ידיעות אחרונות, ובהם מוזס ומשה ורדי (עורך), החליטו להפסיק את מדורו של גילת, בנימוק כי מיצה עצמו במדור זה.

גילת לא השלים עם רוע הגזירה, שהוציאה מידיו את "מדור החיסולים", ולכן "זכו", כמה מראשי ידיעות אחרונות להתקפות מצד כמה עיתונאים הידועים כמקורביו של גילת, בהם: משה נגבי, אמנון אברמוביץ ואמיר אורן. התנאי שהעלתה גלאון הינו המשך למגמה זו. רק אם יתחייבו העורכים - מסרה גלאון לגוז'נסקי - נצביע נגד הצעת החוק המנסה לכפות על ידיעות אחרונות להתפצל. ובמילים פשוטות, גלאון דיברה עם גוז'נסקי על עסקה, שבה יומרו עקרונות, תמורת מדור של גילת - הידוע כאחד ממשתפי הפעולה עם חברי כנסת בכירים בסיעת מרצ.

השבוע פניתי לח"כ תמר גוז'נסקי. שאלתי, האם אכן שמעה על תנאי זה. היא אישרה כי אכן, גלאון דיבה איתה מפורשות על התנאי שהוזכר לעיל - מדור תמורת התנגדות לחוק המגביל את ידיעות אחרונות. גוז'נסקי הביעה, בתגובה, את כעסה על עמדת מרצ בכלל ועל גלאון בפרט, שהולכת להכשיל את הצעות החוק. "זה סותר את העמדה העקרונית שבה הם תמכו", אמרה גוז'נסקי. ללא מרצ, אמרה (10 חברי כנסת, י.י.), עלולות הצעות החוק להידחות. "הם נסוגים מעמדה קודמת שלהם, לטובת אינטרס זר - הוסיפ.

המידע בנושא זה הגיע גם אל חברי כנסת נוספים, ובהם אל ח"כ שטייניץ. שטייניץ מסר בתגובה, כי גם הוא הבין את מסריה של גלאון ברוח זו: תמיכה של מרצ (ושל גלאון) בדחיית הצעת החוק, תמורת החזרתו של גילת לכתיבת מדור.

מדוע נוהגת גלאון כפי שהיא נוהגת עתה?. כדי לקבל מושג קל, יש להביט אחורנית. ראשית - כעובדה, נאמר כי בין מרדכי גילת לבין גלאון קיים שיתוף פעולה מתמשך בשורה של עניינים. זה הדבר הינו בבחינת סוד גלוי. הקשר "האמיץ" בין השניים עמוק כל כך, עד כדי כך שגילת העז לנצל לרעה את ידיעות אחרונות בכלל ואת מדורו בפרט, כדי לחפות ולטשטש חקירה משטרתית מביכה המתנהלת נגד גלאון. בקיצור, מה שנראה עתה הוא סממנים מובהקים של "יד רוחצת יד".

כידוע, מנהלת המשטרה זמן רב חקירה פלילית נגד גלאון בכמה עניינים הנוגעים להתנהלותה בעמותת המרכז הבינלאומי לשלום. החקירה נפתחה בעקבות החשיפות כאן. בין היתר חוקרת המשטרה בפרשת גלאון חשד לקבלת כספים במירמה (בהיקף של כ-180-160 אלף ש"ח), איומים וסחיטה כלפי מנכ"ל העמותה (ומאוחר יותר יוש-ראש), עופר בורנשטיין, מצג שווא בפני תורמים ועוד ועוד. החקירה נמשכת זמן רב (גלאון הגישה תביעה נגד מעריב ונגדי בגין אחד הפרסומים. המשפט מתנהל בימים אלה).

והנה, למרות החקירה הפלילית המתנהלת, ולמרות שהמשטרה מצאה לנכון לגבות עדויות מחלק מהמעורבים, וגם לחקור את גלאון באזהרה (כחשודה, כמובן) בחלק מהעניינים שהובאו לידיעת המשטרה, מצא לנכון העיתונאי-התחקירן מרדכי גילת לפרסם ביום 4.1.02, במדורו בידיעות אחרונות, את הדברים הבאים:

"... ח"כ זהבה גלאון, מהבודדים בכנסת ששלטון החוק עדיין יקר להם, הוזמנה השבוע ללא סיבה ממשית לחקירה במשטרה כחשודה במרמה. לא פחות. במשטרה ידעו שהיא לא לקחה דבר, לא חתמה על חשבונות, לא זייפה חלילה מסמכים, ולא ניצלה מעמדה לטובת הנאה זו או אחרת. למרות זאת התעקשו להפוך אותה לקרמינלית קטנה".

ובהמשך כתב:

"... היא זו שממתינה כבר שנתיים וחצי להשלמת החקירה, פשוטה וקלה, ומגלה עכשיו שהפכה בעצמה לחשודה. על סמך מה? על סמך תלונה מאוחרת של החשוד עליו התלוננה..."

מיותר כמעט לציין: דבריו של גילת משוללי יסוד והם נועדו לחפות על גלאון בעיני הציבור. החקירה המתנהלת אינה פשוטה וקלה. מדובר בחקירה פלילית בעניינים שברגיל היתה עושה התקשורת וגילת בראשם מטעמים; כמובן - לו היה מדובר בחבר כנסת שאינו נהנה מחסינות עיתונאית מושחתת.

ההתנהלות הזו אינה נסתרת מידיעת ראשי ידיעות אחרונות. התנאי עליו הצביעה גלאון בפני ח"כ גוז'נסקי הידהד במקומות הנכונים. תגובתם של אנשי ידיעות אחרונות למהלך של גלאון, שיש בו איום מרומז, לא ניתנה.

המהלך הבא הוא של מרצ. הסיעה עלולה - כך לפחות לפי דבריה של גלאון לגוז'נסקי - לגייס את קולות חברי הכנסת שלה לטובת אינטרס פרטי של בעלי ידיעות אחרונות ו/או גילת - שגם הוא, בתורו, גייס את עיתון ידיעות אחרונות כדי לחפות על גלאון. לדבר זה חומרה מיוחדת. שכן ספק רב, אם כל חברי הכנסת מסיעת מרצ מכירים את הפרטים הנ"ל, והאם הם יודעים איזה שימוש פסול עלול להיעשות בקולם בבית המחוקקים.

יו"ר התנועה, ח"כ יוסי שריד, אמר בתגובה כי לא שמע על התנאי שהציבה ח"כ גלאון, וכי סיעת מרצ לא מתנה את הצבעותיה. עמדתה העקרונית היא להגביל בעלות צולבת על כלי תקשורת, אך מרצ מתנגדת לפירוק של גורם עיתונאי זה או אחר. ח"כ שריד הוסיף, כי מרצ מביעה מורת רוח מכך שידיעות אחרונות הפסיק את פרסומו הסדיר של מדורו של מרדכי גילת.

ח"כ גלאון מסרה בתגובה: "לדברים אין כל שחר. סיעת מרצ בראשותי מתנגדת לחוק המוצע. מוזר שאדם שמתנהלת נגדו תביעת דיבה, מתעקש לשוב ולמחזר אותה. כמקובל אצל יואב יצחק, ככל שהדברים נוגעים בי, אין קשר בין הנכתב למציאות".

ארנון מוזס ומרדכי גילת לא מסרו תגובה, למרות הפנייה אליהם.