|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

בגתן ותרש שלנו

פוטש הפרקליטים

התבטאויות של דינה זילבר ואסנת מנדל מוכיחות חד-משמעית: הפרקליטים מצפצפים על הדרג הנבחר. כדי לתקן את המצב, יש לשנות את אופן בחירת היועצים המשפטיים למשרדים ולצמצם את הסמכויות שבידיהם
24/06/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
זממו הפיכה [ציור: אנטואן קארון]


כך הם חוללו הפיכה
הפוליטיקאים הם מאפיה [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]

"המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של ניטראליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי". תקראו שוב אם לא האמנתם בפעם הראשונה

אחרי 28 שנים במקצוע, עשוי עיתונאי לחשוב שכבר יהיה קשה להפתיע אותו – ולהתבדות. זה בדיוק מה שקרה לכותב שורות אלו, כאשר יהודה יפרח חשף במקור ראשון (22.6.18) דברים שאמרה וכתבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, לצד כמה ציטוטים מפיה של מי שהייתה מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אסנת מנדל. השורה התחתונה של דברי השתיים: בישראל התחולל פוטש בו הדיחו הפרקליטים את חברי הכנסת והשרים, ונטלו לידיהם את השלטון. לא פחות.

הנה כמה דוגמאות נבחרות. "אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפיסת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל", אמרה זילבר. קונסיליירי הוא עורך דין המשרת את המאפיה; לדעת זילבר, הדרג המדיני הוא ארגון פשע. לדעת זילבר, הפרקליטים קובעים מהי "שליחות ציבורית" ו"נאמנות לציבור", ולא משנה מה חושב השר הנבחר.

מנדל: "הייתה תקופה שהפרקליט היה צריך לטפל בחקיקה, פסיקה ותקדימים. מה שפעם היינו מכנים 'משפט'. אולם זה היה בעידן שלפני המהפכה החוקתית ועליית הערכים. היום חייבים לדבר על דברים אחרים. לאתר את האינטרס הציבורי". תרגום: הפרקליטים יכתיבו את סולם הערכים ויכפו אותו על הדרג הנבחר.

ושוב זילבר: "המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של ניטראליות ושל מומחיות אוביקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי". תקראו שוב אם לא האמנתם בפעם הראשונה.

ועוד אחד: "התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו... לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשרת המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרסים אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות". התרגום מופיע בגוף הסרט.

מה שיש לנו כאן, חד וחלק, באמירות פומביות של שתיים מבכירות הפרקליטות, הוא פשוט ביותר: אנחנו נקבע לא רק מה חוקי ומה בלתי חוקי, אלא גם מה ראוי ומה בלתי ראוי. נעשה זאת בשפה שרק אנחנו מבינים, וממילא הדרג הנבחר לא יוכל להתווכח איתנו. זוהי הפיכה, לא פחות מכך. צבא עושה הפיכות בכוח הנשק העודף שבידיו; הפרקליטים חוללו הפיכה בכוח השפה העודפת שבפיהם.

טענות היסוד המופרכות
לקדם את האינטרסים של הבוחרים [הדס פרוש, פלאש 90]

פרקליטים בשירות המדינה העוברים למגזר הפרטי, הופכים מיד ב-180 מעלות את "האמת המשפטית". עורכי דין שבאו מרשות המיסים מגנים על צעדים שרק תמול-שלשום ניסו לבלום; תובעים שהפכו לסניגורים יוצאים בשצף קצף נגד השיטות שלהם עצמם; מי שיעצו לרשויות שלטוניות תוקפים בבתי המשפט את אופן התנהלותן

להפיכה הזאת יש שלוש נקודות מוצא עקרוניות ואחת כוחנית – שכולן מופרכות מן היסוד כאשר חושבים עליהן טיפה יותר: כל הפוליטיקאים שוקלים שיקולים זרים בלבד והם מושחתים בפועל או בפוטנציה; יש אמת משפטית אחת; הפרקליטים משקפים אך ורק את האמת הזאת; כל פקיד רוצה כמה שיותר כוח. מכאן נובעת הקביעה החוזרת ונשנית, לפיה היועץ המשפטי הוא "שומר הסף" בארגון בו הוא מכהן.

פוליטיקאי נבחר כדי לקדם את האינטרסים של בוחריו; זוהי חובתו. מילוי החובה הזאת איננו שיקול זר, אלא נמצא בליבת תפקידו. המשטר הקואליציוני הישראלי, על מגרעותיו, דווקא מבטיח שיהיה צורך בפשרות והסכמות, ושאף פוליטיקאי או מפלגה לא יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם. תפקידו של הדרג הפקידותי הוא לסייע לפוליטיקאים להגשים את מדיניותו, לא לפקח עליו. הפוליטיקאי חשוף לביקורת ופיקוח מצד הכנסת, התקשורת, המצביעים ובתי המשפט. העובדים הכפופים לו אינם אמורים לפקח עליו.

העובדה שאין אמת משפטית אחת מוכחת מדי יום בבתי המשפט, הנדרשים להכריע בין צדדים הבטוחים שהצדק איתם, ובערכאות הערעור שלעיתים הופכות את פסקי הדין של הערכאות הדיוניות. יתרה מזאת וחשוב עוד יותר לענייננו: פרקליטים בשירות המדינה העוברים למגזר הפרטי, הופכים מיד ב-180 מעלות את "האמת המשפטית". עורכי דין שבאו מרשות המיסים מגנים על צעדים שרק תמול-שלשום ניסו לבלום; תובעים שהפכו לסניגורים יוצאים בשצף קצף נגד השיטות שלהם עצמם; מי שיעצו לרשויות שלטוניות תוקפים בבתי המשפט את אופן התנהלותן.

מי שטוען שלפרקליטים יש דעה אוביקטיבית לחלוטין, טועה ומטעה. מדובר באנשים חכמים ומשכילים, שמותר ואף ראוי לצפות שיהיו להם דעות בענייני דיומא בכלל ובענייני עבודתם בפרט. אוי לנו אם נקבל פרקליטים אטומים ומטומטמים, שאין להם דעה בנוגע לסכסוך עם הפלשתינים, ליחסי דתיים-חילוניים או לשיטה הכלכלית הרצויה. בהיותם בני אדם, הדעות הללו משפיעות עליהן – וזה סביר לחלוטין. אז שלא יספרו לנו את ההפך. במקביל יש לזכור, ששום דבר בהכשרתם ובנסיונם אינו מעניק להם את היכולת לקבוע מה ערכי ומה לא, מה הולם את האינטרס הציבורי ומה לא – וזה גם אינו תפקידם. את המשימות הללו מטיל הציבור על נבחריו.

זה שכל פקיד רוצה כמה שיותר כוח – ברור ומובן לכולנו. זהו אחד מחוקי פרקינסון שנוסחו בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ואחת מאבני היסוד של "כן, אדוני השר" שלושה עשורים מאוחר יותר. הפרקליטים אינם יוצאי דופן, וכאמור – בהיותם חכמים ומשכילים מותר להניח שרצונם להשפיע גדול עוד יותר משל הפקיד הממוצע. ושוב: זה טבעי לגמרי, אז שלא יבלפו לנו.

דומה שקשה לחלוק מבחינה עובדתית על הטיעונים הללו, המשקפים את המציאות המוכרת היטב ואת הטבע האנושי המוכר לא פחות. המסקנה המתבקשת היא, שהפוליטיקאים לא צריכים שומרי סף ושלפרקליטים אין כל יכולת-יתרה להוות שומרים כאלו. לא מיותר להזכיר, שהפעם הידועה ביותר בה מופיע בתנ"ך הביטוי "שומרי סף" היא במגילת אסתר: בגתן ותרש, שומריו של המלך אחשורוש, שזממו לרצוח אותו ולחולל הפיכה.

מינוי ישיר בידי השר
לא הולכת מספיק רחוק [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

במקרים בהם השר אינו מקבל את עמדת היועץ המשפטי, ובידיו חוות דעת המצדדת בעמדתו שלו, הוא יהיה זכאי אוטומטית לייצוג עצמאי. על חוות הדעת הזאת צריך להחיל את הכללים שנקבעו בפסיקה לצורך טענת ההסתמכות: היא צריכה להינתן בכתב בידי מומחה מוכר בתחום ולהתבסס על מלוא העובדות הרלוונטיות. ועוד משהו חשוב: אם עמדתו של השר תידחה בידי בית המשפט – הוא יממן מכיסו את שכרו של עורך הדין הפרטי

כיצד משנים את המציאות החמורה הזאת, שמתארות זילבר ומנדל? כיצד מחזירים את השליטה למי שאמור להחזיק בה במשטר דמוקרטי – נבחרי הציבור? קודם כל, צריך להכיר בקיומה של הבעיה, דהיינו: להבין שהמצב הנוכחי הוא תולדה של הפיכה כוחנית. זוהי הפיכה גרועה עוד יותר מאשר פוטש צבאי, משום שהיא בוצעה במסווה של שמירת חוק ותוך שימוש בכלים חוקיים. כאשר הצבא תופס את השלטון, זה ברור מיד. לעומת זאת, הפרקליטים תפסו את השלטון בעבודה איטית, אולי אפילו בלתי מתוכננת, ואנחנו מתקשים להבין מה אירע.

אחרי שמבינים את חומרת המחלה ואת הסכנה שהיא מציבה לחייה של הדמוקרטיה הישראלית, אפשר לפנות לטיפול בה. הטיפול הזה צריך להיעשות בשני מישורים עיקריים: מינוי היועצים המשפטיים והסמכויות שבידיהם.

הצעת החוק של איילת שקד לשינוי האופן בו מתמנים היועצים המשפטיים של המשרדים, אשר תידון מחר (25.6.18) בוועדת החוקה, לא הולכת מספיק רחוק. שקד רוצה שהמינוי ייעשה בידי השר על-פי המלצותיה של ועדת איתור ובאישורו של היועץ המשפטי לממשלה. היועצים לדורותיהם – הנוכחי (שהתמנה בצורה מאוד דומה!) והקודמים – כמו גם כל מקהלת "שלטון החוק בסכנה", יוצאים בשצף קצף נגד ההצעה, תוך קבלת גיבוי מהתקשורת העוינת את הימין. למה? כי מישהו מעז לומר שהגיע הזמן להגביל את הפוטש של הפרקליטים.

אבל, כאמור, למעשה מדובר בהצעה מתונה ביחס למה שצריך באמת. היועץ המשפטי של המשרד אמור לשרת את השר; הוא יועץ והוא משפטי. הוא לא מפקח-על והוא לא עוסק בערכים ובאינטרסים ציבוריים. בשביל זה, כפי שציינו, קיימים הכנסת והתקשורת והציבור ובתי המשפט. לכן, היועץ המשפטי צריך להיות אדם המוכן לשרת את לקוחו – השר. ולכן, היועץ המשפטי של המשרד צריך להתמנות בידי השר ולהביא בחשבון שיוחלף אם השר יתחלף.

נכון, לא צריך לאפשר לשרים להביא כל פרח-משפטים (ואולי פרחח-משפטים) שיהיה אומר-הן חסר עמוד שדרה. ההצעה שלי: כל שר יוכל לבחור יועץ משפטי במכרז פנימי בין עובדי המחלקה המשפטית של משרדו, תוך קביעת דרישות מינימום של ידע וניסיון. למשל: מי שעובד במשרד לפחות עשר שנים, הופיע בבית המשפט לפחות שלוש שנים ועסק בייעוץ פנימי לפחות שלוש שנים (וזו כמובן סתם דוגמה). הבחירה תיעשה בידי ועדת מכרזים בהרכב דומה לוועדת האיתור שמציעה שקד, שתציג לשר שני מועמדים מתאימים והוא יבחר ביניהם. והכי חשוב: המינוי יהיה לתקופת הכהונה של השר. כדי להבטיח את אי-תלותו של היועץ המשפטי, השר לא יוכל לפטרו אלא בנסיבות חמורות במיוחד (למשל: ביצוע עבירה פלילית שיש עימה קלון).

מכאן נעבור לסמכויות. כוחם העיקרי של היועצים המשפטיים נובע מיכולתם להודיע לשר: לא אגן עליך בבית המשפט. זוהי יכולת שחשוב מאוד לשמר. אבל לשר מגיע מגיעה הזכות המינימלית שיש לכל חשוד בפלילים ולכל מי שמוכר דירה: לבחור את עורך הדין שלו. לכן, במקרים בהם השר אינו מקבל את עמדת היועץ המשפטי, ובידיו חוות דעת המצדדת בעמדתו שלו, הוא יהיה זכאי אוטומטית לייצוג עצמאי. על חוות הדעת הזאת צריך להחיל את הכללים שנקבעו בפסיקה לצורך טענת ההסתמכות: היא צריכה להינתן בכתב בידי מומחה מוכר בתחום ולהתבסס על מלוא העובדות הרלוונטיות. ועוד משהו חשוב: אם עמדתו של השר תידחה בידי בית המשפט – הוא יממן מכיסו את שכרו של עורך הדין הפרטי.

לצמצם את זכות העמידה
בדרך כלל יימצא נפגע [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

להטיל אגרות משמעותיות על עותרים ציבוריים, לכל הפחות בדיעבד אם לא מראש. אם טובת המדינה כל כך חשובה להם, יתכבדו ויגייסו את המימון הדרוש – אפילו במימון המונים. אם לא יצליחו בכך, הרי שזו אינדיקציה לכך שאין המדובר בעניין הראוי להידון בבית המשפט. אפשר לקבוע אגרה של חמש-שש ספרות עם הגשת העתירה, שתוחזר אם היא תתקבל. אפשר לקבוע שהאגרה תשולם אם העתירה תידחה

במקביל, יש לצמצם את זכות העמידה בבג"ץ, כך שלפרקליטים תהיה פחות אפשרות לטרפד את עמדת השר. במקרים בהם פעולה של הדרג המדיני פוגעת בזכויות יסוד, תמיד יימצא אדם ספציפי שנפגע ממנה ושהוא בעל הזכות לעתור לבג"ץ. חייל חילוני המשרת יותר משום שחרדים אינם מגויסים, פלשתיני שאדמתו מופקעת לטובת התנחלות, חברת גז שיכולתה להתחרות נפגעת וכך הלאה. לכן, לא צריך עותרים ציבוריים – והפסיקה גם שבה וקבעה, כי אין מעמד לעותר ציבורי במקום בו מי שנפגע אינו עותר בעצמו.

העותרים הציבוריים מתערבים בדרך כלל בעניינים פוליטיים מובהקים: מינוי שרים, חקירות אישי ציבור, תקינות הליכי חקיקה ועוד. הנושאים הללו לא אמורים להיות עניין לדיון משפטי, אלא לדיון ציבורי ופוליטי. לכאורה, ניתן היה לקבוע שכלל אין מקום לעתירות שאין בהן נפגע ספציפי. אבל זה יכול להיות קיצוני מדי, לחסום עתירות ראויות באמת, וגם צריכים להיות מציאותיים: צעד כזה לא יעבור.

ההצעה שלי: להטיל אגרות משמעותיות על עותרים ציבוריים, לכל הפחות בדיעבד אם לא מראש. אם טובת המדינה כל כך חשובה להם, יתכבדו ויגייסו את המימון הדרוש – אפילו במימון המונים. אם לא יצליחו בכך, הרי שזו אינדיקציה לכך שאין המדובר בעניין הראוי להידון בבית המשפט. אפשר לקבוע אגרה של חמש-שש ספרות עם הגשת העתירה, שתוחזר אם היא תתקבל. אפשר לקבוע שהאגרה תשולם אם העתירה תידחה. מה שברור הוא, שכאשר למעשה לא צריך לשלם (1,953 שקל על עתירה מינהלית, 1,798 שקל על עתירה לבג"ץ) וכאשר עותרים ציבוריים כמעט לא מחויבים בהוצאות – אין שום מסננת והתוצאה היא שיטפון.

אפשר כמובן להציע כל מיני הצעות אחרות ואולי טובות יותר. הנקודה המרכזית היא זו שבה פתחנו: חייבים להבין שאנחנו חיים במדינה עליה השתלטו הפרקליטים, אשר במידה רבה כובלים את ידיהם של נבחרי הציבור. זוהי דמוקרטיה נכה, המצויה בסכנה של אובדן היכולת לפעול. וזה קורה בשמה של הדרישה ל"מדינה יהודית ודמוקרטית", בעיקר מצידם של מי שיש להם בעיה עם החלק של ה"יהודית" ונושאים בפיהם את רוממות ה"דמוקרטית". הגיע הזמן להסיר את המסווה מעל פניהם ובעיקר ליטול את השלטון מידיהם.


תאריך:  24/06/2018   |   עודכן:  27/06/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות  / עוקבים מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן
 אבי גבאי / Avi  Gabay   אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור (איווט) ליברמן / Avigdor  Liberman   אברהם נגוסה / Avraham Neguise   אוסאמה סעדי / Osama Saadi   אופיר אקוניס / Ofir Akunis   אורי מקלב / Uri Maklev   אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel   אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis   אורן חזן / Oren Hazan   אחמד טיבי / Ahmad  Tibi   איוב קרא / Ayoob Kara   איילת נחמיאס-ורבין / Ayelet Nahmias-Verbin   איילת שקד / Ayelet Shaked   איימן עודה / Eiman Ode   אילן גילאון / Ilan Gilon   איתן ברושי / Eitan Broshi   איתן כבל / Eitan Cabel   אכרם חסון / Akram Hasson   אלון שוסטר / Schuster Alon   אלי אלאלוף / Eli Alaluf   אלי כהן / Eli Cohen   אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan   אלעזר שטרן / Elazar Shtern   אמיר אוחנה / Amir Ohana   אראל מרגלית / Erel Margalit   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   באסל גטאס / Basel  Ghattas   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan   ג'מאל זחאלקה / Jamal  Zahalka   דוד אזולאי / David Azulai    דוד אמסלם / David Amsalem   דינה זילבר / Dina Zilber   דני עטר / Danielle Attar    דני בן יוסף דנון / Dani Danon   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin   זוהיר בהלול / Zohir Bahalul   ז'קי לוי / jackie Levy   חיים ילין / Haim Yalin   חיים כץ / Haim Katz   חיליק (יחיאל) בר / Yehiel Bar   חמד עמאר / Hamad Amar   חנין זועבי / Haneen  Zoabi   טלי פלוסקוב / Tali  Ploskov   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יגאל גואטה / Igal  Guetta   יהודה גליק / Yehuda Glick   יואב בן-צור / Yoav Ben-Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב קיש / Yoav Kish   יואל חסון / Yoel Hason   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יואל קוסטנטין רזבוזוב / Yoel Konstantine  Razvozov   יובל שטייניץ / Yuval  Steinitz   יוליה  מלינובסקי / Yuliya Melinovsky   יוסף גריף / Yosef Garif   יוסף תיסיר ג'בארין / Yousef Taysir Jabareen    ינון מגל / Yinon  Magal   יעל גרמן / Yael  German   יעל כהן-פארן / Yael  Cohen Paran   יעקב ליצמן / Yaakov Litzman   יעקב מרגי / yaakov Margi   יעקב פרי / Yaakov  Perry   יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton   יצחק כהן / Yitzhak  Cohen   יצחק (איציק) שמולי / Itzik  Shmuli   ירון מזוז / Yaron Mazuz   יריב לוין / Yariv Levin   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כ"ץ / Yisrael  Katz   ישראל כץ / Israel  Katz   מאיר כהן / Meir  Cohen   מאיר פרוש / Meir Porush   מייקל אורן / Michael Oren   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכל בירן / Michal Biran   מיכל רוזין / Michal Rozin   מיקי לוי / Mickey  Levy   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   מנואל טרכטנברג / Manuel Trajtenberg   מרב מיכאלי / Merav  Michaeli   מרדכי (מוטי) יוגב / Mordhay  Yogev   משה גפני / Moshe Gafni   משה כחלון / Moshe Kahlon   משה (בּוֹגי) יַעלון / Moshe  Ya'alon    משולם נהרי / Meshulam Nahari   נאוה בוקר / Nava Boker   נורית קורן / Nurit Koren   נחמן שי   ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky   נפתלי בנט / Naftali  Bennett   סופה (סופיה) לנדבר / Sofa  Landver   סילבן שלום / Silvan  Shalom   סעיד  אלחרומי / Said Elharumi   סתיו שפיר / Stav Shafir   עאידה  תומא-סלימאן / Aida  Touma-Suleiman   עבד אל-חכים חאג' יחיא / Abd al-Hakim  Hajj Yahya   עבדאללה אבו-מערוף / Abdullah  Abu Ma'aruf   עודד פורר / Oded Forer   עיסאווי פריג' / Issawi Frej   עליזה לביא / Aliza Lavi   עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz   עמר בר-לב / Omer  Bar-Lev   עפר שלח / Ofer  Shelah   פנינה תמנו-שטה / Pnina Tameno-Shete   צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi   ציפי חוטובלי / Tzipi  Hotovely   ציפי לבני (שפיצר) / Tzipi  Livni   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קסניה סבטלובה / Ksenia Svetlova   רוברט אילטוב / Robert Ilatov   רויטל סויד / Revital Swid   רועי פולקמן / Roei Folkman   רחל עזריה / Rachel  Azaria   שולי מועלם-רפאלי / Shuli  Mualem-Refaeli    שי  פירון / Shai  Piron   שלי רחל יחימוביץ' / Shelly  Yachimovich   שרון גל / Sharon Gal   שרן השכל / Sharren Haskel   תמר זנדברג / Tamar Zandberg 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פוטש הפרקליטים
תגובות  [ 30 ] מוצגות   [ 30 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שאול א.
24/06/18 10:04
2
פריץ החתול
24/06/18 10:05
 
תלמד מטורקיה
25/06/18 08:24
3
בני בנקר
24/06/18 10:38
4
מבולבלת
24/06/18 10:44
5
כאב יוצר שפה קשה
24/06/18 10:59
 
באום
24/06/18 15:40
 
ע_הראל
24/06/18 20:28
 
באום
24/06/18 22:18
 
בני בנקר
25/06/18 08:37
 
ע_הראל
26/06/18 12:09
 
ע_הראל
25/06/18 22:53
 
דמוקרט אחרון???
25/06/18 07:42
 
הג'וקר
25/06/18 09:31
 
1 העם
27/06/18 19:09
 
בני בנקר
25/06/18 11:23
 
1 העם
27/06/18 19:15
 
ע_הראל
28/06/18 10:56
 
באום
25/06/18 12:05
 
1 העם
27/06/18 18:49
 
ע_הראל
28/06/18 14:56
 
1 העם
27/06/18 18:41
6
וינטר הניה
24/06/18 12:03
7
באום
24/06/18 12:24
8
trde
24/06/18 14:22
9
אימפוטנט בשלטון
24/06/18 19:39
10
הירונימוס
24/06/18 23:16
 
ע_הראל
26/06/18 21:07
11
שרגא קלסון, ערד
24/06/18 23:25
12
מעוותי דין
25/06/18 02:39
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
דומה, כי שרת המשפטים איילת שקד אינה מחמיצה שום הזדמנות לתקוף את בית המשפט העליון. הן כאשר העלתה התנגדויות ודחיות לקידום מינויה של הנשיאה הנוכחית, אסתר חיות; הן במסגרת הדיון בפיסקת ההתגברות, המיועדת להחליש את כוחו של בית המשפט העליון; ועתה, במסגרת עימות נוקב עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, אותו תקפה בחשבון הפייסבוק שלה.
15/06/2018  |  עו"ד יוסף תמיר  |   כתבות
בשבוע שעבר עמדנו על הנושאים הבוערים במערכת המשפט שלא יידונו בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לאחר הכנס, הנה כמה נקודות שכן עלו בו - וגם כאלו שהעובדה שלא עלו היא המשמעותית
01/06/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מזהיר שפגיעה בבית המשפט העליון – עלולה לפגוע ביכולתה של המדינה להגן על צה"ל ואנשיו מפני נסיונות להעמידם לדין בזירה הבינלאומית. הוא דיבר (יום ב', 28.5.18) בכנס לשכת עורכי הדין.
28/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
"כמעט הלכנו לבחירות על פסקת ההתגברות, אבל לא הבנתי איך זה ישנה את המצב". כך אומר (יום א', 27.5.18) יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. "יש לנו רק דרך אחת. היא ארוכה, היא משעממת, אבל היא היחידה: דרך ההידברות בין שלוש הרשויות".
27/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
אירן תרוץ לפצצה גרעינית! קים יתאבד ויקח איתו את העולם! חיזבאללה מאיים עלינו ב-100,000 טילים! הדמוקרטיה בסכנת הרס! ישראל תהפוך למדינת הלכה! זה מה שמשדרים לנו מי שרוצים לזרוע תבהלה; האמת שונה - לעיתים ב-180 מעלות
11/05/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   כנסת 20  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ממשלה 34  /  מי ומי  
בכירי עורכי הדין בישראל נגד פיסקת ההתגברות   /  מירב ארד
סלומינסקי: יוהרה במערכת המשפט  /  איתמר לוין
שלוש שנים נתניהו מורח את פסקת ההתגברות  /  עידן יוסף
מערכת המשפט: די לגרירת הרגליים  /  רפי לאופרט
השאלה איננה "התגברות"  /  עו"ד אביעד ויסולי
אימת הדין אינה ניתנת לחלוקה  /  יצחק מאיר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il