"דעו נא, רבותי, כי אי-אפשר לפורטם, כי רבים הם" - נאמר בסדר התרת נדרים של הימים הנוראים. זו התחושה כאשר באים לסכם את שנאמר על הפרקליטות - הן פרקליטות המדינה והן פרקליטות המחוזות. אנחנו לא מדברים על תחקירים עיתונאיים ועל מאמרי דעה, אלא על קביעות של כל בתי המשפט - מהעליון ועד תביעות קטנות - של
מבקר המדינה ושל נציב הביקורת על הפרקליטות.
המחשבה הראשונה בעת כתיבת שורות אלו הייתה ללכת שנה אחורה. אבל אז התברר, שחצי שנה בלבד מספיקה כדי ליצור רשימה ארוכה - ומדכאת. אם כך נראה הגוף המופקד של שמירת החוק ואכיפתו, מה הפלא שהפשיעה מתרחבת ומחמירה? אם בפרקליטות ישנם עבריינים - כן, עבריינים - אז מה הפלא שארגוני הפשיעה פועלים ברחובה של עיר?
אמרתי "עבריינים" - וזו בדיוק המילה. כאשר פרקליט משקר לבית המשפט, הוא משבש הליכים ומשתמש לרעה בכוח המשרה. כאשר פרקליט מוסר לשופט דיווח שקרי על פעולותיו, זו עדות שקר. שלא לדבר על שורה של עבירות אתיות: אי-סיוע לבית המשפט לעשות משפט, העלאת טיעון כוזב בידיעה שהוא כוזב, התנהגות שאינה הולמת.
במקרה של הפרקליטות, הדג מסריח מהראש. הראינו שוב ושוב, כי
שי ניצן הוא שקרן חסר גבולות. לכן, כאשר נציב הביקורת
דוד רוזן מפנה לטיפולו מקרים של שקרים בפרקליטות, מדובר בצעד שנע בין תמימות לבין פתטיות. ניצן יטפל בשקרנים? הרבה יותר סביר להניח שהוא ישבח אותם.
זה לא שאין מה לעשות. בהחלט יש, והדבר מצוי במידה רבה בסמכותה של השרה
איילת שקד ובנכונותה להתעמת עם הגוף החזק ביותר במדינה - הפרקליטות. שקד יכולה להוביל שורה של מהלכי חקיקה וניהול:
1. קביעת חובה בחוק לפיה על שופטים להעביר לנציב הביקורת על הפרקליטות וללשכת עורכי הדין קביעות בדבר עבירות לכאורה - פליליות, אתיות ומשמעתיות - של פרקליטים.
2. שינוי חוק נציבות הביקורת, כך שתהיה חובה לפרסם את שמותיהם של הפרקליטים שפעלו בצורה פסולה, למעט בנסיבות חריגות שינומקו בכתב.
3. שינוי חוק נציבות הביקורת, כך שלנציב תהיה סמכות להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד פרקליטים שלכאורה ביצעו עבירות פליליות, ולהורות ללשכת עורכי הדין לפתוח בחקירה במקרה של חשד לעבירות אתיות.
4. הרחבה משמעותית של נציבות הביקורת והפיכתה למעין מח"ש מול הפרקליטות, עם סמכות להעמיד לדין (פלילי, אתי או משמעתי) פרקליטים שעברו על החוק, על האתיקה או על התקשי"ר.
5. ביטול הסעיף בחוק לשכת עורכי הדין המאפשר ליועץ המשפטי לממשלה למנוע הליכים משמעתיים נגד פרקליט.
ומכאן - לרשימת הציונים לגנאי שקיבלה הפרקליטות בששת החודשים האחרונים.
הפרקליטות
העלימה מנאשם בשוד "ראיית זהב" מזכה, שיקרה לבית המשפט לגבי מידע קודם על המדובב, העלימה מידע שכזה מן ההגנה ומסרה לנציב הביקורת תירוצים כוזבים. (דוד רוזן, 11.11.18).
הפרקליטות
לא השיבה במשך עשרה חודשים לבקשה לפסוק הוצאות נגד משרד האנרגיה ורשות החשמל בעקבות עתירה לבג"ץ. שני הגופים קיבלו חמש ארכות - ואז ביקשו אחת נוספת, אך הפעם נדחו. (בית המשפט העליון, 29.10.18).
פרקליטות בתיק רצח מסרו מידע שקרי לבית המשפט, כאשר הכחישו שפנו לשירות בתי הסוהר בבקשה לקבל דוגמאות מכתב ידה של הנאשמת לצורך ביצוע השוואות. הפרקליטות גם לא העבירה להגנה תיעוד על בקשה חוות דעת נוספת מהמכון הפתולוגי. התביעה הוציאה מוצג מחזקת בית המשפט בלא ידיעתו ושלחה אותו לבדיקת במז"פ במהלך פרשת ההגנה. (דוד רוזן, 24.10.18).
הפרקליטות
לא הביאה מדובבים לעדות בפרשת קופת חולים מאוחדת, למרות שבית המשפט המחוזי הזהיר אותה מפני תוצאות המחדל. הנאשמים זוכו מאשמת שוחד ונשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, דחתה את ערעור המדינה. (בית המשפט העליון, 11.10.18).
הפרקליטות
העלתה טענות המנוגדות לעקרונות שלטון החוק, כאשר שבה ודרשה מתחם ענישה שכבר נדחה. (בית המשפט המחוזי בירושלים, 8.10.18).
הפרקליטות הגישה, בשם משרד הביטחון ומשרד החוץ,
בקשה חסרת יסוד לאיסור פרסום על פסק דין, אשר הוגשה כלאחר יד ואפילו ללא תצהיר תומך. (בית המשפט המחוזי בתל אביב, 7.10.18).
המשטרה הפרה את
זכותו של חשוד בנסיון רצח להיוועץ בעורך דין, וכאשר הגיע המקרה לפתחו של בית המשפט העליון - גיבתה אותה הפרקליטות. (בית המשפט העליון, 23.8.18).
שירות בתי הסוהר מנע מאסיר בצורה בלתי מוצדקת גישה למחשב, ואילו הפרקליטות ייצגה את השב"ס בצורה בלתי מקצועית, תוך
העלאת טענות סותרות ומופרכות. (בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, 19.8.18).
"חרף החלטתי מיום 19.6.18, שבה התבקשה הגשתו של החומר החסוי הרלוונטי בהקדם האפשרי,
טרם הוגשו חומר או עידכון". (בית המשפט העליון, 4.7.18).
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיים במשך שנתיים שבעה דיוני הוכחות בלבד במגה-תיק בפרשת ענק של חשבוניות פיקטיביות, במידה רבה באשמתה של הפרקליטות. הפרקליטות
מסרה ביודעין מידע חלקי לבית המשפט העליון על התנהלות התיק והפרה החלטות של בית המשפט המחוזי. (בית המשפט העליון, 3.7.18).
פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד
דני ויטמן, הביא את בית המשפט המחוזי בעיר
לצנזר פסק דין בו מתח ביקורת חריפה על התובעת, כך ששמה הושמט ממנו. (דוד רוזן, 27.6.18).
הפרקליטות
לבית המשפט העליון בעניינו של טל יגרמן והוטלו עליה הוצאות. (בית המשפט העליון, 22.5.18).
למרות שבמשך שנים רבות מתגלות תקלות חמורות בהעברת חומרי חקירה לפרקליטות לא גובש פתרון מערכתי לבעיה קשה זו. במקרים רבים מוגשים כתבי אישום בלא שכל חומרי החקירה נמצאים בידי הפרקליטות, קל וחומר - בידי ההגנה. (מבקר המדינה, יוסף שפירא, 8.5.18).
תובעת שוחחה עם חוקרת ילדים ושכנעה אותה לשנות את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו, ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה. (בית המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.18).