אני לא בטוח שאת הטלפון הראשון, ובו השתתפות בצער על אי-היבחרו לתפקיד המפכ"ל, קיבל משה
צ'יקו אדרי, מהמפכ"ל היוצא
רוני אלשיך. בדבר אחד אני בטוח שתפקיד השר לביטחון הפנים גדול מאוד על מידותיו של
גלעד ארדן, ששוב הוכיח בפעם השנייה, שכישוריו לבחור מועמדים מעידים שהוא לא ראוי לתפקיד.
המועמדים שביקש גלעד ארדן למנות לתפקיד המפכ"ל, הם ההוכחה להעדר יכולתו של ארדן לאתר את האנשים הראויים, ומעידים בעיקר שארדן לא מכין שיעורי בית. אם ארדן היה אדם יסודי, הוא לא היה מתבזה בהצעה למנות את
גל הירש למפכ"ל, כשעוד לפני הודעת המינוי שלו התברר כי נערכה בעינינו בדיקת משטרה.
גם המינוי של רוני אלשיך לא הייתה הבחירה האידיאלית למרות המחמאות שהעניק לו ארדן. עובדה שארדן נמנע מלהציע לאלשיך לכהן עוד שנה בתפקיד, ונאלץ להתפתל עם הסברים מגוחכים שאינם נדרשים כאשר קיימת שביעות רצון ממינוי.
היום כבר ברור, אלשיך גילה מהר מאוד מה שווה ארדן, ובעיקר הוא גילה את להיטותו של ארדן להופיע בתקשורת ולהצטלם בחברת קצינים ושוטרים, מה שהביא את אלשיך לא להעריך במיוחד את השר הממונה עליו וגם לזלזל בו בפרהסיה. כך למשל, נמנע אלשיך מלהזמין את ארדן לכנס בנצרת שעסק בפשיעה במגזר הערבי, שאליו הוזמנו בכירי המשטרה ופרקליט המדינה ותירץ זאת בתירוץ שעורר חיוך.
ארדן חסר מנהיגות וכריזמה אלשיך, הבין מהר גם באמת שווה ארדן, שר חסר מנהיגות וחסר כריזמה. לאלשיך איש שטח שקורא מהר את המפה זה הספיק כדי להבין שהפיקוח עליו נתון בידי מי שטוב בעיקר בהכרזות ובדיבורים, אבל חלש במעשים.
ארדן הוא איש חלש. חלשים נוהגים למנות לתפקידים חלשים מהם, כדי שיוכלו להפעיל עליהם בקלות את מרותם. משה צ'יקו אדרי, עמד בדיוק בקריטריונים. הוא לחש על אוזנו של ארדן בדיוק מה שארדן אהב לשמוע, ועל-פי עדויות זאת תכונה חשובה שתרמה לא מעט לכך שארדן העדיף אותו בתפקיד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים על מועמדים אחרים.
מתפקיד מנכ"ל המשרד לביטחון פנים הדרך למנות את אדרי למפכ"ל הייתה קצרה. ארדן האמין כנראה שיצליח למנות מפכ"ל מחמד. אנשים חזקים ודעתניים הם איום עבורו ואדרי התאים לו כמו כפפה ליד.
מה שארדן לא גילה לראש הממשלה שכהרגלו גם הפעם הוא חיפף, לא עשה את הבדיקות הנדרשות, לא הכין שעורי בית וביזה במינוי מיותר גם את ראש הממשלה.
אבל אצל ארדן חוסר רצינות והכרזות שמתבררות כבדיחה, הפכו כבר לשגרה. ואין כמו כמה דוגמאות שמעידות מי האיש ומה יכולותיו.
- בפרשת אום אל חירן, הזדרז ארדן להודיע במהלך פינוי של הכפר שמדובר בפיגוע דריסה כשרכב שבו נהג תושב הכפר פגע בשוטרים, הרג שוטר אחד ופצע אחר. אבל מהר מאוד התברר מחקירת המחלקה לחקירות שוטרים, שהתנהלות המשטרה באירוע מצביעה על כשל תפקודי חמור, וכי סביר שהתאונה לא הייתה אירוע של פיגוע חבלני.
שולף כמו אקדוחן במערבון - ארדן הוא זה שכינה את גל השריפות שהיה בארץ בחודש נובמבר 2016 בשם "טרור ההצתות", אבל מה לעשות ששוב ארדן לא בדק את העובדות. סתיו 2016 התאפיין ביובש יוצא דופן, העדר משקעים ותנאי מזג אויר קיצוניים שגרמו לשריפות וסייעו להתפתחותה של האש.
- ארדן היה גם שר התקשורת, תפקיד שבו הוא הצטיין במיוחד. במסגרת תפקידו היה ארדן השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. ראשי רשות השידור, ראו בו לא יותר מאשר ליצן, ולא התייחסו אליו ברצינות. ארדן נפגע מאד. הוא רצה לפזר את ההנהלה, אבל הבין שהוא לא יכול. אז הוא הגיע למסקנה שיש צורך ברפורמה מידית ברשות השידור.
- ארדן הבטיח בכל הרצינות לציבור לבטל את האגרה. במסיבת עיתונאים שהזדרז לכנס עם יאיר לפיד. ארדן, לא גילה לציבור שהוא ישלם את האגרה שעל ביטולה הוא הודיע באמצעות רישיון הרכב. מי שמחזיק ברשותו שני רכבים משלם עכשיו למעשה אגרה כפולה בעת חידוש רישיון הרכב, גם אם ברשותו מכשיר טלוויזיה אחד כך שהציבור משלם היום הרבה יותר.
- ארדן תמך ופעל להקמת תאגיד שידור ציבורי, שהפך לאופוזיציה הגדולה ביותר בתקשורת האלקטרונית שקמה לראש הממשלה. ראשי התאגיד לא פראיירים. העצות שהם מקבלים נכונות. ככל שיתקפו יותר את נתניהו וממשלתו כך קשה יהיה יותר לפגוע בהם, משום שאז יוכלו לטעון כי מנסים לרפות את ידיהם תוך פגיעה בחופש העיתונות.
- בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 לסוף תקופת רישיון השידורים. סגירת ערוץ 10 הייתה מביאה לכך שערוץ 2 היה הופך למונופול בטלוויזיה המסחרית. ארדן הוא זה שיזם את החוק המורה על פיצול ערוץ 2 ומעבר הזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת", לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת. חברת החדשות של ערוץ 2 אמורה הייתה לצאת למכרז להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. אתם תגידו מה יצא מזה.
- ארדן הבטיח להוביל חקיקה נגד "בזק". כדי להיטיב עם הצרכנים, להוריד את עלות השיחות הקוויות. שמעתם ממנו משהו? אני לא.
מי כשל? ארדן או המערכת המשפטית? - אם שכחתם ארדן הוא זה שהתכוון להציב מגנומטורים אחרי הפיגוע שבו נורו שני שוטרי מג"ב, בשער הסליחה של הר-הבית. הגורמים המקצועיים בשב"כ טענו כי לא המליצו מעולם על אמצעי בדיקה מסוג זה. בכירים במשטרה טענו שההחלטה התקבלה באופן רשלני ובלי דיון מעמיק בנושא. בתוכנית המקורית תוכנן להציב את המגנומטרים בקרבה להר-הבית כך שניתן יהיה לבצע בידוק סלקטיבי ולא להכריח את כל המתפללים לעבור אותו.
- אני בטוח שלא שכחתם את הלחישה שעוררה פרצי צחוק, בעת שהשר גלעד ארדן, לחש על אוזנו של נשיא ארצות הברית טראמפ, בסוף חודש מאי 2017 בנמל התעופה בן-גוריון, ובה הגדיר אירוע של דריסה בתל אביב, כמתקפת טרור שהמשטרה חוקרת, בשעה שהמשטרה עצמה פרסמה שעה וחצי קודם לכן הודעה מפורשת שמדובר לא יותר מאשר תאונת דרכים....
זה השר גלעד ארדן. אז מה הפלא שהוא מגלגל עכשיו את הכדור אל המערכת המשפטית ואומר שהיא זו שמסכלת את מינויו של אדרי למפכ"ל ולא הוא האיש שכשל.
ועוד לא הזכרנו את כישלונו הצורם של ארדן, כאחראי על רח"ל - רשות חרום לאומית. ראש הממשלה נתניהו שגילה מה שווה ארדן, נהג בממלכתיות, והעביר את האחריות מהשר ארדן לשר הביטחון, לאחר שהבין מה לא עשה ארדן בליל השלג שניתק את ירושלים מהשפלה.
תרנגול שאוהב חנופה מי שעוקב אחרי התנהלותו של ארדן לא צריך להתפלא שארדן כשל שוב. ארדן מלא בעצמו, מתנהל כמו תרנגול, וחושב שהוא נועד לגדולות. זה עובד רק במערכת פוליטית שבה הבלתי אפשרי - אפשרי. עובדה, ארדן חוזר כל פעם מחדש על אותן טעויות אבל אין מי שמראה לו את הדלת.
מי ששיקף יותר מכל את המצב שנוצר בעקבות אי-אישור מינויו של משה צ'יקו אדרי למפכ"ל, הוא שופט בית המשפט המחוזי בדימוס עודד אל-יגון, שכתב בחשבון הפיסבוק שלו: "לא מקנא בניצבי המשטרה. עכשיו עליהם להחליט אם להתחיל להתחנף לצ'יקו אדרי או להצטרף למשמיציו".
ארדן שחולה על חנופה, רץ עכשיו מערוץ לערוץ כדי להסביר לציבור שלא הוא זה שכשל. אבל הציבור לא פראייר וגם לא בוחרי הליכוד. הם גילו מזמן שרוח וצלצולים לא יביאו את האביב.
