השבוע התקיימו הבחירות המקדימות של הליכוד לכנסת העשרים ואחת וראשי הליכוד הודיעו כי יום חג הוא לדימוקרטיה. חג הדילים והרשימות - רשימות החיסולים והווינרים. זהו יריד העסקות הגדול ביותר שמתקיים בארץ הקודש, בו רוקחים המתמודדים עסקות ביניהם ומבטיחים את תמיכת זה תמורת זה כך שכל העוסקים בדבר ירבחו ויסעדו.
הטכניקה של הדילים מובנת לי ואני יודע אפילו יותר מזה: אני יודע שהבחירות המקדימות אינן מתקיימות כפי שכל אזרחי ישראל מתארים לעצמם וכאילו 120 אלף מתפקדי הליכוד הולכים לבחור את מועמדי המפלגה לכנסת ומצויידים ברשימת המועמדים. בפועל קורה תהליך אחר לגמרי מתחת לרדאר של אזרחי ישראל כפי שהם מבינים את התהליך המקורי. בפועל, המתפקדים, לפני שנכנסים לבחור בקלפי, מקבלים מידיהם של קבלני הקולות רשימה תכליתית מוכנה ומזומנת וממליצים להם לבחור בה. אמור מעתה כי רשימת ה
מאכערים שמציידים בה את הבוחר בכניסתו לקלפי תחליף מעכשיו את רשימת הנבחרים המקורית של המועמדים לכנסת.
על פניו המדובר באותו תהליך והיינו הך של ממש, פשוט מייעלים את התהליך ובמקום שהבוחר יסמן לעצמו את רשימתו, הוא מקבל רשימה מוכנה מראש מטעם המאכער המקובל עליו מה רע בזה?! מה עוד והבוחרים אינם מוכרחים לקבל את רשימת המאכערים, וישנם כאלה שמסמנים לעצמם את רשימתם האישית, דמוקרטיה במיטבה. על-מנת להסביר את הצד האפל בשיטת המאכערים שעובר מתחת לרדאר של המתודה הדמוקרטית, עלי לחזור איתכם אל יום הבחירות הכלליות בישראל ולציין לשמצה את אחת השיטות האפלות הנהוגות עד עצם היום בארצנו, כאשר מאכערים מטעם מפלגות חשוכות עומדים בפתחי הכניסה לקלפי וצדים אנשים שבגלל חולשתם הנפשית, הפיזית, או שמא מפאת גילם המופלג הם נאותו לקבל לידם את הפתקית של המאכער, להיכנס איתה פנימה ולשלשלה לתיבת הקלפי.
עצלות מחשבתית
העיקרון הדמוקרטי שנפרץ כתוצאה מהשיטה הזו הוא לאו-דווקא ההשפעה על אנשים חלשים וניצולם, כי אם ההשפעה על אנשים שחוט השידרה המחשבתי שלהם, אם נכון הביטוי, רופף, והם מתעצלים אף לחשוב. עם זאת לא כל העצלנים עצלים באותה מידה וגם ל'עצלות המחשבתית' דרגות ורמות, ולמעשה כולנו מנויים על כבש המדרגות שלה באסכלה זו או אחרת. לא פעם אנו זועקים לשמים כי הראש כואב ולמעשה מכריזים קבל עם ועדה כי בפרק הזמן הזה קל להכניס לנו דברים בראש וקל להשפיע עלינו כי הראש מפוצץ לא עובד בתפוקה מלאה. יש כאלה שאף בלי כאב הראש ניתנים להשפעה: מה רע שאסדר לך את המחשבות ותקבל ממני כמלך את הרעיון המושלם מוכן ומזומן לפקודתך. מאידך-גיסא ובניגוד לאלה שמפאת סיבה זו או אחרת מוכנים מראש להשפעה, ישנם כאלה שצריך להעיר בהם את עצב העצלות המחשבתית על-מנת שישאירו בידך את המושכות ויעניקו לך את זכות החשיבה במקומם. לא מן הסתם אוסר המחוקק את התעמולה על כל אופניה ביום הבחירות, וכוונתו ללא ספק סיכול ממוקד לכל סוג של השפעה על אנשים המצויים על כבש 'העצלות המחשבתית' וניצבים על מדרגה זו או אחרת ממדרגותיו.
ובכן ידידי, שיטת הרשימות המוכנות של קבלני הקולות בפריימריז הליכוד ושל עוד מפלגות, היא ההתגלמות המעשית של השיטה האפלה של המאכערים הרובצים על פתחי הקלפיות הפזורות בארץ וצדים את הקולות "החלשים" למיניהם. היא בעינה השיטה המערכתית הפועלת כמכונה משומנת ושיטתית לניצול ציני מוחלט של כולנו, היינו של כל איש ואשה העומדים על כבש 'העצלות המחשבתית' בכל רמותיו ומפלסיו האנושיים. זו בעינה גניבת הדעת באופן הרדוד ביותר של כל אזרחי ישראל שחושבים כי יום חג הוא לדמוקרטיה, 120 אלף מתפקדי הליכוד הולכים לבחור את מועמדי המפלגה לכנסת ומצויידים ברשימת המועמדים, בעוד הלכה למעשה זה יומם וחגם של מאכערים אפלים בשירות הדמוקרטיה של מראית העין.
לחשוב ולתאר את התיעוב הזה כיצד עובד בשטח, כיצד המאכערים נוטפי זיעה מתרוצצים בין המתפקדים, כיצד משכנעים אותם לאמץ רשימה זו ולא אחרת. לתאר את ההצגה הרדודה של התיאטרון החשוך שמתיימר להעלות הצגה דמוקרטית. מעולם נכחתי בפריימריז של שום מפלגה, אבל אני מכיר איש ליכוד ותיק עם ניסיון עשיר שעבר בחייו פריימריז אחד או שניים, אבקשו בפריימריז הבא לשדר לנו בשידור חי היישר מבמת התיאטרון איך זה עובד בשטח.
יורם ארבל שמעולם לא נגמר לו האוויר יכל להרים שידור כזה. נסו לדמיין את המילים בוקעות מפיו של ארבל:
בפינה הימנית של המגרש צץ משום מקום מאיר המאכער של אקוניס, מהו עושה שם לעזאזל, רץ רץ קלות לעבר שמעון הקטן מרשימת רגב וסוגר עליו אבל שמעון הקטן לא פראייר, קטו קטן אבל גדול, שמעון מוסר את הרשימה שבידו לשמואל, שמואל לניר ניר לבוסקילה, בוסקילה מתמהמה עם הרשימה ובאחת בועט לכיוון קבוצת מתפקדים ו... רגע רגע גוללללללל, גול גול גול גולללל, גול מדהים לבוסקילה בדקה השבעים ושתיים לפתיחת הקלפי, מסירה הטעיה השהייה וגווול מדויק, קבוצה בת שלושה מתפקדים מתקדמת לעבר הקלפי עם רשימת סער בכיס, גול בלתי יאומן בשער ביבי בדקה ה-72 לקלפי והיד עוד נטויה.
