ממשרד הבריאות נמסר כי פסק דין מהווה איתות נורמטיבי וערכי ראשון במעלה הן לערכאות המשפטיות שיידרשו לנושא בעתיד והן לכנסת, הדנה בהצעת החוק הממשלתית בנושא זה, כי סחר איברים, לרבות תמורה כספית שיש בה בפועל עידוד מכירת אברים בידי אנשים הנתונים במצוקה, היא מעשה פסול מבחינה מוסרית.
עתירה של אשה הזקוקה לכליה
פסק הדין ניתן בעניינה של אישה הנזקקת להשתלת כליה. היא תקפה בעתירה שהגישה לבג"צ את חוזר המנכ"ל, שקבע הנחיות לקופות החולים בתחום מימון השתלת איברים בחו"ל, במטרה להילחם בתופעת הסחר באיברים.
במקביל לחוזר המנכ"ל, נעשית זה שנים עבודה להסדרת העניין בחקיקה ראשית, ובימים אלה הכנסת דנה בהצעת החוק הממשלתית בעניין.
בפסק הדין קבע בית המשפט כי מדובר בנושא שיש להסדירו בחקיקה ראשית, ויצא, בקריאה לכנסת להשלים את הליך החקיקה בנושא חשוב ורגיש זה.
השופט אליקים רובינשטיין ביסס את החלטתו שלא להתערב בחוזר המנכ"ל על טעמים של תקנת הציבור, וקבע כי אין פגם בכך שהממשלה מצאה להסדיר נושא זה בחוזר מנכ"ל כל עוד לא הושלמו הליכי החקיקה. רובינשטיין קבע כי החוזר משקף גישה ראויה, שיש לה בסיס מוסרי מוצק.
רובינשטיין: זילות חיי אדם
"מן המפורסמות כי עולם הרפואה עשה צעדי ענק לעבר פתרונות לא שערום אבותינו בתחומים מרובים, ובהם ההשתלות, המצילות את חיי רבים ולמצער משפרות לבלי הכר את חייהם, ואולם, אליה וקוץ בה, והיא הסחר באיברים, שמשמעו זילות חיי אדם עד קצה השפל. איננו פועלים במובן המוסרי והמשפטי כאחד, אין לראות מקום להתייחסות שונה להשתלה מן החי בחו"ל מאשר להשתלה מן החי בארץ", כתב השופט.
