גזר הדין שניחת על עמרי שרון יותר משהוא מותיר טעם מר, תחושת תסכול וחוסר אונים אל מול שחיתות פלילית, הוא מאיר לנו את המדמנה האמיתית שבה אנו משכשכים, על עכירותה ועל צחנתה.
נכון הוא שעמרי שרון, על-פי גזר הדין, רימה ושיקר, הונה וכיזב עולם ומלואו במטרה לדחוף את אביו לראשות ממשלה במדינת ישראל, "ובסופו של דבר אכן הגיע לראשות הממשלה", כדברי כבוד השופטת עדנה בקשטיין, אך אלה הם פרטים קטנים ושוליים בכל ה"סַמָטוֹכָה" הזאת.
ראשית, יש לזכור שמדובר בגזר-דין שניתן בעקבות עיסקת טיעון בין התביעה שהיא המדינה, כלומר את ואני ואתה, לבין ההגנה על עמרי שרון. עיסקת טיעון זו טעונה בדיקה יסודית וממצה, שתענה על השאלה הפשוטה מדוע נזקקו לעיסקה המפוקפקת הזו, מי יצא שכרו בהפסדו וּלהיפך? מדוע נמנעו מלחשוף את כל הפרשה כולה לאור השמש? הרי מדובר בלא פחות או יותר - גורלה של מדינת-ישראל.
אך בכך אין די. תביעה והגנה יכולות להעלות נימוקים כאלה או אחרים, כמו גם להתעלם מכל וכל ולא לתת שום הסבר לאיש על אף התימהון הגדול. זאת יש לזכור, אף-על-פי שהציבור הינו צד למשפט הזה כבעל דין לכל דבר וענין, באמצעות פרקליטות המדינה, אין שום חובה ממשית שחלה על העוסקים במשפט לדווח לציבור מדוע נמנעו מחשיפת האמת, כולה או חלקה, בדרך של עיסקת טיעון הנמלטת על נפשה מאימת העדויות, החקירות והחקירות הנגדיות.
לנוכח המצב הבלתי-נסבל הזה, אין ספק שקיימת אפשרות ולוּ מזערית שהציבור ייפגע ממש. הציבור אינו אלא יחידים רבים, ולפחות חלק מהם עלולים להיפגע פגיעה בלתי הפיכה בכבודם, בחירותם, ברכושם ובשמם הטוב, בלא שהיתה לכך תכלית ראויה, ומכל מקום לא ניתנה הזדמנות לשלטון החוק למשש את טיבה של התכלית הזאת.
אריאל שרון, גם אם לא ידע דבר וחצי דבר על פעילותו העבריינית של בנו, הגיע לכס ראשות הממשלה על מצע פלילי, לא חוקי, שלא כדין. לפיכך עבריינות פלילית לשמה עומדת בבסיס כל פעולותיו של ראש הממשלה אריאל שרון. כן כן, לרבות "תוכנית ההינתקות". שלטונו נקנה בכסף מלא! ועל כן לא היה שום בסיס חוקי, דמוקרטי, מוסרי או אנושי לשום מהלך ממהלכיו כראש ממשלה. כל מה שנעשה מאז 1999 ועד היום הוא פרי הבאושים של התיק הפלילי הזה שהנאשם בו הורשע! כאן זה התחיל וכאן זה נגזר.
יוצא איפוא כי מפלטו האחרון של הציבור הפגוע, היה לשלוח את כלבי השמירה של הדמוקרטיה להגן עליה מפני הקמים עליה. זה היה הסיכוי האחרון! לשם כך רכשנו כלבים מיומנים שלא רק ינבחו אלא יחשפו את מלתעותיהם וינשכו נשיכות כואבות בגרונם של תוקפי הדמוקרטיה. אבל ה"כלבים" האלה שינו טעמם וּבגדו בבעליהם. הם נשכו ונושכים בלי-הרף את הדמוקרטיה עצמה ומתעללים בגוויתה וְאנָחְנוּ מָה?