הגורם הביטחוני הבכיר הגיע לקנדה במסגרת שליחות הסברה למען ישראל במונטריאול, וונקובר וטורונטו ובין היתר הרצה בקהילות היהודיות ובאוניברסיטאות. את הביקור בקנדה הוא מסכם כ"מוצלח מאוד", ובעיקר בזכות פגישותיו עם נציגי הקהילות היהודית והישראלית. פגישות אלה המחישו לדבריו את הערבות ההדדית בעם היהודי ובמחויבות של הקהילות היהודיות לתמוך במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית הנאבקת על קיומה מול כוחות רדיקליים, המהווים איום משותף לישראל ולמדינות המערב ובכללן קנדה. "חשתי עד כמה הקהילה היהודית רואה את גורלה בגולה כקשור קשר ישיר לחוסנה של מדינת ישראל.
דברי התמיכה והעידוד מעניקים תחושה טובה שאנו בישראל איננו לבד בחזית", הוא אומר ל'שלום טורונטו'. וחשוב לו להעביר גם מסר דרך דפי העיתון לקהילה הישראלית הגדולה בטורונטו. לדבריו, "ההתייחסות בישראל לקהילות היורדים השתנתה תכלית השינוי בשנים האחרונות. לא עוד נפולת של נמושות. בעולם המודרני של גלובליזציה מכירים בחופש של כל אדם לבחור את מקום מגוריו. ואנו בטוחים בישראל, כי הישראלים בגולה שומרים על הקשר עם המולדת ואנו סומכים עליהם בשעת מבחן".
הוא היה רוצה לראות ישראלים רבים יותר משתלבים בהנהגה של הקהילה היהודית על-מנת לתרום מיכולותיהם ומניסיונם ולחזק את הקהילה. ולצד זאת, הוא מבקש לחזור ולהרגיע על-רקע תוצאות מלחמת לבנון באומרו, כי צה"ל צבא חזק ומדינת ישראל סומכת רק על עצמה בהגנה על ביטחונה וביכולתה להתמודד עם קשת האיומים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. להלן עיקרי דבריו של הגורם הבכיר בפגישה שנערכה עמו ב-22 באוקטובר 2007:
אירן מהווה איום על שלום העולם
"אמצעים דיפלומטיים לבדם לא יוכלו לעצור את אירן, הם אינם מרתיעים ואינם אפקטיביים. אירן ממשיכה צעד אחר צעד במימוש תוכנית הגרעין שלה וההתקדמות בתחום זה נמשכת. בתקופה בה ננקטו סנקציות כלכליות היו תוצאות טובות, אך לא היה בהן די, ובמועצת הביטחון קשה היה לקבל החלטות נוקשות יותר בגלל עמדותיהן של רוסיה וסין. בהתמודדות (של המערב) נגד אירן צריך לפתח אופציות נוספות לפעולה, כולל צבאיות, אם האפיק הדיפלומטי לא יהיה אפקטיבי. ממשלת ישראל עד כה תמכה במאמצים הבינלאומיים והשתדלה לא להיות בחזית, על-מנת לא להסיט את הנושא להבט הישראלי ולאפשר לקהילה הבינלאומית להגיע להסדר עם אירן, שימנע ממנה ליישם את תוכניתה הגרעינית. קשה לדעת מתי האירנים יגיעו ליכולת גרעינית. אם ימשיכו בתוכניתם הם עשויים לעבור בעתיד הנראה לעין את הקו האדום בפיתוח הגרעיני ולפתח נשק גרעיני בין השנים 2010 עד 2015".
לישראל יכולת לתקוף באירן
"מרבית מדינות המזרח התיכון נמצאות בשלב של הסתגלות למציאות החדשה ומכינות עצמן למצב בו אירן תהיה גרעינית. ניתן להבחין במרוץ חימוש במפרץ הפרסי. נסיכויות הנפט רוכשות אמצעי לחימה מכל הבא ליד, ואולם, איש אינו מנסה להתמודד חזיתית עם אירן כעת כדי לעצור את התהליך. לישראל יכולת צבאית המאפשרת לה תקיפות במרחקים ארוכים. צה"ל נדרש לספק לממשלה, בכל נושא, דרכי פעולה מול איומים. ההחלטה נמצאת בידי הממשלה. פגיעה במתקני הגרעין האירניים היא אתגר מורכב, ואולם בכל יעד קיימות נקודות תורפה".
"ממשלת ישראל שמה יהבה כאמור על אפיק הפעולה המדיני בניסיון לבלום את אירן, שכן אירן גרעינית תשנה את המזרח התיכון. אירן חותרת להשיג הגמוניה אזורית באמצעות הפעלת ארגוני התנגדות, שהם ארגוני טרור כדוגמת חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי, בניסיון להרוס כל אפשרות לביסוס מהלך מדיני חיובי. הציר של אירן וסוריה פועל במדינות שכנות על-מנת ליצור מציאות של מדינות נחשלות עם משטר חלש שאינו מסוגל לאכוף את מרותו. חוסר היציבות, כמו בעירק, באפגניסטן, בלבנון ובשטחים הפלשתינים, משרת את האינטרסים האירניים. חופש הפעולה האירני יגבר בצורה משמעותית לאחר שתשלים את פרויקט הגרעין. מעבר לכך, לריצה של מדינות נוספות באזור לרכוש יכולת גרעינית כמענה לאיום האירני תהיינה השלכות לא רק על המזרח התיכון אלא גם על אירופה, אסיה ואמריקה".
"למרות האיום האירני המשותף, ישראל לא הצליחה ליצור דיאולוג וקל וחומר בסיס לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה. גם עם מצרים עימה לישראל יש הסכם שלום קשה להגיע לברית אסטרטגית. קיימים הבדלים מהותיים בין שני הצדדים המקשים על כך. אנו מדברים בשפה שונה ובמישורים שונים".
אבו מאזן רוצה אך לא בהכרח יכול
משטר החמאס ממשיך לבסס את שליטתו ברצועת עזה. ישראל מנסה באמצעות הדיאלוג עם הרשות הפלשתינית בהנהגת אבו מאזן ורה"מ סלאם פיאד לפתוח תהליך מדיני חדש. הבעיה בהקשר זה נמצאת בחוסר היכולת שלהם ליישם את כוונותיהם ולאכוף על החמאס לקבל הסדר עם ישראל. אם ישראל תיסוג משטחי יהודה ושומרון (בדומה להינתקות מרצועת עזה) קיים חשש שתנועת החמאס תשתלט את אזורים אלה.
ישראל עוקבת אחר האיום שמהווה משטר החמאס ברצועת עזה, ובשלב זה היא נמנעת מפעולה מקיפה כדי לא לפגוע בכינוס הצפוי של ועידת אנאפוליס. בוועידה ישראל עשויה להעלות את סוגיית הביטחון ברצועת עזה ולהבהיר, כי היא הרצועה איננה עוד בעיה של ישראל ואין היא נושאת באחריות לנעשה ברצועת עזה לאחר ההינתקות. רצועת עזה נופלת בתחום האחריות של הפלשתינים ומצרים. אם בעיית עזה לא תיפתר, ישראל תבסס את הלגיטימציה לפעולה צבאית. מנגד, אם תנועת החמאס תקבל את שלושת התנאים - הכרה בישראל, קבלת ההסכמים עמה והפסקת הטרור - תהיה ישראל נכונה לפתוח בדיאלוג עמה".
האינטרסים הישראלים ביהודה ובשומרון
"המדיניות הישראלית מבוססת על הקמת שתי מדינות ממערב לירדן. פתרון כזה יסייע להגנה על ביטחונה של מדינת ישראל. בנוגע לגבולות בני הגנה, מנקודת מבט ביטחונית-צבאית קיימת חשיבות להמשך השליטה בקו הירדן וליצור חיץ בין המדינה הפלשתינית לבין ירדן על-מנת למנוע הברחות נשק, וזאת גם לאור לקחי ההינתקות והנסיגה מציר פילדלפי. בנוסף, המדינה הפלשתינית צריכה להיות מפורזת מנשק, בגלל המרחק הגיאוגרפי הקצר בין גבולותיה למרכז הארץ. כיום צה"ל וגורמי הביטחון יכולים לבלום את הטרור בזכות חופש הפעולה הקיים, המאפשר לפעול בתוך השטחים הפלשתינים, לעצור טרוריסטים, לפרק מעבדות נפץ ולסכל טרור".
לא צופה את סיום הסכסוך
"אינני מאמין שיהיה קץ לסכסוך. אין פתרון מוחלט וסופי לסכסוך עם הפלשתינים. ישראל עוסקת כיום בניהול המשבר ולא בפתרון הסכסוך, וכל הסדר יאפשר תקופה של רגיעה שתעניק הזדמנות לצד הפלשתיני לבנות ממשל יציב. הפלשתינים צריכים ליטול אחריות לגורלם. לפי שעה נראה שהם מעדיפים לדבוק בתווית של הקורבן ובסיסמאות על הכיבוש. אפילו בעזה עדיין מדברים על הכיבוש יותר משנתיים לאחר ההינתקות. ארגוני הטרור תוקפים את מעברי הגבול דרכם עובר סיוע הומניטארי. מבחינתם, ככל שהמצב רע יותר כך התנאים טובים יותר לניהול המאבק בישראל. עדיין לא קם בן-גוריון הפלשתיני שיוכל להקים מדינה פלשתינית. לאחר ההינתקות הביעו האירופאים נכונות להעניק 9 מיליארד אירו בשלוש שנים לרשות הפלשתינית כדי לבנות תשתית של מדינה, ואולם הם קיבלו את החמאס והיום איש לא ירצה להשקיע ברצועת עזה".
"הפלשתינים גם אינם מוכנים לוותר על זכות השיבה. לקראת ועידת אנאפוליס מנסים ישראל והפלשתינים לגבש נוסחאות כלליות בסוגיות המהות. הצד הפלשתיני מנסה לדחוק את ישראל לדון בפרטים ולא רק בעקרונות. בעבר היו ניסיונות ליישם את מפת הדרכים שלב אחר שלב, כלומר לטפל ראשית בטרור וברפורמות ברשות הפלשתינית ואח"כ להגיע לשלב של הקמת המדינה הפלשתינית בגבולות זמניים. לאחר מכן ניסו לקפוץ לשלב האחרון לאור הקושי של הרשות הפלשתינית ליישם את חלקה בהסכם. בוועידת אנאפוליס ידונו בעקרונות של המדינה הפלשתינית, אך הדרך להקמתה תהיה בשלבים. קיימים קשיים ועל אף זאת, ישראל צריכה לבדוק כל אפשרות מדינית. מעבר לכך, המגעים כיום הם חלק מניהול משבר, ואם לא יהיה תהליך מדיני האלטרנטיבה היא מלחמה. בין הצדדים קיימת חשדנות רבה. הפלשתינים אינם נותנים אמון בישראל ורואים בכל פעולה שלה מזימה. נדרש לבנות יעד חדש וברור שיוכל לשמש גשר לקרוב בין עמדות הצדדים ולבניית אמון הדדי".
חיזבאללה חותר להשתלט על לבנון
המצב כיום בדרום לבנון שונה משהיה לפני המלחמה בקיץ 2007. לחיזבאללה אין אותו כוח בדרום לבנון ואין לו חופש פעולה כפי שהיה בעבר בגלל נוכחות צבא לבנון וכוחות יוניפיל. עם זאת, הברחות אמצעי הלחימה מסוריה ללבנון נמשכות וכך גם פעילות הארגון לבנות תשתית בכפרים בדרום לבנון אליהם אין כוחות יוניפיל נכנסים. חיזבאללה משקיע מאמץ רב גם בגיוס פעילים ובהכשרתם על-מנת למלא את השורות לאחר הריגתם של מאות פעילים בלחימה. היעד המרכזי של חיזבאללה כיום הינו להשתלט באמצעים דמוקרטיים על לבנון. כולם מחכים לבחירת הנשיא הבא של לבנון וחיזבאללה פועל להשיג בלוק חוסם בממשלה תוך איום לשתק את המערכת הפוליטית באמצעות כוחו העממי והצבאי. חיזבאללה אנו ערוך כיום למלחמה נוספת עם ישראל".
"לצה"ל יש יכולת להתמודד עם טילים לטווח ארוך שבידי מדינות ערב באמצעות מערכת החץ ורשם הצלחה בחיסול הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה כבר בתחילת הלחימה. לעומת זאת, מול איום הטילים לטווח קצר ורקטות הקסאם של ארגוני הטרור הפלשתינים האתגר מורכב יותר ונראה, כי השגת מענה יעיל יארך עוד מספר שנים. על דולר של פיתוח רקטת קסאם שמייצרת תנועת החמאס נדרשת ישראל להשקיע 10,000 דולר בפיתוח מענה צבאי.
