נחוצה אסטרטגיה של מכת מנע

דברי פתיחה

מכלל הבעיות המעסיקות את ארצות הברית היום שתיים בולטות:

1. מכת מנע (preemption) כן או לא?
2. כיצד לארגן את הגנת העורף (Homeland Security)?


1. אחרי חצי מאה עם אסטרטגיה של תגובה (retaliation), ממשל בוש סבור שמדיניות הגנתית גרידא היא מיושנת ולא רלוונטית.

הולכת ומתגבשת אסטרטגיה חדשה, אסטרטגיה של מניעה (preemption).

סביבת הטרור, מאפייניה שונים מסביבת הקונפליקטים המסורתיים:

הטרור לא יודע גבולות,
אין לו מפקדות מזוהות,
אין לו יחידות צבא קונבנציונאליות,
הוא קל וזריז,
הוא מתאים עצמו במהירות ובזול למצבים משתנים אצל היריב,
קשה לתקוף אותו בשיטות קונבנציונאליות מסורתיות,
הוא מהווה במידה רבה אויב וירטואלי,
הוא נהנה ממדינות התומכות בו. יותר מכך, הטרור עצמו מממן מדינות נחשלות על-מנת לקנות עצמו אחיזה בהן. הטרור מכין את ההתקפות הכי קטלניות ללא כל פרובוקציה מהצד המותקף. הטרור משלב בארסנל שלו אמל"ח בלתי קונבנציונאלי ונשק להשמדת המונים. האידיאולוגיה של הטרור מבטאת נהיליזים בשילוב חברות של מתאבדים.

מאפייני הטרור הם כאלה שמחיר הניצחון על הטרור באסטרטגיה של תגובה הוא גבוה במידה בלתי נסבלת.

דיפלומטיה, law enforccment, מודיעין, מלחמה נגד הכסף - כל אלה אמצעים הכרחיים אבל לא מספקים.

2. לכן האסטרטגיה היעילה צריכה להיות:

פרו-אקטיבית;
מעבירה את המלחמה לטריטוריות של נותני החסות;
ומבוססת על מכות מנע להגנה עצמית.

חשוב לזכור: המלחמה לא תהיה במתווה של לחיצת כפתור בשלט רחוק על טילי שיוט. היא תהיה ארוכה, דורשת קורבנות ומדממת.

האסטרטגיה של המכה המונעת מקפלת בתוכה את הרעיון, שמאחר היריב מכיןהיום מתקפה לעתיד - יש להקדים אותו עם מכת מנע.

מחשבות נוספות המתרוצצות בימים אלה בקרב מקבלי ההחלטות בארצות הברית:

- מהו רף האימננטיות של התקפה המצדיק מכה מונעת?

- האם מכה מונעת היא last resort או מכשיר עיקרי באסטרטגיה של אנטי טרור?

- מהו מקור הסכמות להציע המכה המונעת? האם היא בידי הנשיא? האם הוא רשאי להסתפק בהתייעצויות עם הקונגרס או שמא זקוק להצבעת תמיכה? האם דינם של בעלי ברית חיצוניים בתהליך קבלת ההחלטה? מהו מקור האו"ם ומועצת הביטחון?

- שימוש בנשק גרעיני במסגרת אסטרטגיה זו: כן או לא?

- אסטרטגיה של מכת מנע מחייבת מודיעין מעולה ואמין, כי הממשלה חייבת להיות מסוגלת להצדיק את המעשה בדיעבד לעם ולבעלי הברית, זאת אומרת, היא צריכה לספק הוכחות חותכות שהיתה הצדקה למכה המונעת כי בכך מנעו התקפה אימננטית עתידית.

- נשיא ארצות הברית וממשלו עסוקים בימים אלה בכל השאלות הללו, והתשובות שהם יתנו להן יכתיבו במידה רבה את המהלך המיידי נגד עירק ואת אופי המלחמה נגד הטרור העתיד.

- הנושא של הגנת העורף גם הוא מהפכני בכל התרבות וההוויה של ארצות הברית. מאז הקמת היוניון ומלחמת האזרחים, לא איים ולא פגע אויב חיצוני במה שנקרא mainland America. אפילו כאשר מדברים על פרל הארבור, מדברים על אי ולא על ה- mainland.

- השינויים שארצות הברית עוברת כיום, בעקבות ה-11 בספטמבר 2001, הם כנראה הגדולים והעמוקים ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה.

- השינויים הללו שלכאורה הם שינויים מבניים וארגוניים, צריכים להתמודד עם הגדרות מחודשות של חזון, ייעוד ומשימות. הם עסוקים בסוגיות של כח, השפעה, סטאטוס, פרסטיגה, סמכות ואחריות, וכל שאר הדברים המשפיעים על בני האדם באשר הם בני אדם.

- ארצות הברית, שאחת מאבני היסוד שלה היא דה-צנטרליזם של המערכת השלטונית, עברה ב-11 בספטמבר טראומה כל-כך עמוקה, שגרמה לממשל לשבור את העיקרון הנ"ל ולמשוך את כל סמכויות הגנת העורף ובטחון התחבורה לרמה הפדראלית. החלטה זו שנויה במחלוקת בכל רמות הממשל - ברמה המקומית, ברמת הסטייט וברמה הפדראלית.

- דמותן הסופית של המיניסטריון לביטחון העורף בארצות הברית עדיין לא ברורה. אבל כבר עתה ברור שהוא יהיה גוף בעל סמכויות רגולטיביות ובעל סמכויות ביצועיות. ריכוזיות מסוג זה מוצדקת אולי בעיתות משבר, כאשר יש צורך להיערך לקראתו במהירות המרבית. לאורך זמן, נראה לי שהממשל יצטרך לשוב ולבחון את הסוגיה הזו לאחר שהרוחות יירגעו.

- לצד סוגיית המבנה, הממשל מתחבט קשות בסוגיית התוכן, או כפי שזה נקרא היום information sharing. מה צריכה להיות הארכיטקטורה של מערכת המידע, גם הוריזונטאלית וגם ורטיקלית. ומה תהיה מערכת הזיקות בין ספקי המידע לצרכני המידע. ואיך המערכת בכל אחת מהרמות (פדראלית, סטייט ומקומית) תעבור ממצב רגיעה לחירום.

- במדינה גדולה ומורכבת כמו ארצות הברית זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית. ההחלטות שיתקבלו ישפיעו לא רק על ארצות הברית אלא במידה רבה על העולם החופשי כולו.

כולנו מאחלים לה שהנוסחא שתמצא בסופו של התהליך, תדע להתמודד עם אתגרי העתיד ולנצח.

תודה רבה,

שבתי שביט