יושב-ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, נאם היום בכינוס הרצליה במרכז הבינתחומי, ופרס את משנתו הביטחונית והכלכלית. נתניהו הדגיש כי הוא רואה באיסלאם הקיצוני הקונבציונלי והלא קונבנציונלי את שורש בעיית הביטחון של ישראל.
לדבריו, המשימה של ישראל כרגע היא למנוע מאירן להקים בסיסים נוספים על סף הגבול של ישראל, כפי שנעשה בלבנון ובעזה, לאחר הנסיגה משני חבלי ארץ אלה. הוא ציין כי נסיגה נוספת ביהודה ושומרון, תגרום לכך שמדינת ישראל תהיה מדינה עם "שלושה כיווני טילים".
נתניהו הוסיף כי "בשנת 2000, נסיגת ברק עודדה הקמת בסיס אירני עם באי-כוחם, החיזבאללה. ובשנת 2005, נסיגה חד-צדדית מעזה יצרה בסיס פרו אירני שני, בדרום הארץ. מדיניות זו נכשלה במבחן התוצאה".
לפי נתניהו, שיקום כושר ההרתעה של ישראל יכול להתבצע רק באמצעות הפסקת מלחמת ההתשה המתקיימת כיום בעזה ובלבנון. לדבריו, התשה היא אנטיתיזה להרתעה. הרתעה מבוססת על הפעלת כח לא מידתי - עלינו לערוך פעולה ש"תשבור את הכלים" ותביא להפלת משטר החמאס ברצועה. "עלינו למנוע מאירן והאיסלאם הקיצוני להקים בסיס אירני שלישי על סף ביתנו, מעל גוש דן...יש לעבור למדיניות של הרתעה במקום התשה, ולהביא להפלת החמאס", הוסיף נתניהו.
הפיתרון של נתניהו לקיפאון המדיני, השורר כיום בשל העובדה שאין פרטנר לשלום, היא שלום כלכלי, שיהווה פרוזדור לשלום ביטחוני. לדבריו, מאז אוסלו, המנגנון הבירוקרטי הפלשתיני נופח וכך נמנעה מהאוכלוסיה יזמות ורווחה אמיתית.
הפיתרון של נתניהו: לקיים ברצועה "איים של שגשוג" - פרויקטים משותפים של תעשיה וחקלאות. "השלום הכלכלי הוא הפרוזדור לשלום המדיני. הצעתי הינה ליצור איים של שגשוג, בסיסי תקווה במקום בסיסי איסלאם קיצוני, באמצעות פרויקטים תיירותיים ממוקדים. המטרה היא לייצר אופק ותקווה לציבור הפלשתיני, שיש אפשרות לשפר חייהם ולהביא אוכל על שולחנם".
נתניהו הביא כדוגמא את מכירת אל על, בזמן המשבר הכלכלי הגדול בישראל. מכירה ששידרה הצלחה מיידית לעולם. לדעתו, ישראל צריכה ליצור הצלחה מיידית שכזו אצל הפלשתינים. דוגמא לפרויקט שכזה יכול להיות פיתוח התיירות הצליינית, פרויקט שיכול להצליח יותר מכל ועידת שלום. אומנם הדבר לא פותר את בעיית השאיפות הלאומיות אבל הוא יוצר אקלים למשא-ומתן.
נתניהו הוסיף כי "כך למשל ניתן לעשות שרוול ביטחוני. ישראל תביא תיירים לירושלים והגליל והפלשתינים יביאו מיריחו ומבית לחם. כולם יבנו בתי מלון, ופרויקט כזה עושה יותר למען השלום מאשר ועידות בינלאומיות".
נתניהו גם נשאל, על-ידי פרופסור אמנון רובינשטיין, על עמדותיו בנושא החינוך. נתניהו השיב כי הבעיה איננה בתקציבי משרד החינוך, שדווקא גדלו אך ללא תוצאות, אלא דווקא במספר נושאים מרכזיים.
נתניהו מנה מספר אמצעים, בהם יש לטפל, בהתאם לניסיון של המדינות שהצליחו לבצע רפורמות בחינוך. נתניהו הדגיש כי אין קשר בין יוקרת המקצוע לבין רמת השכר של המורים. הוא נתן כדוגמא את הרופאים והפסיכולוגים, שלמרות ששכרם נמוך משמעותית, הם נהנים מיוקרת מקצוע גבוהה. עוד ציין נתניהו את הצורך בשיפור איכות ההוראה, על-ידי מיון והכשרת מורים, טיפוח מצויינות, טיפול בתלמידים מתקשים, התמקדות במקצועות הליבה, כגון חשבון, קריאה, מדע והחזרת הערכים.
