דוח מבקר המדינה שהתפרסם באחרונה בוחן עשרות סוגיות - החל מנושאים מערכתיים, כגון הקמת פרויקטים במימון גופים ממשלתיים וממלכתיים ברשויות המקומיות, דרך ביקורת על תקציב הממשלה ומשרדי הממשלה, וכלה במוסדות המדינה ותאגידיה, כגון רשות השידור. נושאים שהתקשורת מצאה "סקסיים", כגון מאבק הכוחות בין נציב שרות המדינה, שמואל הולנדר, לבין מבקר המדינה, מיכה לינדרשטראוס, זכו לסיקור נרחב, ואילו נושאים המצריכים מעט יותר מחשבה וריכוז, וחשיבותם הציבורית לא נופלת מזו של התנהלות מבקר המדינה, נדחקו לשוליים.
אחת מן הסוגיות הללו נוגעת לאכיפה הלקויה של הסדרי הקיבוצים מצד המדינה. הסיפור ידוע לציבור, אך כנראה זוכה להתעלמות מצדם של פקידי האוצר. בסוף שנות השמונים נקלעו קיבוצים רבים למשבר כלכלי ופיננסי עמוק. כדי לטפל במשבר הגיעו המדינה, הבנקים והתנועות הקיבוציות בשנת 1989 להסדר, ולפיו נתנה המדינה לבנקים מענקים לשם מחיקת חובות הקיבוצים. גם הבנקים, מצדם, מחקו חובות לקיבוצים, ופרסו לזמן ארוך את החזרי החובות שלא נמחקו, כנגד פיקדונות שהעמידה המדינה לרשותם.
אולם הסדר זה לא פתר את המשבר, ולכן בשנת 1996 הגיעו הגורמים שחתמו על ההסדר הראשון להסדר נוסף, משלים, ולפיו שוב נתנה המדינה מענקים לבנקים לשם מחיקת חובות הקיבוצים, והבנקים שוב מחקו חובות ממקורותיהם.
מחיקת חובות בסך 18 מיליארד שקל בחודשים מרס-אוגוסט 2005 בדק משרד מבקר המדינה את אופן הביצוע של הסדרי הסיוע לקיבוצים. המבקר מצא כי הסכום הכולל של חובות הקיבוצים שנמחקו הגיע (במחירי דצמבר 2004) לסכום של כ- 18 מיליארד שקל, כאשר חלקה של המדינה במחיקת החובות הגיע לסכום של כ- 16 מיליארד ש"ח. בתמורה לכך, הקיבוצים ויתרו על זכויות חכירה בקרקע חקלאית. חלק מן הקרקע שינתה את יעודה המקורי, נמכרה, ותמורתה קיבלו המדינה והבנקים 205 מיליון שקל.
המדינה הצליחה אומנם לקבל קצת כסף מהקיבוצים במסגרת תוכנית ההבראה עבורם, אבל כבר בהסדר הראשון לא מילאו התנועות הקיבוציות אחר התחייבותן לסכום כולל של 785 מיליון ש"ח (2,291 מיליון ש"ח במחירי דצמבר 2004), ולכן נאלץ משרד האוצר, יחד עם הבנקים (שעיקר הבעלות עליהם היתה בידי המדינה), להגדיל את סכום הסיוע בהסדר המשלים. בפועל, גם לאחר שני הסדרי סיוע שניתנו לקיבוצים, לא עמדו כרבע מהם בפירעון חובותיהם, עובדה המעלה ספקות אם אכן הושגה (לגבי חלקם) אחת המטרות העיקריות של ההסדרים - הבראת הקיבוצים.
משה קריף, אחד ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, מסר בתגובה לממצאי הדוח, כי "הממצאים של המבקר באשר להסדר החובות של הקיבוצים וחוסר דאגתה של המדינה להמשיך ולגבות את אותם שני מיליארד שקל מתוך ה- 18 מיליארד של החוב ואי עמידתה על כך, הם המשך ישיר של דוחות קודמים של מבקר המדינה, בהם אנחנו רואים כיצד הרכוש הציבורי והאינטרס הציבורי מופקרים בידי קבוצות אינטרס, במקרה זה קבוצות של קיבוצים ובמקרים אחרים קבוצות של בעלי הון. בפועל, אין מי שדואג לרכוש הכללי ולאינטרס של האזרח קטן".
מתוך דוח מבקר המדינה: "בהסכם משלים (תיקון) - ההסדר המתקן עם הקיבוצים - נקבע כי שוויה של העזרה ההדדית שייתנו קיבוצים מבוססים לא יפחת מ-484 מיליון ש"ח במחירי דצמבר 2004. לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שהסכום שהתקבל כסיוע הדדי עד למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2005, הגיע ל-18 מיליון ש"ח בלבד, ונוכח פסיקת בג"צ ששינתה באופן מהותי את מקורות הסיוע ההדדי, מן הראוי שיבחן החשב הכללי את האפשרויות העומדות בפניו בנסיבות שלאחר פסק הדין, כדי שסכום הסיוע ההדדי יתאם להתחייבויות התנועות הקיבוציות החתומות עליו.
"לדעת משרד מבקר המדינה, על המטה, בתוקף תפקידו ליישם את ההסדר המשלים, ועל משרד האוצר להבטיח את הזכויות העתידיות של המדינה בתנובה בכלל, ונוכח הסבירות הגבוהה לכך שקרבה הנפקת מניותיה בפרט. בין השאר, על שר האוצר לשקול את הפעלת סמכותו על-פי ההסדר, ולחייב כל אחד מהחתומים עליו להעביר יותר ממה שתוכנן, כדי לכסות את חלקם של הקיבוצים המסייעים שלא נענו לדרישת הסיוע ההדדי של תנועתם. על המדינה להבטיח את זכויותיה בתנובה בשיעור שנקבע בהסדר ולוודא כי יועברו 25% מהזכויות של כל הקיבוצים שנכללו בהסדר המשלים ובהסדר המתקן.
"לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר ועל המטה לפעול כדי למנוע פגיעה בשווי זכויות המדינה במניות תנובה בעתיד, עקב חלוקת רווחים בתנובה. כמו כן, עליהם לבדוק את הדרכים העומדות לרשותם כדי לבחון את מעמד המדינה לגבי חלק מהרווחים שחולקו בעבר.
"הביקורת על ביצוע הסדר הקיבוצים מצביעה על ליקויים מהותיים בפעולות של המטה ושל משרד האוצר בכל הנוגע לעמידה על קיומם של התנאים שנקבעו בהסכמים בכלל, ובכל הנוגע לשמירת זכויות המדינה בפרט. על כן, מן הראוי שמשרד האוצר יתערב בעניין ויעמוד על קיום ההסכמים שנחתמו במלואם".
דרישה לשקיפות לאור הנתונים על ההכנסות שהתקבלו ממכירת קרקעות הקיבוצים, בסך של כ 205 מיליון ש"ח בלבד, מן הראוי לדרוש שקיפות מהמערכת שמכרה את הקרקעות. לבדוק מי רכש את הקרקעות. מה היה ערך השמאות של המקרקעין? מה המחיר ששולם עבור הקרקע? מי ערך את המכרזים למכירת הקרקע? מי מימן את האשראי לקונים לרכישת הקרקע? ובפרט לבדוק האם מכירת הקרקעות היתה נגישה לכלל אזרחי מדינת ישראל?
------------------------------------------------------
לאתר מבקר המדינה.
לפרק בדוח המבקר הדן בנושא הסדר הקיבוצים.
