שתיקת התיישים

ראש הממשלה אריאל שרון, הידוע ומוכר כאשף הטקטיקה צבאית והמניפולציה האזרחית שחברו יחד בחייו הפוליטיים, הצליח לפני זמן קצר להחזיר לחיקו את מנהל מקרקעי ישראל שהינו אהבת חייו.

שרון דאג בתחכומו הבלתי נדלה להצמיד אליו את המנהל במרבית התפקידים הציבוריים שמילא: שר החקלאות, שר הבינוי והשיכון, שר התשתיות ועתה בראש הפרמידה.

רוב מקרי של חברי כנסת צייתנים תאבי שלטון הצביעו באחד המחטפים האהובים על שרון - להעביר החלטה שעל פיה המנהל יהיה צמוד אל שרון.

נושא ניגוד האינטרסים של שרון, בעל העניין בקרקעות כפר מל"ל, לא הדיר שינה מעיניהם של חברי הכנסת המקורנפים הללו. עשרות חברי כנסת שלא היו באולם, והיו יכולים, ללא ספק, להפוך את המנהל על פיו, נמנעו מלדרוש הצבעה חוזרת.

מפלגת העבודה - השותפה הבכירה לשלטון, התמסרה לשרון פעם נוספת ללא התנגדות. מנהיג המפלגה, שר הבטחון בנימין (פואד) בן-אליעזר, הוא חובב קרקעות עוד מהתקופה שבה כיהן כשר הבינוי והשיכון. אולי אימץ פואד לעצמו את הכלל הבדוק: "שמור לי ואשמור לך", שהוכיח את עצמו בעבר בתקופת כהונתן של ממשלות איחוד.

בפעם הקודמת כאשר הצליח שרון במחטף קודם להעביר אליו את רשות השידור, הצליחו כמה מראשי המפלגה לעשות גלים. "הקוזק הנגזל" התורן שר המדע והתרבות מתן וילנאי, אמר שלא יוותר על התפקיד בשום פנים ואופן.

בן-אליעזר התחייב אז בפני חבריו שהמדובר הוא ב"סידור זמני". אבל מי שמכיר את שרון יודע שקשה להוציא ממנו "נחלות". אפילו שר התשתיות החדש אפי איתם, התגלית החדשה של הימין הישראלי, שהסתגל בקצב מהיר מדי למציאות הפוליטית המסואבת, לא פצה פה ולא ציפצף.

למנהיג המפד"ל המקופל ולחבריו להנהגה - כולם חובבי כסאות ותיקים, לא היתה אפילו זכות של שתיקה רועמת. בעיית החשש להעדר מנהל תקין לא הטרידה מנוחתם.

מי יודע - אולי כשישבו בימים הנוראים בבית הכנסת, אימצו להם במקרה זה את ההלכה, שעל פיה אין בוחרים כפרנס לציבור אלא מי ש"קופת שרצים מאחוריו".

שרון מכהן כבר תקופה כיו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, והוכיח שהוא כיום בעל הבית של קרקעות המדינה. מבקר המדינה אליעזר גולדברג ניסה בשעתו להציב תמרור עצור בפני שרון, בתחום העיסוק בקרקעות חקלאיות, אבל שרון אינו עוצר כידוע אפילו באדום.

כך, למשל, המבקר אסר על שרון בשעתו להשתתף בדיונים ובהחלטות בנושא קרקעות חקלאיות. שרון פירש כדרכו את החלטת המבקר, וקבע כי היא מתייחסת רק לגבי קרקעות שבבעלות משפחתית. בהתאם לפרשנות שרונית זו, העביר כבר שרון למנהל הנחיות מתאימות מהמגמה החקלאית בבית מדרשו הפוליטי:

- ההנחיה הראשונה קבעה שיש מקום לבטל את החלטת מועצת מנהל מקרקעי בסעיף 755 בדרך שתעניק הטבות נוספות לחקלאים במושבים. החלטה זו מאשרת שמי שאינו חקלאי יכול למצוא שימוש בקרקע לצרכי פרנסה, אבל נאסר עליו להעביר זכויות בנחלות לשותפים או להשכרה;

- הנחיה שניה של בעל הבית שהועברה בימים האחרונים למנהל, מיועדת להעניק הטבה משמעותית לבעלי נחלות המפעילים עסקים בלתי חוקיים על קרקעות המדינה.

וזו רק ההתחלה. הנחיות נוספות יבואו, קרוב לוודאי, מוקדם יותר מאשר מאוחר. התיישים הפוליטים שותקים. אולי כדאי לצטט באזניהם של שר התשתיות החדש, אפי איתם, וחבריו לצמרת המפד"ל, הלכה נוספת שאותה אולי שכחו: הקב"ה גומל לאנשי ציבור "העושים מלאכתם באמונה". שרון לא היה ואינו אחד מקבוצת נבחרי ציבור זו.