|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדור חדש - סדום ועמורה [5]
|
|
|
השיקולים המוזרים של זיילר
|
ועדת זיילר החוקרת את פרשת פריניאן שיגרה מכתבי אזהרה ל- 13 אישים - שוטרים ופרקליטים ● מאידך, נמנעת הוועדה מלבצע את מלאכתה, עד תום, כפי שמתחייב ● וגם: על חגיגת התקשורת והסנסציה של "עובדה" שהופרכה
|
|
זיילר. הוציא מכתבי אזהרה. נמנע מביצוע מלאכתו עד הסוף. בעל עבר בעייתי.
|
|
|
|
|
קראדי. אחד המוזהרים. עלול לשלם בקרוב בכסאו. בשלב זה מסרב להתפטר.
|
|
|
|
|
ועדת הבדיקה בראשות השופט (בדימ.) ורדימוס זיילר, הגיעה למסקנות ביניים. 13 מכתבי אזהרה שוגרו לאישים - שוטרים ופרקליטים בעבר ובהווה, הנוגעים בדבר, ובראשם: מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, פרקליטת מחוז דרום, עו"ד יסכה ליבוביץ, ומנהל המחלקה לחקירת שוטרים, עו"ד הרצל שבירו. העיסוק בכך שטף, ובצדק, את התקשורת כולה. אחרי הכל: מדובר בגורמי האכיפה הגדולים והחשובים ביותר בישראל. העובדה שוועדת זיילר מטפלת הפעם בבכירי אותן מערכות(?), ואינה מסתפקת בשומרי הסף, הינה מעודדת. יחד עם זאת, בדיקה מדוקדקת מלמדת כי הוועדה לוקה בעצמה בכמה מאותם כשלים מנהליים ובשיקולים מוזרים שהיא מייחסת לאחדים מהמוזהרים. ועדת זיילר מונתה כדי לחקור את מהלכי המשטרה והפרקליטות במה שמכונה היום: "פרשת פריניאן". הוועדה הוקמה ביוזמת השר לביטחון פנים באותה עת, ח"כ גדעון עזרא, לאחר שורה של פרסומים בתקשורת, ובראשם התוכנית 'עובדה' של אילנה דיין. השר עזרא, והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הקימו את הוועדה לאחר שהועלה חשד להתנהלות בלתי חוקית בנושא זה, במיוחד מצד נצ"מ יורם לוי, מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, פרקליטת מחוז דרום, עו"ד יסכה ליבוביץ ואחרים; וכן בשל שורה של כשלים לכאורה מצד בכירים עוד יותר, ובראשם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, וראש אגף החקירות באותה עת, ניצב משה מזרחי. עשרות עדים שמעה הוועדה בישיבות פתוחות. חלק מהם נשמעו גם בדלתיים סגורות. ובכל זאת, למרות המידע שהובא לפיתחה, נמנעת הוועדה, משיקולים מוזרים, מלבצע עד הסוף את מלאכתה. השאלות שלהלן יכול שיישארו פתוחות לעד, אלא אם ירימו חברי ועדת זיילר את הכפפה, וישלימו בשבועות הקרובים את המלאכה. הצורך בזימונם של ארבל ושל הנגבי למסירת עדות, ברור על פניו. אם חברי הוועדה לא יעשו זאת, תוכל הוועדה הציבורית שתוקם בעתיד, אם תוקם, להסיק את המסקנה הבאה: חברי הוועדה נמנעו מזימונם של הנגבי וארבל למסירת עדות. בכך חטאו לתפקידם, היקשו על חלק מהמוזהרים להגן על עצמם בדרך של חקירה נגדית לארבל והנגבי, ומנעו, בסופו של דבר, את חקר האמת. |
|
עדנה ארבל, מדוע לא הוזמנה לעדות
|
|
|
|
ארבל. זוכה ליחס מועדף
|
|
|
|
| בלשכתה של ארבל, כפרקליטת המדינה, התקיימו הדיונים בהם הוחלט שלא לפתוח בחקירה נגד נצ"ב יורם לוי. מדוע לא נדרשת ארבל למסור גירסתה? | |
|
|
|
במהלך העדויות וגם קודם לכן הוצג מידע, לפיו חלק מהדיונים בשאלה: כיצד לנהוג ברוצח-שוטר צחי בן-אור, התקיימו אצל פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. חלק מהמידע שבו היה חשוד נצ"מ יורם לוי הועלה גם הוא בישיבות שהתקיימו אצל ארבל. בשורה התחתונה הוחלט אז, שלא בלשכתה, שלא להורות למח"ש לפתוח נגדו בחקירה. למרות כל זאת, ועדת זיילר נמנעת מזימון ארבל – כיום שופטת בית המשפט העליון, למסירת עדות בפני הוועדה. נזכור נא, כי חברת הוועדה, נורית שניט, היתה בתפקידה כפרקליטת מחוז מרכז כפופה במשך שנים רבות מאוד לארבל - רק טבעי שיש לארבל ביקורת מנהלית רבה על עו"ד שניט - דבר המעלה חשש כי עו"ד שניט מנועה בעצם או מתקשה לבצע את תפקידה, ככל שהדברים נוגעים לארבל; אזכיר כאן, כי בתקופה שזיילר כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, חשפנו כאן שורה של מעשים בלתי כשרים שביצע זיילר, ואז ארבל לא עשתה מאומה. האם יתכן שזיילר ושניט נמנעים, איש איש מסיבותיו, מלטפל עתה בארבל?
|
|
|
מזרחי. לא ביצע מלאכתו
|
|
|
במהלך התנהלות הפרשה שימש ניצב משה מזרחי בתפקיד ראש אגף החקירות. הוא השתתף בחלק מההתייעצויות בנושא נצ"מ לוי. תיקי החקירה הבעייתיים – תיק רצח בוחבוט, ותיק רצח בן-אור, התנהלו בתקופתו; לפחות באופן חלקי.
מזרחי קיבל מידע בנושא זה. בתוקף תפקידו, הוא אמור היה לקבל החלטות ו/או להורות לאחרים כיצד לפעול. למרות זאת - גם במבט לאחור - נראה כי לא ביצע את עבודתו, למרות שמדובר בתיקי רצח, ועל-אף שהועלה חשד לעבירות שוחד מצד כמה קצינים בכירים. מזרחי העיד בפני הוועדה. גם מעדותו התחוורו שורה של ליקויים וכשלים. מה שמפליא הוא כיצד יצא "יבש" ממכתב אזהרה. לזיילר הפתרונים.
|
|
צחי הנגבי, מדוע לא זומן לעדות
|
|
|
|
נגבי. חתם על המינוי
|
|
|
נצ"מ יורם לוי קודם לתפקיד ראש הימ"ר הדרומי, בתקופה בה כיהן ח"כ צחי הנגבי בתפקיד השר לביטחון פנים. במשרד לביטחון פנים ידעו היטב על אודות הפרופיל הבעייתי של לוי, ואם לא ידעו - הרי שלא בדקו, אם במעשה ואם במחדל. אחרי הכל: קידום קצין בכיר יכול להיעשות רק בחתימת השר. למרות זאת, הנגבי חתם על כתב המינוי, ובכך סייע לקראדי לקדם את לוי. הנגבי לא זומן למסירת עדות בפני ועדת זיילר. לו היה מוזמן ניתן היה לתשאלו, למשל: האם היה לו עניין אחר, למשל פוליטי, בקידום לוי.
|
|
דיין, לא נמצא תימוכין לסנסציה שפרסמה
|
|
|
|
דיין. חבילת שטרות נזרקה למכונית?
|
|
|
|
| דיין פרסמה בתוכנית עובדה כי חבילה של שטרות נזרקה לתוך מכוניתו של נצ"ב לוי כשוחד בגין "שירותיו" עבור משפחת פריניאן. פרסום זה הופרך. | |
|
|
|
אמצעי התקשורת רקדו על דמם של המוזהרים. בלטה במיוחד העיתונאית אילנה דיין, שהיתה, כאמור, אחד הזרזים להקמת ועדת הבדיקה. דיין הציגה את מסקנות זיילר כניצחון גדול ואף טענה כי התחקיר שפירסמה במסגרת התוכנית עובדה (ערוץ 2) הוכח במלואו. אך לא כך הם פני הדברים: - ראשית - עוד לפני התחקיר שפרסמה דיין במסגרת התוכנית עובדה, פורסמו בתקשורת ידיעות וכתבות רבות, שחשפו פרטים מהפרשה, וגינו, בין היתר, את צווי איסור הפרסום שעמדו בתוקפם בדבר פרשת פריניאן, לרבות רצח השוטר בן-אור;
- שנית - בתחקיר המקורי פרסמה דיין כמה מעשיות שהופרכו על-ידי מח"ש. גם ועדת זיילר לא מצאה בהן ממש. כוונתי היא במיוחד לפרסום הסנסציוני שפורסם במשך ימים לפני תחקיר עובדה, ושודר שוב ושוב גם לאחר מכן, כאילו נצ"מ יורם לוי קיבל שוחד כספי, וכאילו חבילה של כסף הועברה/נזרקה לרכבו, דרך חלון הרכב, כשוחד ממשפחת פריניאן. למרבה הפרדוקס, הפרסום הסנסציוני הזה, שצוטט בהרחבה בכלי התקשורת האחרים, הוא שגרם לתהודה העצומה, והאיץ ביועמ"ש ובשר לביטחון פנים לפעול למינוי ועדת בדיקה – היא ועדת זיילר.
[לאחר פרסום מכתבי האזהרה שודר התחקיר מחדש (בערוץ 2) במסגרת התוכנית עובדה. דיין הציגה זאת כתחקיר המקורי, מבלי לעדכן את הצופים, שאולי שכחו (או לא שמו לב לכך), כי הסנסציה העיקרית הושמטה מאותו תחקיר, ועתה הוצגה גירסה "רכה" - בלי הבדותא על חבילת השטרות שנזרקה למכוניתו של נצ"מ לוי...] - שלישית – בפרסומים המוקדמים, הן בתוכנית עובדה והן בכמה כלי תקשורת נוספים, הואשמו החשודים בקבלת שוחד, או למצער – בחיפוי על משפחת פריניאן מתוך שיקולים אישיים או זרים. ממסקנות ועדת זיילר עולה תמונה אחרת, שעיקרה: עסקינן בקצינים ובפרקליטים רשלנים, או בלתי מקצועיים, או חלשים. בשום מקום במסקנות לא נקבע כי קצין או פרקליט קיבלו טובת הנאה, באופן אישי, כדי לחפות על משפחת פריניאן.
|
|
| תאריך:
|
26/05/2006
|
|
|
עודכן:
|
28/05/2006
|
|
יואב יצחק
|
|
כבר כמה שנים ברציפות, ברשימות לפרשה זו, פרשת במדבר, אנחנו מעמתים את מה שקורה אצלנו בתחום טוהר המדות, עם המסר של הפרשה. עשינו זאת בעבר כי זה היה נושא חם בחדשות, והנה השנה, אותו נושא באותה תקופה, אבל הפעם ממש לוהט; שחיתות בצמרת המשטרה. טוב לכאורה, רק לכאורה.
|
|
|
|
|
היקף ההפסדים שספג איש העסקים אליעזר פישמן כתוצאה מצניחת הלירה הטורקית, עומד על-פי הדיווחים על סכום האסטרונומי של 1.4 מיליארד שקל.
|
|
|
|
|
ידוע כי למרות שלושים שנות שליטה של האנגלים בארץ ישראל, ומאות ביקורים של ראשי ממשלת ישראל בארצות הברית, לישראלים יש קושי בהבנת השפה האנגלית. וקושי עוד יותר גדול לנאום באנגלית. נאומו של אולמרט, שכולו נשמע כעברית מדובררת לאנגלית עילגת הוא דוגמא חיה לקשיים אלו.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר דחה הנשיא האירני, מחמוד אחמדינג'אד, את הצעתה האחרונה של אירופה להפסיק את העשרת האורניום בתמורה לתמריצים שונים, הפעם כולל כור מים קלים. "התמריצים שלכם", הצהיר, "ערכם לא עולה על ערכה של טכנולוגיה גרעינית. איך אתם מעזים לומר לעמנו לוותר על הזהב שלו בתמורה לשוקולד?"
|
|
|
|
|
המבוטח עבר תאונת דרכים בדרך לעבודה. בפוליסת הנכות מתאונה נרשם כי קביעת שיעור הנכות על ידי הביטוח הלאומי מחייבת. ארבע שנים לאחר התאונה קבעו רופאי המוסד את שיעור נכותו של המבוטח.
|
|
|
|
|
