בית המשפט המחוזי בירושלים גזר (יום ד', 30.4.08) 6 חודשים בפועל בעבודות שירות וחילוט 40 אחוז מהכספים שנתפסו על-ידי המשטרה, על מתווך הכספים שהורשע בהעברת 390 אלף דולרים מירדן לח"כ לשעבר עזמי בשארה.
בשארה ביקש להסתיר
בהחלטה נחשפת פרשת בשארה ונתיב הכסף בו עשה שימוש. המתווך פיראס עסילה הודה כי בשנת 2006 בשארה שהיה אז חבר כנסת פנה אליו וביקש ממנו לסייע לו לקבל לידיו, בישראל, סכומי כסף שהתקבלו בירדן, וסכומים נוספים שאמורים היו להתקבל עבורו, מאחת ממדינות ערב. עסילה נעתר ופנה לחלפן ירדני, עימו הייתה לו היכרות מוקדמת. "בשארה ביקש להסתיר את העובדה כי הכספים מיועדים עבורו. על-פי דרישתו, עדכן הנאשם את החלפן הירדני, כי עתיד להגיע אליו שליח עם כסף מזומן המיועד לנאשם, וביקש ממנו, כפי שהורה לו בשארה לעשות, שלא לשאול את השליח לפרטיו האישיים, ולא לשאול דבר אודות שולחיו ואודות מקור הכסף".
המתווך והחלפן הירדני סיכמו ביניהם על דפוס פעולה הקרוי "העמדת נכסים" שמשמעו: "כספיהם של לקוחות המעוניינים להעביר כספים לירדן באמצעות 'אחים עסילה בע"מ', יישארו בידיו של המתווך, ובתמורה, יעמיד החלפן הירדני לרשות הלקוחות הללו, או מי מטעמם, אותו סכום בדינרים ירדניים, מתוך הכספים שהתקבלו בידיו מן השליח, ואשר היו מיועדים למעשה לח"כ בשארה". בשארה מצידו עדכן את המתווך אודות כספים אותם הוא צפוי לקבל בירדן. לאחר קבלת העידכון, היה המתווך מאמת אצל החלפן הירדני את גובה הסכום שהופקד אצלו, ומעבירו לבשארה, מתוך כספי הלקוחות שהותיר בידיו.
הקוד: מעונין "לקבל את הספרים בעברית"
"בדרך זו, במהלך השנים 2006-2007, העביר המתווך לבשארה סכום כולל של 390 אלף דולרים, או שווה ערך בשקלים. לפי בקשתו של בשארה, בוצעו כל ההעברות בשטרות כסף, שנמסרו ישירות לידיו של בשארה על-ידי המתווך". בפני בשארה עמדה אופציה לקבל את הכסף בשקלים. מילות הקוד לקבלת הכסף בשקלים היו "אני מעונין 'לקבל את הספרים בעברית'". בסך-הכל בוצעו 7העברות כספים בשיטת "העמדת נכסים". בביצוע העברות אלו ביצע המתווך עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
השופטת נאוה בן אור ציינה כי החליטה שלא למצות את הדין עם המתווך בשל נכונותו לחשוף את פעילותו של ח"כ לשעבר בשארה ולמסור את כל הידוע לו במסגרת הפרשה בה הורשע. "אין בליבי ספק, כי העמידה מול נבחר ציבור בדמותו של בשארה, בנסיבותיו של הנאשם שלפני, היא מעשה שאינו פשוט כלל ועיקר. כעניין שבמדיניות, על בית המשפט לעודד התנהלות זו. בנוסף, מצאתי טעם בטיעונו של הסניגור, לפיו לו היה הנאשם נועץ בעורך דין בטרם הודה וחשף את כל הידוע לו, לא מן הנמנע כי היה זוכה, בנסיבות האמורות, במעמד של עד מדינה, ונפטר מעונש".
שלילת הזכות תתבטא בעונש
היא ציינה כי נשלל ממנו מעמד זה של עד מדינה בשל שלילת זכותו להיפגש עם עורך דין בראשית חקירתו בידי השב"כ. "במקרה הנדון, יש בהחלט רגליים לסברה, כי היוועצות בעורך דין הייתה עשויה להביא לנאשם תועלת מרובה בדמות מעמד של עד מדינה, או בהסדר טיעון מקל אף יותר מזה שהוצג בפני, שהרי ברור, כי רשויות החקירה היו מעוניינות בראש ובראשונה במעשיו של חבר הכנסת לשעבר בשארה".
היא הדגישה כי "זכות ההיוועצות, שהיא הפן האחר של זכות השתיקה, היא כשלעצמה זכות יסוד של נחקר... במקרה הנדון, סויגה זכות ההיוועצות של הנאשם על-פי דין, ולפיכך אין חולק כי לא נפגעה זכותו היסודית וכי הודאותיו נתקבלו כדין. יחד עם זאת, בכל הנוגע לשיקולי ענישה, נראה, כי למניעת מימושה של הזכות, הגם שנעשתה כדין, יכול ויהיה, במקרים המתאימים, משקל. בענייננו, לשיקול זה יש, לטעמי, לתת משקל של ממש...ומשקל זה מתחזק אף יותר, בהינתן העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי כלשהו; בהינתן העובדה שהוא טעם טעמו של כלא במהלך 21 הימים בהם היה נתון במעצר; ובהינתן העובדה שמשהחלה החקירה נגד בשארה, ניצל הוא את זכותו כחבר כנסת לצאת מן הארץ באין מפריע, ולא שב אליה מאז. כלומר, העבריין העיקרי, לכאורה, בפרשה זו, ומי שיזם את המעשים, לא נתן את הדין על מעשיו".
40 אחוז מהכסף יחולט
כאמור, על עסילה נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים אותו יוכל לרצות בעבודות שירות. כמו כן עונש של 6 חודשים מאסר על תנאי, למשך שנתיים, וכן יחולטו 40% מסכומי הכסף המוחזקים כיום בידי משטרת ישראל. על-פי חישובי המדינה המדובר בסכום השווה ל-259,644 שקלים. סכום זה יחולט מן השקלים שנתפסו. המטבע הזר שנתפס, בניכוי עמלה, ויתרת השקלים שתיוותר לאחר החילוט, יוחזרו לחשבון חברת האחים עסילה בע"מ, בצירוף הריבית שנתקבלה בגין ההפקדה, עד למועד ההחזרה בפועל.
