מצג שווא של השקעה ממשלתית בצפון

דוח מבקר המדינה חושף כי בעוד שמשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הציגו לציבור תוכנית בהיקף כספי של כ-4 מיליארד ש"ח להשקעה בחיזוק יישובי צפון הארץ - הגיעה ההשקעה בפועל רק ל-2.8 מיליארד ש"ח.

"התוכנית לחיזוק הצפון עוררה ציפיות רבות, בעיקר בקרב תושבי חיפה והצפון. התוכנית הלכה ודעכה והשפעתה כמעט ואינה ניכרת בצפון. הממשלה מבססת חלק ניכר מתוכניותיה על קבלת תרומות. מדובר בהתנהלות בעייתית בבואה להוציא אל הפועל את היעדים החשובים והחיוניים שהציבה לעצמה הממשלה. ניתן היה לצפות כי אחרי מלחמה כה קשה שעברו תושבי הצפון וחיפה, תירתם הממשלה, על משרדיה הנוגעים בדבר, כדי לפעול בנחישות לשיקומם. אך ממצאי הביקורת מלמדים כי מעבר לקביעת מדיניות עקרונית והצהרות על התוכנית, הממשלה לא נערכה כנדרש לביצועה", קבע המבקר.

"בהצגה זו [של נתונים מופרזים להשקעה בצפון, [א.ו.] יש כדי ליצור ציפיות בקרב הציבור וראשי רשויות בצפון שהממשלה תשקיע תקציבים בהיקף כזה בצפון. אולם מתברר כי ההיקף הכולל של התקציב שהקצתה הממשלה לתוכנית לחיזוק הצפון היה כ-2.8 מיליארד ש"ח בלבד, מהם כ-1.2 מיליארד ש"ח מתקציבים שקיימים במשרדים וכ-1.6 מיליארד ש"ח שיינתנו כתוספות תקציב. היתרה בסך כ-1.2 מיליארד ש"ח מקורה בתרומות", נקבע בדוח, "בכך הממשלה מעבירה החלטות ממלכתיות לידיים פרטיות תוך סיכון של פגיעה בשיקולי מדיניות ובסדרי עדיפויות".

עוד נמצא כי היקף תקציב זה כולל אומנם את חיזוק חיפה והצפון אך משמש גם לכיסוי ההבטחות לחיזוק יישובי עוטף עזה ואשקלון וכי לא נקבע הסכום שיוקצה לכל אחד משני האזורים בנפרד. "יתר על כן, חלק מתקציב התוכנית יועד לפעילות ארצית כמו קידום ושיווק התיירות", צויין בדוח.

עוד נקבע כי הממשלה לא קבעה בתוכנית כי משרדי הממשלה יסיטו תקציבים קיימים לטובת הצפון, וחלק מהמשרדים צבעו תקציבים קיימים בעקבות קבלת התוכנית. צביעת התקציבים והצגתם כחלק מהתוכנית נותנים תמונה מעוותת של ההיקף התקציבי הכולל של התוכנית.

גם ההסתמכות על תרומות [1.2 מיליארד ש"ח מן הסכום הכולל להשקעה כפי שהוכרז, א.ו.] זוכה לביקורת חריפה:

"הסתמכות הממשלה על קבלת תרומות בנושאים שהוחלט כי יקבלו עדיפות עליונה, בייחוד כאשר מדובר במימון של פעילות חיונית לאוכלוסיה וכאשר הממשלה נמנעת מלהוביל את הפעילות, אינה ראויה. בכך מעבירה הממשלה החלטות ממלכתיות לידיים פרטיות תוך סיכון של פגיעה בשיקולי מדיניות ובסדרי עדיפויות. מאחר שהשגת התרומה תלויה ברצונו הטוב של התורם, אין הממשלה יכולה להסתמך על התרומות כעל מקור כספי מובטח למימוש התוכנית".

עוד נקבע כי למשרד המשנה לראש הממשלה או לכל גורם ממשלתי אחר אין מידע על ההיקף הכולל של התרומות שהתקבלו, ולא ידוע להם לאן הועברו התרומות שהגיעו מרחבי העולם בעקבות המלחמה. גם אם פרטים אלה היו ידועים, אין אפשרות לכלול את התרומות בשיקולי תקציב המדינה משום שאין בידי אגף תקציבים מתודולוגיה לרישום התרומות בתקציב המדינה.

"מן הראוי שהממשלה ובראשה משרד ראש הממשלה ייערכו מחדש מבחינה ארגונית, תקציבית וניהולית לביצוע התוכנית ויקבעו סדרי פיקוח ובקרה נאותים בעניינה לרבות קביעת יעדים ברורים ומדדי ביצוע, כדי לוודא שהתוכנית תצא מן הכוח אל הפועל באופן יעיל ומועיל ובלא לחרוג מלוח הזמנים לביצועה. שיקום האוכלוסיה באזורים שסבלו וסובלים ממלחמות הוא מבחן חשוב מאוד לממשלה. על הממשלה לפעול כדי שתוכניותיה והחלטותיה לא יהיו בבחינת "אות מתה", לשון הדוח.