בכרי פרסם לשון הרע אך לא ישלם פיצוי

בפסק הדין שללה השופטת מיכל נד"ב את האפשרות שאין כל עילה להגשת תובענה אזרחית בהתבסס על סעיף 4 בחוק לשון הרע. "לשון הרע המתייחסת או עלולה להתשמע כמתייחסת לכל אחד מחברי הקבוצה נותנת לכל אחד מהם עילה לתובענה אזרחית", קבעה והוסיפה כי לשון הרע על הפרט יכולה להיות מפורשת או משתמעת.

עם זאת הדגישה כי "ייחודם" של התובעים כנטען על ידם כמזוהים עם המבצע ובשל כך "מוציא" אותם מן הקבוצה ומעניק להם עילה לתביעה אינו נכון.

"ברור כי ייחודם של התובעים כפי שנטען על ידם אין בו כדי להוציא אותם מהקבוצה הכוללת של כל חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע", כתבה והעירה שהשאלה המתעוררת היא האם לכל אחד מחיילי צה"ל שהשתתפו במבצע חומת מגן מוקנית זכות תביעת לשון הרע נגד יוצרי הסרט. "התשובה לשאלה זו, לטעמי, שלילית", ציינה.

"נוכח גודל הקבוצה (מאות חיילי צה"ל שהשתתפו במבצע) אינני סבורה שיש חשש שהאדם הסביר יסבור שהסרט מתייחס לכל חייל וחייל שהשתתף במבצע, בהיעדר התייחסות לחייל ספציפי ובהיעדר אמירה בסרט כי המעשים הנטענים נעשו על-ידי כל חיילי צה"ל".

בשולי הדברים הדגישה השופטת נד"ב כי הסרט ג'נין ג'נין אכן מכיל תכנים של לשון הרע המתייחסת לכלל חיילי צה"ל האמונים על שמירת טוהר הנשק.

"אשר לתום לבו של המפרסם - תום זה אינו קיים בנסיבות שלפני. על-פי הפסיקה הבמחנים לקיומו של תום לב הם האם הפרסום נעשה ממניעים טהורים ובאיזו מידה נקט המפרסם אמצעים סבירים לבדוק אמיתות הדעה שהביע. בענייננו לא הוכחה בדיקת אמיתות הדברים למעט טענה בעלמא של הנתבע כי שמע הדברים מעדים שונים, עוד יחידה של בעל דין".

עוד ציינה כי מהתרגום לאנגלית של הסרט ניתן לראות את חוסר תום הלב של מוחמד בכרי. "הוכח חוסר תום לב מובהק של הנתבע בכך שאישר כי בתרגום האנגלי לסרט מופיעות מפי העדים המילים 'טבח' ו'רצח עם' בעוד שמילים אלה לא נאמרו על-ידי העדים בסרט ואין להן זכר בתרגום העברי לסרט.

ביחס לתובעים קבעה השופטת כי מניעיהם בתביעה היו טהורים. "עדויות התובעים בחקירותיהם הנגדיות היו אמינות, כנות והגונות. התרשמתי שלא הייתה מגמתיות בעדותם והם העידו על הדברים כהווייתם גם כשנגדו את האינטרס שלהם בדיון".

בשל כל האמור לעיל נדחתה התביעה מן הטעם הטכני של הוראת סעיף 4 בחוק שלא ניתן להגישת תביעת לשון הרע על לשון הרע שנאמרה על ציבור ולא עקב הגנה מהותית שהצליח בכרי לספק.