היום לפני 66 שנה, ב-13 באוגוסט, 1942, יוצא הסרט "במבי" של אולפני וולט דיסני לאקרנים.
הסרט "במבי" הוא ללא ספק טראומת ילדות לרבים מאיתנו, שבגיל צעיר נאלצו להבין, דווקא במהלך ישיבה מהנה בקולנוע, כיצד יכול העולם להיות כה אכזרי גם לעופר - ילד - כה צעיר ולגזול ממנו את אימו.
הסרט המרגש, שהופק על-פי ספרו של פליקס סאלטן, מספר את סיפורו של עופר צעיר, ומלווה אותו בכל תהליך התבגרותו. דיסני, כמו בסרטים רבים שיצאו מאוחר יותר, עשה שימוש בעופר הצעיר ובחוויותיו כמשל לחברת ילדים.
הסרט מתחיל עם התעוררות החיות מתנומת החורף שלהן והבשורה המרגשת העוברת מאחד לשני - לידתו של "נסיך היער" החדש - במבי. בתחילת הסרט אנו לומדים להכיר את חבריו של במבי, במיוחד ת'מפר, ארנב קטן ודברן גדול, המלמד אותו את אורחות החיים. עם חילופי העונות הסרט מלווה את במבי בשלבי ההתבגרות השונים שלו עד שהופך לאייל בוגר.
אחת מן הסצנות הבלתי נשכחות בסרט היא כאמור מותה של אימו מכדורי הציידים ובמבי הבוכה וצועק "אמא, אמא, איפה את, אמא?". זהו המוות הראשון שהוצג בסרט של דיסני, ועד היום הוא גורם להורים רבים לחשוב פעמיים לפני שהם לוקחים את ילדיהם הצעירים לצפות בסרט.
הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר - על מוזיקה, מלים וסאונד.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
