בשעה שלוחמי צה"ל מחרפים את נפשם במלחמת אין ברירה שאין מוצדקת ממנה, תוך הסכמה (כמעט) מקיר לקיר, הולכת ונרקמת מאחורי הקלעים תוכנית להקריב את ההתיישבות הפורחת בגולן, כאתנן לסוריה כדי שתואיל בטובה להתנתק מהפטרון האירני.
זוהי תוכניתו של הפטרון שלנו נשיא ארה"ב ומזכירת המדינה שלו, לאנוס את ראש הממשלה אהוד אולמרט שנתן כבר, ככל הנראה, את הסכמתו לאונס. לא ירחק היום שבו ראש הממשלה היהיר והשחצן שלנו ירוץ לספר לחברה על האונס בהסכמה, כפי שעשה זאת כשגילה בעזות מצח כי לא התפכח מתוכנית ההתכנסות החד-צדדית, ושניצחון במלחמה בלבנון ישמש רוח גבית לביצועה של תוכניתו האווילית.
אם יש כאלה בתוכנו המשלים את עצמם כי נשיא ארה"ב יוציא עבורנו את הערמונים מאש תוכנית הגרעין האירנית, הם חיים בסרט הזוי. אנחנו המחיר שנאלץ לשלם אם לא נשכיל לעמוד על נפשנו.
הנסיגה מרמת הגולן היא הפיתיון לסוריה להשתחרר מציר הרשע, לבודד את אירן, ולאפשר לה לשוב אל המערב, דוגמת חזרתו בתשובה של מועמר קדאפי.
התירוץ המשכנע ביותר שבו ישתמש אולמרט לשטיפת מוחותיהם של התמימים ושל המותשים מבליץ הקטיושות, שהוויתור על רמת הגולן הוא מחיר ראוי לקבלת הבטחה סורית למנוע מעבר אמצעי לחימה דרך גבולה עם לבנון, לשיקומו של החיזבאללה המוכה.
הרי כל מי שעיניו בראשו מבין כי כוח רב-לאומי לא ילחם בצבא הסורי המזרים קטיושות ללבנון. כך, שלא ירחק היום שבו התקשורת המגוייסת תצא במסע הסברה לשכנע אותנו ביתרונותיו של העידן החדש הצפוי לנו לאחר הנסיגה מרמת הגולן, כפי שהחל בכך אהוד אולמרט, כשהצהיר ברוב יוהרה: "הצלחנו לשנות את פני המזרח התיכון ולהשיב את כושר ההרתעה של צה"ל" על כך היו אומרים לו חז"לינו: "אל יתהלל חוגר כמפתח".
