זיהום של פטרת ציפורניים מתפתח כאשר פטרייה מזהמת את אחת הציפורניים או מספר ציפורניים. זיהום מפטרייה בציפורן עשוי להתחיל כנקודה לבנה או צהובה מתחת לקצה הציפורן ביד או בכף הרגל. כשהפטרייה מתפשטת עמוק יותר אל הציפורן, היא עלולה לגרום לה לשנות את צבעה, להתעבות ולפתח קצוות מתפוררים - בעיה לא אסטטית ומכאיבה.
זיהומים אלו מתפתחים בדרך כלל בציפורניים הנחשפות ללא הרף לסביבות חמות ולחות, כמו נעליים שטופות זיעה או רצפת המקלחת. פטרת של הציפורניים אינה דומה לפטרת ממנה סובלים ספורטאים, הפוגעת תחילה בעור כף הרגל, אך לפעמים שני הסוגים מתפתחים יחד ועלולים לגרום לאותם סוגי פטריות.
זיהום של פטרת ציפורניים עלול להיות קשה לטיפול, והזיהומים עלולים לשוב ולחזור. למרות זאת, קיימות תרופות שיכולות להקל על המצב.
תסמינים
ניתן לזהות זיהום פטרייתי בציפורן - הנקרא גם פטרת הציפורניים (onychomycosis) - במידה ואחת או יותר מהציפורניים:
- מתכהה כתוצאה מפסולת המצטברת מתחת לציפורן.
ציפורניים נגועות עלולות גם להינתק ממצע הציפורן, מצב הנקרא 'היפרדות ציפורן ממיטתה' (onycholysis). אתם עלולים לחוש כאב באצבעות הרגליים או הידיים ולהבחין גם במעט ריח רע.
גורמים
פטריות הן אוגניזמים מיקרוסקופים שלא זקוקים לאור השמש כדי לשרוד. בפטריות מסוימות ישנו שימוש יעיל, בעוד שאחרות גורמות למחלות וזיהומים.
זיהום של פטרת הציפורניים נגרם בדרך כלל מפטרייה השייכת לקבוצה של פטריות הנקראת 'פטרת רגל' (dermatophytes), אך שמרים ועובש גם הם יכולים להיות אחראים לזיהומים פטרייתים בציפורניים.
כל האורגניזמים המיקרוסקופיים הללו חיים בסביבות חמות ולחות, כולל בריכות שחיה ומקלחות. הם יכולים לחדור לעור דרך חתכים זעירים ובלתי נראים או דרך הרווח בין הציפורן למצע הציפורן. הם גורמים לבעיות רק אם הציפורניים נחשפות באופן קבוע לחום וללחות - מצבים מושלמים לגדילה והתפשטות של פטריות.
גורמי סיכון
פטרת ציפורניים שכיחה יותר בקרב אנשים בוגרים ממספר סיבות, כולל ירידה במחזוריות הדם, שנים רבות יותר של חשיפה לפטריות וכן העובדה כי הציפורניים גדלות לאט יותר ומתעבות יותר כשאנו מזדקנים, מה שהופך אותן רגישות יותר לזיהומים. פטרת ציפורניים פוגעת יותר בגברים מאשר נשים ובאלו עם היסטוריה משפחתית של זיהום זה. לעמידות לזיהום פטרייתי יש בדרך כלל מרכיב גנטי.
גורמים אלו יכולים להעלות את הסיכון שלכם לפתח פטרת ציפורניים:
- עבודה בסביבה לחה או רטובה.
- גריבת גרביים ונעילת נעליים שאינן מאווררות ואינן סופגות זיעה.
- הליכה ברגליים יחפות במקומות ציבוריים לחים, כמו בריכות שחייה או מקלחות.
- פציעה מינורית בעור או בציפורן, ציפורן פגועה או זיהום אחר.
- סוכרת, בעיות במחזור הדם או מערכת חיסונית מוחלשת.
מתי לפנות לעזרה רפואית
ברגע שזיהום פטרייתי מתפתח בציפורן הוא עלול להמשיך אם הוא לא מטופל. גשו לרופא עם הסימן הראשון לפטריות, שהוא לעתים קרובות נקודה קטנה לבנה או צהובה על קצה הציפורן.
סיבוכים
זיהומים מפטרת ציפורניים עלולים לגרום לכאבים ולנזק תמידי לציפורניים. הם עלולים גם לגרום לזיהומים רציניים אחרים שיכולים להתפשט מעבר לכף הרגל במקרים של מערכת חיסונית מדוכאת כתוצאה משימוש בתרופות, מסוכרת או ממצבים אחרים.
זיהומים פטרייתיים של הציפורן מהווים את הסיכון הבריאותי הגדול ביותר לחולי סוכרת ולאלו הסובלים ממערכת חיסונית חלשה, כמו חולי לויקמיה או כאלו שעברו השתלת איברים. אם אתם סובלים מסוכרת, מחזור הדם שלכם והעצבים המגיעים לרגל עלולים להפגע. לכן, כל פציעה מינורית בכף הרגל - כולל זיהום של פטרת ציפורניים - עלול לגרום לסיבוכים רציניים יותר ויש צורך בטיפול רפואי. גשו לרופא באופן מיידי אם אתם חושדים בפטרת ציפורניים.
בדיקות ואבחון
הצעד הראשון למלחמה בפטרת ציפורניים הוא אבחון. הרופא יבדוק את הציפורניים תחילה כדי לאבחן פטרת ציפורניים, ויגרד את העור מחת לציפורן לצורך האבחון.
את העור ניתן לבדוק תחת מיקרוסקופ או בתרבית במעבדה כדי לזהות מה גרם לזיהום. מצבים אחרים, כמו פסוריאזיס, יכולים לחקות מצב של פטרת ציפורניים. מיקרואורגניזמים, כולל שמרים וחיידקים, יכולים גם הם לזהם את הציפורניים. הבנת הגורם לזיהום יכולה לעזור בבחירת הטיפול המתאים ביותר.
טיפולים ותרופות
פטרת ציפורניים יכולה להיות קשה לטיפול וזיהומים חוזרים ונשנים הם מצב שכיח. קיימים קרמים ומשחות ציפורניים נגד פטריות, ללא מרשם, אך יעילותם לא רבה.
תרופות אורליות
כדי לטפל בפטרת ציפורניים, הרופא ירשום לכם תרופה נגד פטריות הניתנת דרך הפה, כמו:
- איטראקונאזול (Itraconazole), או ספורנוקס (Sporanox)
- פלוקונאזול (Fluconazole), או דיפלוקאן (Diflucan)
- טרבינאפין (Terbinafine), או לאמיסיל (Lamisil)
תרופות אלו עוזרות לציפורן חדשה לצמוח ללא הזיהום, וכך להחליף לאט ובהדרגה את החלק הנגוע של הציפורן. בדרך כלל נהוג לקחת את התרופות במשך 6-12 שבועות אך ניתן לראות את תוצאות הטיפול רק לאחר שהציפורן גדלה חזרה. לפעמים יידרשו ארבעה חודשים או יותר כדי לחסל לגמרי את הזיהום. זיהומים חוזרים אפשריים, במיוחד אם אתם ממשיכים לחשוף את הציפורניים למצבים חמים ולחים.
תרופות נגד פטריות עלולות לגרום גם לתופעות לוואי - מפריחות עור ועד לנזק לכבד. רופאים בדרך כלל לא ממליצים עליהן לאנשים הסובלים ממחלת כבד או מאי ספיקת לב גדשתית או לאלו המשתמשים בתרופות מסויימות.
אופציות טיפוליות אחרות
הרופא יוכל גם להציע טיפולים אלו בפטרת ציפורניים:
לק נגד פטריות. אם אתם סובלים מזיהום קל עד מתון של פטרת ציפורניים ייתכן והרופא יעדיף להציע לכם לק נגד פטריות תחת מרשם הנקרא ציקלופירוקס (פנלק). יש למרוח את הלק על הציפורן הנגועה ועל העור שסביבה פעם ביום. לאחר שבעה ימים, מקלפים את השכבה העליונה בעזרת אלכוהול ומתחילים שוב את הטיפול. שימוש יומי בפנלק למשך כשנה עוזר בטיפול בזיהום פטרת ציפורניים, למרות שחוקרים גילו כי הוא ריפא את הזיהום בקרב פחות מ-10% מהמשתמשים בו.
תרופות מקומיות. הרופא יכול גם לרשום לכם תרופות מקומיות לטיפול בפטריות. במקרים מסויימים, שימוש בלק יחד עם קרמים ללא מרשם המכילים שתנן יכול לזרז את הספיגה שלהם. תרופות מקומיות בדרך כלל אינן מביאות לריפוי אך ניתן להשתמש בהן בשילוב עם תרופות אורליות.
אם הזיהום הוא חמור או מכאיב ביותר הרופא עשוי להציע להסיר את הציפורן. ציפורן חדשה תגדל במקומה למרות שצמיחתה תהיה איטית ותידרש לפעמים שנה עד לצמיחה מלאה.
