לאחרונה, נחשפו עורכי דין בישראל לדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים. בשנות ה-90' הגיע לארצנו הליך הגישור ובשנה האחרונה הוצג מודל - Early Neutral Evaluation (ובקיצור: ENE) בימי עיון לשופטים לעורכי דין, על-ידי משלחת אמריקנית שהגיעה לארץ, לצורך זה.
בתחום הספציפי של דיני משפחה, קיים מודל חדשני הנקרא "משפט שיתופי" (Collaborative Law). ההכרה במודל זה הולכת ומתרחבת בעשור האחרון בארה"ב ובקנדה. העיקרון המרכזי של הליך המשפט השיתופי הוא שילוב של הייצוג המשפטי עם היבטים של הליך הגישור: הצדדים מיוצגים על-ידי עורכי דין הפועלים בשיתוף פעולה, למען הגעה להסדר הוגן ומוסכם. הצדדים ובאי כוחם מנהלים מו"מ במטרה למצוא פתרונות שעונים על הצרכים של שני הצדדים כאחד (עיקרון ה - win-win). התהליך יכול לכלול פנייה למגשר או לבורר, אבל הוא עשוי להתקיים גם ללא נוכחותו של צד שלישי.
המייחד מודל זה הוא שעורכי דין שיתופיים פועלים אך ורק מחוץ לכותלי בית המשפט. במודל ניתן ליישום רק בתנאי ששני עורכי הדין המייצגים את שני הצדדים דוגלים במשפט שיתופי. אם לא כן, לא ניתן ליישם את המודל.
אם במהלך ההליך, אחד הצדדים מחליט שהוא רוצה לפנות לערכאות, שני עורכי הדין חייבים להפסיק לייצג לקוחות אלה. לכן, ההצלחה בהליך זה חשובה מאוד לעורכי הדין, והם משקיעים מאמץ וחשיבה יצירתית כדי למצוא פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. שכר הטרחה נקבע על בסיס של מספר שעות העבודה.
עורכי הדין ה"שיתופיים" מחויבים לגילוי מלא של מידע רלוונטי, להשתתפות בתום לב ולהתחשבות בצרכים וברצונות של הצד השני, בנוסף לדאגה ללקוח שאותו הם מייצגים. מתן ייעוץ משפטי ללקוח הוא חלק אינטגרלי של התהליך. וכמו בגישור, ההחלטות הסופיות הן של הלקוחות עצמם.
מודל זה של משפט שיתופי, התפתח כמענה לסכסוכים בענייני משפחה, ובעקבות המסקנה שהתדיינות בבית משפט אינה מועילה ואף מזיקה למשפחות. הדאגה לטובת הילדים בהליכי גירושים הביאה לשינוי בגישה אצל עורכי דין רבים ברחבי העולם; חלקם החליטו לעסוק בגישור במקום לייצג בני זוג בהליכים משפטיים, אחרים בחרו לעסוק במשפט שיתופי ורבים מציעים כיום את שתי האפשרויות.
גישור ומשפט שיתופי: מה דומה ומה שונה?
הליך הגישור ומודל המשפט השיתופי נמצאים בקרבת מקום זה לזה, על קשת החלופות ליישוב סכסוכים. לשתי החלופות ערכים ועקרונות משותפים, אבל ההבדלים בין שני המודלים הם משמעותיים. להלן נקודות משותפות ונקודות מבדילות בין שני המודלים:
נקודות משותפות
- המטרה היא יישוב חילוקי הדעות בדרכי נועם והימנעות מהליכים משפטיים ניגודיים.
- התייחסות של כבוד הדדי בין הצדדים: בין שני הלקוחות ובין שני באי כוחם.
- שיתוף פעולה בין הצדדים למען הסדר סביר עבור שני הצדדים כאחד.
- התייחסות לרגשות הצדדים המעורבים בחוויית הגירושים ולהשפעת הרגשות על הסכסוך.
- שימת הדגש על טובת הילדים כשיקול מרכזי בהחלטות.
- קבלת ההחלטות נתונה בידי הצדדים עצמם ויישוב הסכסוך הוא על-פי הסכמה בלבד.
- מחוייבות לתום לב ולגילוי מלא של המידע הדרוש.
- ביסוס ההליך על הידברות והבנת הצרכים של הצדדים.
- השימוש במומחים משותפים, לפי הצורך (שמאי, אקטואר, פסיכולוג וכו').
- קיומן של ישיבות בלתי פורמליות המתנהלות באווירה נינוחה.
- החלת סודיות וחסינות על תוכן השיחות כלפי בית המשפט.
- יעילות וחסכון בזמן ובכסף בהשוואה לעלות של התדיינות משפטית.
נקודות מבדילות
- העוסקים בגישור הם בעלי רקע מקצועי מתחומים שונים (רבים מהם ממקצועות הטיפול). העוסקים במשפט שיתופי הינם עורכי דין בלבד.
- בתהליך הגישור אין הכרח בייצוג משפטי של הצדדים. במשפט השיתופי שני הצדדים מיוצגים.
- בגישור, עשויות להתקיים שיחות ללא נוכחות באי הכוח. במשפט השיתופי, באי הכוח משתתפים בכל השיחות ואף מובילים את המו"מ.
- בגישור, באי הכוח עלולים לחבל בתהליך מתוך אינטרס אישי/כספי. במשפט שיתופי, לבאי הכוח יש אינטרס להגיע להסדר באמצעות מו"מ, עם או בלי סיוע של מגשר.
- בגישור, האיום של הליכים משפטיים עשוי להיות קלף מיקוח במו"מ. במשפט השיתופי, ההליכים המשפטיים הם מחוץ למרחב התמרון, כי שני הצדדים מחויבים לפעול מחוץ לכותלי בית המשפט.
- בגישור, המגשר חסר אונים, לעיתים מול לקוח שאינו משתף פעולה, או שרגשותיו העזים משתלטים על התנהגותו. במשפט שיתופי, באי הכוח המייצגים את הצדדים משפיעים על לקוחותיהם כדי לקדם את התהליך בכיוון החיובי.
- בגישור, באי הכוח אינם נתפסים כאחראים לכישלון ההליך. בהליך של משפט שיתופי, באי הכוח הינם שותפים לכישלון, יחד עם לקוחותיהם.
- בגישור, באי הכוח שאינם משתתפים בישיבות, אינם שותפים לתהליך החשיבה על פתרונות. במשפט שיתופי, באי הכוח משתמשים בניסיון הרב שלהם ובחשיבה יצירתית כדי למצוא פתרונות מתאימים ללקוחות שלהם.
- בגישור, במקרים בהם הצדדים אינם מיוצגים, או שבאי הכוח אינם משתתפים בישיבות הגישור, הגישור יהיה הליך זול יותר עבור הלקוחות לעומת העלות של הליך המשפט השיתופי, וזאת במידה והצדדים הצליחו להגיע להסדר במסגרת הגישור.
גישור ומשפט שיתופי: מהו ההליך העדיף?
הגישור בענייני משפחה התפתח כתגובה למאפיינים השליליים של הטיפול המשפטי הרגיל בגירושים. יש להניח, שלו עורכי הדין היו פועלים בעבר על-פי מודל המשפט השיתופי, לא היו מחפשים דרך אחרת - הגישור.
לאור המציאות העכשווית, שבה קיימים גם שירותי גישור וגם ייצוג בסגנון של משפט שיתופי, נשאלת השאלה מה עדיף על מה?
מבחינת הצדדים הנמצאים בקונפליקט, אין ספק שייצוג משפטי בסגנון של משפט שיתופי, מציע לבני הזוג את היתרונות של עורך דין צמוד, בלי היריבות ואי הנעימות של התדיינות משפטית. עורכי הדין דואגים לאינטרסים של לקוחותיהם מבלי להקשות על הצד השני.
במסגרת משפט שיתופי, טובת הלקוח מבחינת עורכי הדין, אינו להשיג את המקסימום על חשבון הצד השני, אלא להגיע להסדר סביר לכל בני המשפחה. וכך באמצעות סיום הנישואים בדרכי נועם, מתאפשר המשך שיתוף הפעולה בין שני בני הזוג לשעבר, הממשיכים להיות הורים משותפים לילדיהם.
מודל המשפט השיתופי, עשוי להתאים לחתך רחב יותר של אוכלוסיית המתגרשים מאשר מודל הגישור. זוגות רבים מעוניינים להימנע ממלחמות בבית משפט, אך אין להם מספיק ביטחון להתמודד אחד מול השני אצל מגשר נייטרלי, אין להם מספיק אמון אחד בשני, או שהמצב הרגשי שלהם מפריע להתקדמות הליך הגישור.
המעורבות הפעילה של עורך דין שדואג לאינטרסים של הלקוח שלו, עשויים להוסיף את הביטחון ואת ההשפעה הנחוצה לקידום העניינים בצורה יעילה. הליווי הצמוד של עורכי הדין חשוב ללקוחות רבים כמקור למידע ולייעוץ משפטי. המחויבות של עורכי הדין לגילוי מלא ולהשתתפות בתום לב מוסיף את האמון שלעיתים חסר בין הצדדים לבין עצמם. בהליך המשפט השיתופי, עורך הדין ידרוש מהלקוח שלו את שיתוף הפעולה הראוי.
המשפט השיתופי עשוי לפתור את בעיית מרוץ הסמכויות, כי שני הצדדים מחויבים לא לפנות לערכאות בכלל. גם בהליך הגישור הצדדים חותמים על התחייבות לא לפעול משפטית בצורה חד-צדדית, אך קיים איום פוטנציאלי ברקע. כל צד יכול להפסיק את הגישור ולפתוח בהליכים משפטיים, בלי הודעה מראש. הצדדים בהליך של משפט שיתופי יכולים להיות רגועים מבחינה זו, כי שני עורכי הדין מחויבים ליישב את הסכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, והם לא יעודדו את לקוחותיהם לפנות לערכאות באמצעות עורך דין אחר.
הליך של גישור דורש רמה גבוהה יותר של אינטליגנציה, של יציבות נפשית ושל אמון בין הצדדים. אם המשתתפים בגישור שכרו שירותים של עורך דין, הגישור עלול להיכשל אם באי כוחם של הצדדים אינם תומכים בהליך הגישור. הלקוחות האידיאלים לגישור מהווים אחוז יחסית קטן של אוכלוסיית המתגרשים. יחד עם זאת, גישור הוא הליך מועדף עבורם מבחינה כספית.
מבחינת עורכי הדין, משפט שיתופי הוא החלופה המועדפת. הוא משאיר את הליך הגירושים בידי עורכי הדין. עורכי הדין ממלאים תפקיד מרכזי בהליך והם מובילים ומנחים את ההליך. אף על-פי שעורכי דין צריכים לעבור שינוי בתפיסת התפקיד שלהם, המעבר הוא קל יותר מאשר הטרנספורמציה הנדרשת מעורך דין המעונין להיות מגשר.
כמו כן, ישנם עורכי דין שתומכים בגישה הבסיסית של הגישור אך אין להם הרצון או הכישורים האישיים להיות מגשרים. המודל החדש מאפשר להם להישאר עורכי דין וגם לתפקד ברוח הגישור.
הכשרת עורכי דין במשפט שיתופי
בארה"ב ובקנדה, מציעים לעורכי דין קורסים קצרים במשפט שיתופי. בדרך כלל, הכשרה בגישור הינה תנאי מוקדם להשתתפות בקורס במשפט שיתופי. הדרישות משתנות מאזור לאזור, אך בכל מקום דורשים הכשרה מיוחדת לפני שעורך דין יכול להציע את שירותיו במשפט שיתופי.
הנושאים הנלמדים כוללים הכרת הכלים של הליך הגישור, קריטריונים למיון לקוחות להתאמה לתהליך, ניהול מו"מ המבוסס על אינטרסים וכללי התנהגות הולמים. עורכי דין צריכים לשנות את תפיסת תפקידם כעורכי דין: הם צריכים לשנות את דרכי עבודתם עם עורך הדין שמייצג את הצד השני ואת דרכי עבודתם עם הלקוח שלו. הם הופכים להיות מדריכים במו"מ ו-conflict managers, ובו זמנית הם צריכים למלא את חובותיהם כבאי כוח ולא כצד נייטרלי.
הכשרה במשפט שיתופי מתמקדת בשינוי התפיסה של שני עורכי הדין מגלדיאטורים לפותרי בעיות. הנאמנות לייצג את הלקוח מתקיימת בצורה שונה. זהו שינוי לא קל עבור עורכי דין שהתחנכו ופעלו בשיטה האדוורסרית, הדורשת נאמנות ללקוח בלבד ולפיה טובת הלקוח באה על חשבון הצד השני.
המודל החדש מעורר עניין רב בצפון אמריקה, ומספר הולך וגדל של עורכי דין מפרסמים את עצמם כעורכי דין "שיתופיים". יש לעודד את התפשטות המודל גם בישראל ולהציע לזוגות מתגרשים חלופה נוספת בדרכם למדרגות הרבנות.
_______________
- נקודת גישור, לשכת עורכי הדין בישראל - ביטאון המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי (גליון מס' 5)
- הכותבת היא פסיכולוגית ומגשרת, חיברה שני ספרים אודות גישור בתחום המשפחה; חברת הוועדה לניסוח תקנות הגישור והוועדה המייעצת להנהלת בית המשפט; מנחה, יחד עם עו"ד סנה לוריה, קורסי גישור עבור לשכת עורכי הדין במחוז חיפה והצפון
